אביה
דפקתי על דלת ביתה, יעל אמא של מאי פתחה
"שלום אביה, כמה זמן לא ראיתי אותך" היא קראה ונכנסתי.
"העבודה מעמיסה" מילמלתי כתירוץ, בתקווה שמאי לא אמרה לה.
"מאי" מילמלתי שנכנסתי לחדר והיא הייתה שקועה במחשב שלה.
"היי" היא מילמלה וסגרה את המחשב.
התיישבתי על המיטה והיא לידי, שקט מביך תקף אותנו.
"תתחילי" הרסתי את השקט והיא הנהנה.
"אביה, להגיד לך את האמת היה לי קשה התקופה האחרונה בלי קשר לחברות שלנו, עם מאיר ואמא שלי ואבא שלי שהחליטו לסבך את הגירושין המזורגגים שלהם.
הכוונה שלי היא שהייתי לבד, היה קשה להתמודד עם הכל לבד, אני רגילה אותך איתי" היא הסבירה ופניה היו נראות כאובות.
"אני יודעת ואני חרא של חברה, אבל באותו יום את פשוט אמרת דברים מגעילים, יש דרך לדבר ולהסביר" מילמלתי, דוגרי מאוד קשה לי שכאב לה ולא הייתי, לא הייתי שם בשבילה שהיא הכי הייתה צריכה אותי.
"אני מצטערת, זה היה מתוך זעם ועצבים" היא הצטערה והנהנתי.
"את לא היחידה, אבל בכל מקרה, נשים את הכל בצד ונעזוב את זה, אין לי זין להכנס לזה שוב" הסברתי בכנות, באמת שאין לי וחוץ מזה התגעגעתי עליה.
"התגעגעתי אלייך" קראתי וחיבקתי אותה.
"אביה זקן יוזמת חיבוק, את זה לא ראיתי מגיע" הוא מילמלה בציניות.
"אויש שתקי" קראתי בעצבים מזויפים ודחפתי אותה, היא ציחקקה.
לאחר שחנש על הגברים שבחיינו, הגענו להחלטות ברורות מה כל אחת תעשה.
אנחנו תמיד נשאר הבסט של הבסט של הבסט.
"למי יש שמונה עשרה עוד פחות מחודש?" מאי שאלה בצעקה.
"לאביה זקן" קראתי בגאווה ובשחצנות.
"חייבים לארגן מסיבה" היא קבעה והנהנתי, רק מאי חושבת על דברים כאלה.
"בואי נרד למטה" היא הציעה והסכמתי.
"יש לך סיגריות?" שאלתי אותה והיא זרקה לעברי קופסה בזמן שהיא שמה סוודר.
בירה ביד אחת וסיגריה ביד השניה, אח איזה זמן טוב.
אני לא כלכך בחורה של בירות אבל לימדו אותי שאם נותנים לך תקח.
"איתן מה קורה יחתיכוס?" מאי קראה בשמו והוא הסתובב, אוי מה זה אין לי כוח אליו.
הוא התהלך לכיוון שלנו בהליכה לא ישרה וכך אפשר לראות שהוא שתוי.
"חיים שלי מאי" הוא מילמל בצרידות וחיבק את מאי.
"הנה אביה זקן שמתעלמת ממני" הוא מילמל לכיווני וגילגלתי את עיני.
"איתן סתום" קראתי, מביטה בו מתיישב לידי.
"מאז שהיא עם הקוקסינל ההוא, היא הפכה פשוט לזונה" הוא מילמל בטיפשות, עיניו נראות עייפות, לא התלהבתי כי תמיד איתן אומר דברים כאלה שהוא שיכור, הוא לא מעניין.
"טוב" קראתי בחוסר אכפתיות, והוא התקרב אלי, מאי הביטה בי .
"איתן תפסיק להיות ככה" קבעתי, התאפסתי על עצמי והוזזתי אותו ממני.
הוא התעלם ונישק אותי קרוב לשפתי, ריח הוודקה נדף ממנו ופשוט חיבקתי אותו.
"תרגע" מילמלתי והתקרבתי אליו, הוא תמיד ישאר איתן.
