אָבִיהָ

chapter 31

אביה
לאחר שעשיתי את אירגוני הבוקר שלי, הבטתי באדם שישן כמו תינוק, חייכתי.
הוא נסער אתמול מגיע לו לנוח, אני באמת אוהבת אותו, הוא מיוחד, הוא אדם.
החלטתי להכין לו משהו קליל לאכול, הכנתי חביתה וסלט בצד, וכמובן שגם קפה שחור בשביל שנינו.
הפלאפון שלו אצלי כדי שלא יעירו אותו או יפריעו, "בייב" הוא מילמל בצרידות, חיבקתי אותו ונישקתי לשפתיו, "תאכל" מילמלתי והוא חייך, מתחיל לאכול שאני אוכלת איתו.
"הפלאפון שלי נאבד" הוא מילמל וצחקתי, "הוא אצלי, פשוט לא רציתי שיפריעו לך" מילמלתי, "את החיים שלי" מילמל וחייכתי, "באמת, את גורמת לי לאושר ולרוגע מבלי להתאמץ" הוא ריגש עם מילותיו, ועם הקול הגברי על הבוקר.

"בוא לים" הצעתי שהיום בחוץ היה יפה וחמים, "היום מוקדש רק לך" הוא מילמל והעמדתי בין רגליו שישב בכיסא שהגביה אותו, התקרבתי אליו ונישקתי את צווארו, הוא הרים אותי עליו וצרחת בהלה נפלטה מפי, "תרגעי" הוא צחק, בצחוק הגברי והמרעיד שלו.
אני באמת מאושרת איתו, הוא נישק את שפתי בעדינות באיטיות, "יאללה קומי, אני עושה כמה טלפונים ובא גם" הוא קרא, "צריך לעבור בבית שלי" מילמלתי והוא הנהן, עליתי למעלה כדי לשים את הבגדים.
שמתי בחזרה את בגדי ולקחתי את חפצי, ירדתי לסלון, רואה את אדם מתעסק בפלאפון שהוא לבוש כבר ומפתחות הרכב בידו, מתי הוא הספיק לעזעזל?
"יאללה" הוא מילמל וכרך את ידו סביב צווארי ויצאנו לכיוון המכונית שלנו.

הייתי כבר לבושה בבגד ים השחור שלי, אדם הזמין את כולם כנראה מבלי ששמתי לב.
שכבתי על המיטת שיזוף שהשמש מחממת את גבי, כולם החלו להגיע ואני הייתי מרוכזת בלחשוב, שריקות נשמעו והרמתי את ראשי, "מי השווה הזאת?" מאי קראה וצחקתי, סתומה.
קמתי לחבק אותה ואדם דיבר עם אחד מחבריו בצד, עוד בחורות של חברים שלו באו.
בסופו של דבר היינו קבוצה גדולה של בנות לא מוכרות, סליחה זונות וגברים.
"אני הולך לקנות אוכל, מה אתם רוצים?" אדם שאל, "תביא אלכוהול" מאי קראה והגברים הסכימו איתה, הם המשיכו לפרט לו מה להביא והוא סימן לי עם הראש לבוא איתו.
קמתי מהמיטת שיזוף הנוח ששכבתי בו והתקדמתי אליו, הוא עדיין היה לבוש בחולצה, "רק שתדעי שאבא שלי מעריך אותך על אתמול" הוא מילמל והבטתי בבלבול, "מה עשיתי כבר?" שאלתי, "היית שם, וכל השאר בונוס" הוא מילמל ואחז בגופי, קירב אליו.
"למה לא שמת על עצמך משהו?" הוא שאל שסרק את גופי שהיה עליו רק את הבגד ים, "אל תעצבן אותי" נתתי לו מבט מזהיר והוא הרים את ידיו כחף מפשע.
הוא אחז במותני והלך אחרי, אני אחזתי בעגלה שהוספנו לה עוד מוצר ומוצר .
"קח חבילת סיגריות בשבילי" מילמלתי וזרק אל תוך העגלה, העגלה הייתה מלאה במה שנדרש והתחלנו להעמיס כדי לשלם.
המוכרת אמרה את המחיר וכמובן שאדם שילם בכרטיס אשראי שלו, אחזתי בשקיות הקלות ואדם בכבדות, הוא נתן שכך יהיה יותר קל.

"איזה יום יפה" אחד מחבריו קרא וכולם הסכימו, אדם קם והוריד את החולצה שלו בהכי תמימות למרות שכל התשומת לב הייתה עליו.
הקוביות המשורטטות, הצבע המוקה היפה, השרירים שלא נודע מאיפה נוצרו, והקעקועים הלא מפוענחים, יצירת אומנות.
לגמתי מהבירה שלי ולקחתי לו מהכיס את המשקפי שמש שלו, מניחה אותם על עיני.
"הכי יפה עלי" מילמלתי שהביט בי בשאלה, הוא הרים אותי והתיישב על המיטת שיזוף ואני יושבת עליו, נישקתי את הלחי המחוספסת מזיפים, אח הגבריות שלו נוטפת מבלי ששם לב, "את יצירת הבורא" הוא קרא בקול צרוד ונישקתי את שפתיו, ממשיכה להאחז בו ולרדת לצווארו, מחלקת נשיקות ובדרך מסניפה את הבושם שלו, "אתה מריח טוב" מילמלתי והוא הרים אותי שראשי פוגש בגבו ורגלי בבטנו, "אדם" צעקתי והוא התעלם, ממשיך להתקדם לים.
"אוי בייב, תראי איזה מים נעימים" קרא בהתגרות והפיל אותי אל תוך המים שבכלל לא היו נעימים, "לך תזדיין" קראתי והעפתי את שיערי לאחור, טיפות המים ירדו מגופו, טיפה טיפה, "הבגד הים הזה פתוח מדי" הוא קרא וניסה להרים את החלק העליון לכסות את החזה שלי, "ככה זה, תפסיק כבר" מילמלתי וקפצתי עליו, הוא נישק את צווארי ואיברו התרכך עם איברי, "פאק אדם" מילמלתי שרואים אותנו, הוא הוריד אותי והעיף את החלק התחתון הצידה וניח את ידו על איברו, התחלתי להתנשף במהירות ולהחניק גניחות, הוא המשיך ובפתע דחך לתוכי שתי אצבעות, "אדם" גניחה נפלטה ממני וחיוכו משועשע, הוא נישק את צווארי, ממשיך להחדיר, איברי כבר היה רטוב, המשכתי לגנוח, האורגזמה מתחילה להבנות בתוכי, "תגנחי את שמי בייב, אפחד לא שומע" היא מילמל בצרידות באוזני, "אדם, פאק תמשיך" גנחתי, מרגישה שאני קרובה, הוא הגביר את המהירות, "אדם" גנחתי וגמרתי, ההרגשה השתחררה והנאה הגיעה איתה.
לא מאמינה שזיין אותי באצבעותיו בתוך הים, "בייב שלי הכי יפה" הוא מילמל שהבטתי בו בעצבים, חיבקתי אותו והתחלנו להתרגל למים שנהפכו להיות חמימים.