אביה
הנסיעה עוברת בשקט, שריח הבושם החזק שלו מתנופף ברכב.
"בת כמה את בכלל?" הוא שאל, "שבע עשרה" מילמלתי והשקט חזר.
"משבוע הבא, יהיה לכם בוס מסודר" הוא אמר וחייכתי, "הוא מחליף אותך?", מתפללת שיגיד כן.
"אני אהיה הבוס שלו" הוא אמר וגילגלתי את עיני.
הבטתי בחלון, רואה שהוא נכנס לשכונה שלי, לאחר כמה דקות הוא נעצר ליד ביתי.
"תודה" מילמלתי בחוסר כוחות, ושילבתי את ידי במטרה לחמם את גופי.
"פעם הבאה אל תבואי ככה" הוא אמר והנהנתי בזלזול, שונאת שהוא משחק אותה.
יצאתי מהרכב, טורקת את הדלת ותוך שניות הוא נסע, נכנסתי לבית והוא היה ריק במפתיע.
נכנסתי לחדר של אימי ומביטה באימי ישנה עם ארז, חייכתי מעט כי הם היו נראים מאושרים ונינוחים.
"בוקר טוב אביה, לקום!" אימי קראה, פקחתי את עיני והבטתי בה בבלבול, ממתי היא מעירה אותי?.
"תתרגלי זאת המציאות החדשה" היא ענתה למבטי המבולבל ויצאה מהחדר.
קמתי מהמיטה, אני מרגישה תשושה מהעבודה המזדיינת הזאת אבל אני כלכך רגילה לשגרה הזאת שקשה לי לעזוב.
נכנסתי לחדר האמבטיה, שטפתי את פניי וצחצחתי את השיניים שלי במהירות ויצאתי לחדר, פותחת את הארון ומוציאה טרנינג שחור וחולצת גולף לבנה, דחפתי את הסניקרס הקבועות אל תוך רגלי וירדתי לסלון.
מביטה בשולחן שהיה מוקף שאימי וארז, הם איחלו לי בוקר טוב ומילמלתי בחזרה בזמן שהכנתי לי קפה והתיישבתי על ידם.
"היום אנחנו יוצאים לארוחת ערב כל המשפחה, כולל הילדים של ארז" אימי אמרה והנהנתי לשלילה, "יש לי עבודה" מילמלתי.
"אז תקחי יום חופש" ארז אמר, "הברזתי לבוס הזה יותר מדי, הוא יפטר אותי" אמרתי ולגמתי מהכוס קפה.
קמתי מהשולחן, "יצאתי" קראתי לעברם ויצאתי מהבית והקור של נובמבר הכה בי.
הדלקתי סיגריה לדרך וחייגתי למאי, הרבה זמן לא דיברתי איתה.
"הלו"
"מאי!"
"אביה!, מה איתך יא מזניחה?" היא שאלה וגיחכתי, "ועוד אני מזניחה" היא צחקה וקבעה שנפגש בכניסת בית הספר, הייתי צריכה להשאר בבית.
"מי נכנסה לשיעור שלי?" המורה רינה קראה וגילגלתי את עיני והתיישבתי, אני בקושי נכנסת לשיעורים שלה, את מי זה מעניין היסטוריה?
התיישבתי ליד מאי, היא הכריחה אותי להכנס לכיתה, תלשתי דף מהמחברת שלה וקשקשתי עליה בשעמום.
הצלצול נשמע ונאנחתי, "את לא מבינה, אמא שלי אירגנה ארוחה משפחתית באיזה מסעדה ואני בדיוק עובדת" סיפרתי לה את אירועי הבוקר.
"אז תבטלי את העבודה" מאי קראה במובן מאליו, "הברזתי לו הרבה" מילמלתי ובכללי אני לא אוהבת ארוחות כאלה.
"לו?, לבוס החתיך?" היא שאלה בחיוך פלרטטני, "סתמי" קראתי, התקדמנו לקיפטריה והיא קנתה שוקולד, הוצאתי מקופסת הסיגריות שלי סיגריה והדלקתי אותה, נהנת ממנה.
YOU ARE READING
אָבִיהָ
Romanceאביה זקן נערה צעירה, מתגוררת עם אמא שלה בלבד, אביה נפטר שהייתה קטנה. אמא שלה קרסה נפשית ואביה הייתה צריכה לדאוג במקומה לענייני הבית. אביה עובדת כברמנית בבר השכונתי, היא עובדת כבר פרק זמן ארוך. אמא שלה החלה להתאושש לאט לאט ולקבל את הידיעה שהוא לא יחז...
