אביה
ניצלתי את העובדה שאדם לא בשטח והחלטתי להיכנס למשרד של אלי.
"היי, אלי?" קראתי ודפקתי בדלת, הוא הנהן בחיוך וסימן לי להכנס.
"כן..?" הוא שאל וחיכה שאני יגיד את שמי, "אביה" קראתי והוא סרק את גופי והתקרבתי אליו. אהבתי את זה.
הוא היה נאה פלוס, אני מהמרת שהוא בן עשרים ושש, שבע.
"איך הולך לך כבוס?" שאלתי בחיוך והתיישבתי, הוא חייך חיוך מרוצה.
"הולך בסדר" הוא אמר והנהנתי.
"כמה זמן את עובדת פה, אביה?" הוא קרא והדגיש את שמי.
"בערך חצי שנה" מילמלתי, הרבה זמן יחסית.
"וואו" הוא קרא, "מקווה שיהיה לך אחלה, בוס" קראתי, "תודה" הוא אמר וקרץ, יצאתי מהמשרד, הבוס אוהב אותי, אני מסודרת.
יצאתי אל הבר ובדיוק ראיתי את מאי, "אביהה" מאי צעקה ורצה לחבק אותי, חייכתי.
"מה קורה?" שאלתי והיא הנהנה בחיוך, "איזה יפה" היא קראה ונכנסתי לבר.
"איפה הבוס החתיך?" היא שאלה והבטתי במבט לא ידוע.
"אביה" הסתובבתי אחורה, ורק דיברנו על החמור, מאי קרצה לי מהצד.
"אני יוצא" הוא קרא והנהנתי באדישות.
אני מרחיקה אותו ממני כמה שיותר, אני מרגישה שהקשר שאני יכנס איתן אליו לא יהיה טוב, אז עדיף להתרחק, להתרחק מהצרות.
"אני גם צריכה לצאת" מילמלתי והוא נעצר, מהמגע מקודם, אני מרגישה שכל פעם שאני רואה אותו, אני זקוקה למגע שלו.
"תצאי, את במילא לא סוגרת" הוא קרא באדישות, בדיוק כמוני ויצא.
מאי חייכה חיוך גדול שאני יודעת שאומר הרבה, יצאנו מהבר ועצרנו מונית, מילמלתי את שם הרחוב והוא התחיל לנסוע.
"מזל טוב" קראנו שנכנסנו לבית, הוא חייך וחיבק אותנו, והזמין אותנו להכנס.
אח כמה שהתגעגעתי לישיבות, אלכוהול, סיגריות, סטלה, זיון.
מזגתי כוס וודקה נקי, אני הולכת להכנס לסטלה של החיים, להשתחרר, מאי התקדמה להגיד שלום לחבריה ואני התיישבתי בספה, מביטה בכולם.
לאחר שכולם הגיעו, נפתחה הדלת ונכנס האחד והיחיד, האחרון שרציתי לראות, אדם.
"אדם אח שלי היקר" יובל קרא, שכחתי שהם חברים טובים, נראלי לפחות.
התעלמתי ממנו והמשכתי לשתות כוס לאחר כוס, "היום יום הולדת, היום יום הולדת ליובל, חג לשמח וזר לפורח..." התחלנו לשיר לו שירי יום הולדת, וכמו כל מסיבה דפקנו לו עוגה לפנים, כולם החלו לשתות וכמובן שגם אנחנו.
הם הדליקו שירים בקולי קולות והרגשתי כבדות, יצאתי למרפסת והדלקתי סיגריה.
"אני אתחיל לחשוב שאת רודפת אחרי" הוא קרא ונכנס למרפסת.
"אתה באת לישיבה של ״קטינים״" קראתי והדגשתי את הקטינים בזלזול, המשחק חוגג בנינו, האגו.
"הבנתי למה התלבשת ככה" הוא אמר וסרק את גופי, והנהנתי באדישות, הוא הביט בי והיה נראה שהבין.
"המשחק לא עובד לך" הוא רמז וחטף מהקופסת סיגריות שלי סיגריה והדליק אותה.
"איזה משחק?" שאלתי באי הבנה, "לשחק אותה קשוחה" הוא אמר והוציא את העשן מפיו, קשה לי.
"אני לא משחקת אותה קשוחה, אני פשוט מתרחקת, יודע כבר מה יקרה" אמרתי, מוציאה בפניו את החלטותי.
