אביה
פתחתי את עיני וכמו תמיד האנגובר חזק, כוסאמק, אני שונאת את החוסר שליטה שלי על האלכוהול, אני מביטה במיטה ובחדר, קולטת שהחדר לא שלי.
הדלת נפתחה וראיתי את אדם, פאק.
"בוקר טוב פרינססה" הוא קראה בקול צרוד ונאנחתי, אויש אביה.
"הזדיי-" באתי לשאול אך הוא קטע אותי, "כן ואל תכנסי ללחץ כאילו את בתולה" הוא אמר וגיחכתי, קמתי שרק הלבשה תחתונה על גופי. הוא סרק אותי וסידר את המכופתרת שלו, הוא כל הזמן מסודר ומתוקתק.
"להקפיץ אותך לבית ספר או משהו?" שאל והנהנתי, נכנסת לשירותים ושוטפת את את הפנים המלוכלכות שלי ומצחצחת את השיניים שלי, התחושת הניקיון היא תחושה טובה.
יצאתי והתקרבתי אליו, "יש לך בגדים להביא לי?" שאלתי והוא הביט בי בבלבול.
"אני יודעת שהמידות גדולות, אני יסדר את זה" קראתי והוא הפנה את מבטו אל ארונו.
לאחר מדידות של רוב בגדיו, מצאתי טרנינג אדידס שחור וקפוצון תואם, דחפתי את המגפים השחורות שלי שלא מתאימות בכלל אך אין לי ברירה, אוי השגתי לי סט תואם של אדידס בחינם.
ירדתי לסלון והוא חיכה שם, "תאכלי" הוא אמר, והנהנתי לשלילה, "לא אוהבת לאכול בבוקר" מילמלתי והוא מילמל שגם הוא.
הכנתי קפה שחור ויצאנו לבחוץ, הדלקנו סיגריה ונהנו מהתחושה.
"את צריכה לשלוט על הכמות האלכוהול שאת שותה" הוא אמר והנהנתי, מרגישה כמו אבא שנוזף אלי.
"את זוכרת?" הוא שאל והנהנתי, התמונות קופצות לי לראש מדי פעם ואם כל ההיקי שיש לי בצוואר, אני בטוחה שנהנו.
"מי אתה, אדם עזרא?" שאלתי, מביטה בו, שחושבים על זה אנחנו בקושי מכירים.
"הבוס שלך" הוא קרא בגאווה וגילגלתי את עיניי.
״ספר על עצמך" דרשתי בסקרנות, הוא חשב לכמה דקות.
"מה יצא לי מזה?" הוא שאל, חשבתי גם אני טיפה.
"מה שבאלך" קראתי, "סבב שני?" הוא שאל והבנתי למה התכוון, "נהנת הא?" שאלתי בהתגרות.
"אני לא מתכחש" הוא עקץ והתעלמתי.
"טוב, סבב שני, ספר כבר" מילמלתי בהתייאשות, "מה את רוצה לדעת?" הוא שאל.
"בן כמה אתה?" שאלתי, "24" הוא ענה ושואף עוד מהסיגריה, הוא נראה טוב שהוא מעשן.
"כמה אחים/ אחיות יש לך?" ממשיכה עם השאלות, "אחות גדולה" הוא ענה בקצרה.
"ממתי התחלת לעבוד בבר?" שאלתי והבטתי בו, "הבר בעיקרון היה של אבא שלי והוא הזדקן ומסר לי אותו" הוא הסביר והנהנתי.
"איפה ההורים שלך גרים?" שאלתי, "רק אבא שלי, והוא גר בסוף הרחוב פה" הוא תיקן אותי וענה.
"איפה אמא שלך?" שאלתי בחוסר טאקט, "נפטרה" הוא ענה במילה אחת עם משמעות רבה וכואבת.
"מצטערת" מילמלתי באדישות אך עם מלא צער.
"הכל טוב, תמשיכי" הוא קרא בלי רגש, שום דמעה או צער, רק קרירות.
"הייתה לך אהבה פעם בחיים?" שאלתי את השאלה שרציתי לשאול מלכתחילה.
