אביה
לאחר העבודה התקדמתי אל עבר הבר, לא עבדתי כבר רב זמן. נכנסתי וכבר מבחוץ היה אפשר לשמוע את המוזיקה הרועשת.
"מי נזכרה להגיע" האחראית משמרת המזדיינת שאני לא יודעת את שמה וטוב שכך.
"מה את רוצה?" שאלתי באדישות ובשנאה.
"הברזת כבר כמה ימים, וזה מה שיש לך להגיד?" היא שאלה בסנוביות ושיערה הבלונדיני, שאני בספק אם הוא אמיתי, העלה בי בחילה.
"מיס ברבי, תשחררי ממני" הבטתי בה ופניה התעקמו ששמעה את הכינוי שהמצאתי בשבילה, האודם הורדרד והשיער הבלונדיני בדיוק, מיס פרחה.
"יחתיכ-" היא החלה לומר והוא קטע אותה כמו תמיד, "מה קורה פה?" הוא שאל, הבטתי בו בזלזול והתקדמתי אל עבר הבר, מתעלמת מהם.
התחלתי לעבוד ואת האמת שקצת התגעגעתי כל השקט הנפשי הזה, עד כמה שיש רעש, זה הזמן שאני מוצאת את עצמי אשכרה לבד.
"איתן" קראתי שראיתי אותו, כמה זמן.
זה מרגיש הרבה זמן, שלא ראיתי אותו או דיברתי איתו.
הוא הסתובב והבטתי בזיפיו שהספיקו לגדול, "אביה" הוא אמר בקול גברי וצרוד, "מה איתך?" הוא שאל והתקדם אלי.
"נראלי שטוב, איך אתה?" שאלתי והוא הוריד את מבטו למחשוף העמוק של החולצה הלבנה שלי.
"בסדר" הוא אמר והגשתי לו את המשקה האהוב עליו, וודקה רדבול.
"אביה, את פה לעבוד, לא לדבר!" המיס ברבי קראה בקול המעצבן שלה, "משתגידי" אמרתי והוא הרים גבה, הוא כלכך דומה לי.
"מי הפרחה?" הוא שאל באי הבנה והוא יודע שאם היא לא הייתה אחראית משמרת, הייתי מחזירה לה.
"האחראית משמרת" אמרתי וממשיכה לחלק עוד לקוחות את בקשתם.
"שאני מדבר, את לא בורחת!" הוא קרא בקול מפחיד אך נמוך ואדיש.
"אתה מתכוון למקודם?" שאלתי באדישות וסידרתי את הכוסות.
"תבואי למשרד שלי, אנחנו הולכים לדון על זה" הוא אמר והתקדם, עזבתי את העמדה שלי והתקדמתי אחריו, הוא רודף אותי נשבעת.
נכנסנו למשרד שלו ואני רואה את מיס ברבי, יושבת על הכיסא ליד השולחן. "נו, מה הקטע?" שאלתי שאני רואה שהיא מביטה בי בחיוך מנצח.
"תכנסי" הוא אמר בקול כועס ונכנסתי, מתיישבת ליד המיס ברבי.
"הבנתי שלא הגעת כבר מספר ימים לעבודה, זה נכון?" הוא שאל והנהנתי באדישות.
"למה?" הוא שאל, "היה לי דברים לעשות" מילמלתי והוא הביט בי.
"ואת חושבת שזה מעניין אותי?" הוא שאל בזלזול, יכולתי לראות את החיוך המבסוט של מיס פרחה.
"לא אכפת לי שזה לא מעניין אותך" החזרתי בחוצפה, הוא העביר את ידיו על לסתיו.
"בוס, לדעתי היא הבריזה, הייתי צריכה למצוא מחליפה ברגע האחרון בגללה" המיס פרחה פתחה את הפה והבטתי בה בזלזול ובאדישות, הצורה שאנשים הכי מתעצבנים בה.
"והנה הסכסכנית מדברת" מילמלתי לעצמי אבל בטוחה שכולם שמעו.
"אביה, תרגעי" הוא אמר בקול מזהיר, אני מרגישה בגן ילדים, כוסאמק.