"אל תתכחשי למשיכה שלך אלי" הוא אמר, "אותו דבר לגבייך".
"אני לא מתכחש" הוא אמר, הפיל את הסיגריה ,דרך עליה ונכנס אל תוך הבית.
אני לא מבינה, אני רק יודעת שהמטרה של שתינו זה זיון.
לאחר כמה דקות נכנסתי גם והתחלתי לשתות שטים לבדי, מאי נעלמה לי מהעיניים ממזמן.
הם שמו שירים והרגשתי את האלכוהול זורם לי בגוף ולא נותן לי לשבת.
קמתי והתחלתי לרקוד בצד, בלי אפחד לידי או מסביבי, הרגשתי חופשיה.
הרגשתי גוף נצמד אלי, כמו תמיד ניסיתי להעיף אותו אך הוא היה יותר חזק ממני.
"קשה לי איתך" הוא אמר, אדם עזרא שחרר ממני, המטרה היא להתרחק לא להתקרב.
"גם לי איתך" מילמלתי מה שעל ליבי, "אתה שונה" .
הזזתי את ישבני עליו והוא נישק את צווארי ותפס את מותני, מכתיב את הקצב.
הסתובבתי אליו והמשכנו לזוז לפי הקצב, בלי הפרעות רק אני והוא.
הוא התקרב אלי כדי לנשק אותי אך הרחקתי אותו, הוא משך אותי אליו ולבסוף שפתינו התנגשו באגרסיביות, התשוקה מנצחת. התנתקנו והוא קירב אותי אליו ונישק את צווארי, הוא מצץ ונשך, עד שנשארים הסימנים האדומים, נאנחתי, ידעתי, ידעתי שאני ישבר בסוף, ישבר למגע שלו.
הדפתי אותו והלכתי למטבח, פותחת את הארון ומוציאה וויסקי, המשקה הכי טוב לסטלה חזקה.
שתיתי במהירות את הכוסות שמילאתי והרגשתי שאני כבר מאה אחוז שיכורה.
"מאיושקה" קראתי בכינוי והיא הביטה בי ואז בצווארי, אוח לעזעזל איתך אדם .
"מי הבחור המאושר?" היא שאלה והתקרבה אלי, "אדם עזרא" פלטתי והתיישבתי על הכיסא.
"הבוס שלך?" היא קראה והנהנתי, "ידעתי, ידעתי" היא אמרה והמשכתי לשתות.
"למה את שותה ככה פרינססה?" כאב בטן חלש תקף אותי,
"אני מבולבלת והאלכוהול עוזר להכל, פחות מחשבות ככה יותר טוב" אמרתי והיא חטפה את הבקבוק.
"לא חישבת את ההקאות והאנגובר" היא קראה, "תחזרי לי את הבקבוק" וכאן הבנתי שאיבדתי את זה לחלוטין.
"או יופי, אדם בוא תדבר עם חברה שלך" היא קראה, אני כלכך יחזיר לה על זה, עכשיו אין לי כוח לחשוב.
היא יצאה והוא התקרב אלי, "עושה בעיות, אביה?" הוא קרא בקול הזה שלו והנהנתי לשלילה, "אתה חושב?" שאלתי בנוסף.
"אני רק שואל" הוא אמר והבטתי בשפתיו, הוא נראה כלכך לא שיכור. "למה את שותה ככה?" הוא שאל, בדיוק כמו מאי.
"כדי לשכוח מהכל, כדי להפסיק לחשוב, כדי להעלים את הכאב" אמרתי והתקרבתי אליו.
"את שיכורה" הוא אמר ובכל זאת התקרבתי יותר, תפסתי את פרצופו ונישקתי לשפתיו, שמנשיקה אחת הספקתי להתמכר.
זיון אחד והכל נעלם, זה מה שאני צריכה ממנו והוא ממני.
♡♡♡♡
YOU ARE READING
אָבִיהָ
Romanceאביה זקן נערה צעירה, מתגוררת עם אמא שלה בלבד, אביה נפטר שהייתה קטנה. אמא שלה קרסה נפשית ואביה הייתה צריכה לדאוג במקומה לענייני הבית. אביה עובדת כברמנית בבר השכונתי, היא עובדת כבר פרק זמן ארוך. אמא שלה החלה להתאושש לאט לאט ולקבל את הידיעה שהוא לא יחז...