"לא ומזל שלא, אני לא אוהב את השיט הזה של האהבה והזוגיות, זה יותר מדי מחויבות, לא התאהבתי ואני לא מכיר את ההרגשה והכל טוב" הוא ענה את התגובה שאני מגיבה לאנשים בדרך כלל, הוא הסביר את זה כלכך נכון.
"מזכיר אותי בדיוק" מילמלתי, טוחבת את הסיגריה במאפרה ומדליקה עוד אחת.
"סיימת?" הוא שאל והנהנתי.
״עכשיו את מספרת" הוא קרא, "ומה יצא לי מזה?" שאלתי בדיוק כמוהו.
"יש לי רעיון" קטעתי את מחשבותיו, "אתה מסיע אותי לבר למשך שבוע" הצעתי, אין לי כוח ללכת ברגל למרות שזה קרוב.
"לא אכפת לי" הוא אמר, "מי את אביה זקן?" הוא שאל, "השם והאגדה נשמה" קראתי בערסיות והוא חייך, החיוך הגברי הזה, שיעשה אותי פה בחוץ מול כל השכנים.
"אני גרה עם אמא וחבר שלה, שהוא זין דרך אגב.
אני בת יחידה, אבא שלי נפטר, ואני מפרנסת את התחת שלי בבר שלך" קראתי, מסכמת לו את כל השאלות.
"אהבה, טעמת מהסיוט?" הוא שאל בציניות וגיחכתי, "לא ובדיוק כמוך, לא מתכוונת לטעום, אני מעדיפה להשאר בענייני הסטוצים, יותר קל, פחות מחויבות, יותר הנאה" קראתי והוא הנהן בהסכמה.
"איך זה שאת נערת תיכון ומשגעת את כל הגברים?" הוא שאל וחייכתי, "תגדיר גברים שהם לא אתה" מילמלתי בציניות, "אני לא יתכחש ואני מגדיר גם את עצמי" הוא ענה.
"לא משגעת אפחד, פשוט יותר קלילה, לא קלה להשגה, אתה רוצה טיפים?" שאלתי, הציניות פה חוגגת, אני רואה.
"אז מה את אומרת נקיים את הסבב השני?" הוא שאל והתקרב אלי, "יש לי בית ספר" מילמלתי בהתחמקות.
הוא משך ודחף אותי לספה, עלה עלי ונישק את צווארי, "תפסיקי להתנגד" הוא מילמל בעצבים, "לא מתנגדת, יש לי בית ספר" מילמלתי.
"אל תשחקי אותה ילדה טובה פתאום" הוא עקץ אותי והשתיק אותי בנשיקה, קמתי והתיישבתי עליו, ממשיכה לזוז ולנשק אותו.
"איך זה הגיוני שאני לא מסתפק ממך?" הוא שאל, "אני ממכרת בייבי" קראתי בגאווה וקמה על הרגלים.
"נו, תקפיץ אותי" התחננתי, "אז תביאי לי נשיקה" הוא דרש והתיישב בספה כמו בוס, בן זונה.
"היקי?" שאלתי, מחליפה את הנשיקה כי אני יודעת שזה לא יגמר בנשיקה.
"טוב" קרא ועליתי עליו בחזרה והתחלתי לנשק את הצוואר שלו והריח שלו, אלוהים ישמור.
נשכתי ומצצתי שהוא תופס בישבני, הוא נאנח ולאחר שהייתי מרוצה מאיך זה היה נראה, קמתי וסימנתי לו לקום.
"איך את יפה בבגדים שלי" הוא קרא בחיוך וסרק את בגדיו שעל גופי.
אהבתי את ההיקי שעשיתי לו, אני עשיתי את זה, גאה בעצמי בעבודתי.
"אני לא שוכח את הסבב השני" הוא קרא והלך להחליף את בגדיו.
מהפרקים האהובים עלי♡
שבוע טוב ומבורך■
YOU ARE READING
אָבִיהָ
Romanceאביה זקן נערה צעירה, מתגוררת עם אמא שלה בלבד, אביה נפטר שהייתה קטנה. אמא שלה קרסה נפשית ואביה הייתה צריכה לדאוג במקומה לענייני הבית. אביה עובדת כברמנית בבר השכונתי, היא עובדת כבר פרק זמן ארוך. אמא שלה החלה להתאושש לאט לאט ולקבל את הידיעה שהוא לא יחז...