"תרגיע את המיס פרחה הזאת" החזרתי לו ללא שליטה על פי, היא הביטה בי ובאה להגיב אך הוא עצר אותה, הוא התקרב אליה ולחש לה משהו באוזן, היא נמסה במקום ויצאה מהמשרד. אני מהמרת שהוא זיין אותה וכמו כל סיפור היא מאוהבת לו בצורה אבל הוא רוצה אותה רק כזיון.
"עכשיו שאנחנו לבד, הגיע הזמן לעשות קצת סדר" הוא אמר והנהנתי שימשיך.
"דבר ראשון לדבר יפה ובכבוד, במיוחד מולי ומול האחראית המשמרת שלך" הוא אמר, מה זה החוקים האלה?
"זיינת אותה, זה הקטע?" פלטתי, הוא הביט בי במבט מוזר, אך מבט שאמר הרבה.
"זה לא עניינך" הוא אמר באדישות, "את מגיעה לכל משמרת שקובעים לך" הוא אמר והנהנתי.
"אפשר ללכת כבר?" שאלתי והוא התקדם אלי, עומד מולי.
"את נשארת לסגירה לאורך כל השבוע ותבואי אלי אחרי זה" הוא דרש בקול שקט והנהנתי, מתחילה להתנשם במהירות מהעובדה שהוא קרוב אלי, אלוהים ישמור.
אני יוצאת מהמשרד שלו ומתקדמת לבר, מקווה שמישהו יבוא להעביר לי את הזמן.
התכופפתי להרים את הארגז, והרגשתי שישבני נצמד לגוף כלשהו, הרמתי במהירות והסתובבתי לראות מי זה.
"כן, אדם" קראתי, מנסה להבין מה עשיתי עכשיו.
"בוס" הוא אמר ותיקן אותי, "בוס" אמרתי בזלזול.
"רציתי לבדוק איך את עובדת" הוא אמר ובשניה שהוא נצמד אלי, היה אפשר לראות את המיס פרחה מצוטטת.
"תבדוק את המיס פרחה שלך" קראתי בהתגרות.
״מה את מקנאה?" הוא שאל בהתגרות גם.
"איך אפשר לקנא לגבר שאני לא מכירה?, היא פשוט מחפשת את התשומת לב שלך" אמרתי והוא סובב את מבטו אליה והיא חייכה אליו.
"אמרתי לך" מילמלתי וזזתי ממנו, "נתתי לך אישור ללכת?", אוי שיעזוב אותי כבר ראבק.
"די, יאללה שחרר, אני עובדת פה כמו כולם, תפסיק לחפש אותי, אתה כולה גבר טחון, שמלא בכסף וחושב שהוא שאם יש לו כסף הוא יכול לעשות מה שבא לו, באתי לעבוד בשביל הכסף, די לזיין את השכל!" צעקתי בעצבים והוא סרק את כל כולי, מכף רגל ועד ראש ופשוט הלך.
הרגשתי הקלה להוציא את כל העצבים האלה.
פתחתי את דלת משרדו בלי לדפוק, הוא היה באמצע לשים את המכופתרת שלו.
הגוף המשורטט שלו נגלה בפני, הבטתי לכמה שניות והתקדמתי אליו, "סיימתי" מילמלתי באדישות והוא חייך חיוך משועשע.
"נהנת מהמופע?" הוא שאל והנהנתי לשלילה, ״אני הולכת לבית" קראתי והתקדמתי לדלת, הוא עצר אותי מלצאת.
"אני יוצא גם, אני אקפיץ אותך" הנהנתי ויצאתי, מחכה לו למטה.
אני יעלה מרתון של פרקים.
מקווה שתאהבו, ההתחלה של הסיפור קצת משעממת וחוזרת על עצמה, אבל בהמשך זה יהיה יותר מעניין.
#1
YOU ARE READING
אָבִיהָ
Romanceאביה זקן נערה צעירה, מתגוררת עם אמא שלה בלבד, אביה נפטר שהייתה קטנה. אמא שלה קרסה נפשית ואביה הייתה צריכה לדאוג במקומה לענייני הבית. אביה עובדת כברמנית בבר השכונתי, היא עובדת כבר פרק זמן ארוך. אמא שלה החלה להתאושש לאט לאט ולקבל את הידיעה שהוא לא יחז...
