אביה
עוד חודש בערך אני חוקית, שמונה עשרה, יכולה לקנות סיגריות, שתיה, בקיצור יכולת לכל מה שאני צריכה.
התחלתי לעבוד אצל אדם במקום הבר, אולי אני יחזור בהמשך לבר, בנתיים הוא משלם טוב והעבודה גם לא רעה בכלל.
עם מאי אני עדיין לא מדברת, שיתפתי את אדם במה שנאמר עליו והוא אמר שזה מקנאה, לא יודעת ולא אכפת לי.
בדיוק סיימתי את הלימודים ותקופת העומס עוד מעט מתחילה.
לבשתי גופיית בטן שחורה, גינס שחור עם חגורה וגקט ג'ינס שחור. הגופייה ממש הייתה חשופה אך אהבתי את הלוק, ושמתי סניקרס לבנות. התקדמתי מהבית ספר לעבודה של אדם, שהתיק בית ספר על גבי.
כרגיל העובדות שם הביטו בי בצורה מוזרה, סרקו אותי מכף רגל ועד ראש בצורה מטרידה.
העובדים גם אבל פחות בצורה אובססיבית.
התקדמתי למשרד של אדם, שמעתי צעקות משם.
מה פאקינג קורה שם עכשיו?
פתחתי את הדלת וראיתי את אדם אוחז בגבר עם חליפה, "אדם" מילמלתי והוא אפילו לא שם עליי, התחיל להרביץ לו.
"אתה בן זונה שחייב לי מיליונים" הוא סינן בכעס וידעתי שזה השלב שהוא נהיה מפלצת.
התקרבתי אליו והפרדתי בניהם, "שחררי ממני" הוא הביט בי במבט הקר הזה שלו.
"אדם, תתפקס על עצמך" צעקתי וסימנתי לאותו גבר לצאת ומהפחד הוא הנהן ויצא.
הוא דחף אותי קלות והתקדם לחלון, מושך את שיערו לאחור, כמו שהוא תמיד עושה שהוא עצבני, "למה היית חייבת להרוס?" הוא היה באקט של עצבים שלו.
"תרגע, לא הרסתי, אתה עוד שניה הרגת אותו" מילמלתי באדישות, מנסה ללמוד איך להתמודד עם זה.
הורדתי את התיק, מניחה אותו בספה ומורידה גם את הגקט לרגע.
"מה זה?" הוא שאל, מביט בגופיה שלי, אין לי כוח אליו.
"קוראים לזה גופיה" מילמלתי בציניות, "אביה אל תשגעי אותי" הוא קרא והתקרב אלי.
"רואים לך את כל הפאקינג חזה שלך" הוא קרא בעצבים.
"אל תוציא את העצבים המחורבנים עליי" צעקתי בכעס עליו.
"דברי יפה" הוא דרש, שונאת שדורשים ממני, שונאת שפוקדים עליי.
"לך תזדיין, יפקעת עצבים" יריתי לעברו והרמתי את הג'קט ואת התיק שלי, מתכוונת לצאת.
הוא תופס אותי ומצמיד אותי לדלת במהירות, אוחז בגופי, "את אמיצה" הוא לחש אך הוא היה כלכך קרוב ששמעתי את זה.
"סיימת?" שאלתי בחוסר כוחות, הוא היה יפה, רציתי לשכב איתו כל הלילה במיטה ולגעת בפניו היפות, לנשק את שפתיו בעדינות ממכרת.
"לא, את תשארי עד שאסיים" הוא מילמל, "אתה לא ת-" הוא קטע אותי בנשיקה מלאת ביטחון, מלאת רצון של שתינו כמובן.
משכתי את פניו אליי יותר ונישקתי את כל פניו, "אני לא אוהב שאת משחקת אותה קשה" הוא לחש בחיוך, מרוצה מהנשיקות שלי.
YOU ARE READING
אָבִיהָ
Romanceאביה זקן נערה צעירה, מתגוררת עם אמא שלה בלבד, אביה נפטר שהייתה קטנה. אמא שלה קרסה נפשית ואביה הייתה צריכה לדאוג במקומה לענייני הבית. אביה עובדת כברמנית בבר השכונתי, היא עובדת כבר פרק זמן ארוך. אמא שלה החלה להתאושש לאט לאט ולקבל את הידיעה שהוא לא יחז...