"את לא מבינה איך התגעגעתי אלייך" הוא סינן בשקט ונישקתי את הלחי שלו מספר פעמים.
איתן הלך לביתו, אני ומאי נכנסנו לבית שלה והוא היה ריק, בטח אמא שלה בעבודה, היא עובדת כאחות ואחיה כנראה יצא. פתחתי את הפלאפון שהיה מונח על השידה, רואה שיחות שלא נענו מאדם.
יותר מדי שיחות שלא נענו, זרקתי את הפלאפון לקצה החדר ונפלתי על המיטה.
החלפתי לפיג'מה אקראית שמאי הביאה לי.
"דברי עם מאיר עכשיו" הצעתי והיא הנהנה, יוצאת מהחדר, אני נכנסת למיטה בתקווה להירדם.
קמתי בבהלה שאני שומעת את מאי צועקת, שפשפתי את עיני וקמתי מהמיטה שקור הכה בגופי, הפיג'מה הקצרה של מאי בכלל לא תרמה למצב, ציחצחתי את שיני במהירות ויצאתי מחוץ לחדר שהצעקות נשמעו יותר חזקות.
"איפה היא?" קולו של אדם נשמע, הוא היב נשמע זועם מאוד, ירדתי לסלון וראיתי את מאי נאבקת בו, "היא ישנה, מה אתה צריך?" היא שאלה בתסכול ורעש הנדבק של רגלי עם הרצפה, הסיח את דעתם ומבטם הופנו אלי.
"קמת בדיוק בזמן" הוא מילמל בכעס והתקדם אלי, מושך אותי לחדר בגסות.
"שחרר ממני" צעקתי בעצבים, הצרידות של הבוקר עשתה את שלה.
הוא הצמיד איתי לקיר בגסות, פניו היו נראות מאוד זועמות ותאמת שפחדתי.
"מה את חושבת שאת עושה? הוא שאל בעצבים שעיניו השחורות חדרו לעיני, "מה עשיתי?" שאלתי באי הבנה מוחלטת, הוא הכה את הקיר ובעצבים ונבהלתי.
"את חושבת שלא ראיתי אותך נמרחת על המזדיין הזה?, שניה אחת בלי תשומת לב את בורחת?" הוא הכה בי ופשוט סטרתי לו, "לא נמרחתי על אפחד, העיקר שאתה מזיין ומפלרטט עם כולן אני שותקת, אז מבנינו אתה הזונה פה" צעקתי ודחפתי אותו, הסיטואציה הייתה מפחידה.
"את פאקינג נישקת אותו" הוא צרח, הוא מאבד את זה והוא דחף אותי למיטה, הפחד והעצבים המשיכו להציף אותי.
"העיקר עלי את עושה את הפוזות שלך" הוא צעק והבנתי, הוא נפגע. מהתעלמות, מהפילרטוט.
"אדם" קראתי בקול נמוך, במטרה לרכך אותו, מקרבת את ידי לגופו, "אל תגעי בי" הוא קרא בקרירות, מתנשף ומתקדם לצד השני של החדר.
"זה לא היה ככה" מילמלתי והוא הביט בי, "אדם" קראתי, "אני יהרוג אותו" הוא קבע ולא ידעתי אם זה בכוונה אמיתית או לא.
"אדם תרגע" מילמלתי, הוא הדליק סיגריה והביט בחלון, התקרבתי אליו בשקט, מחבקת אותו חזק, לזה הוא לא יכל לסרב.
"אני יוצא" הוא מילמל בקול הצרוד ויצא מהחדר.
מותיר אותי מבולבלת, חסרת הבנה, כאב.
אני אשמה, אני לא אשמה, זין על הכל.
הוצאתי סיגריה מהקופסה שהשאיר, והדלקתי, לא מרגישה כלום. שיתוק.
מאי פתחה את הדלת והביטה בי, לא ברחמים כי היא יודעת כמה אני שונאת.
"הוא פאקינג משוגע" היא קראה והנהנתי, "אבל הוא גם פאקינג מאוהב בך" היא צעקה ופשוט מילמלתי שאני רוצה להיות לבד.
אני לא כזאת, מה קורה לי?
אני לא מרגישה בכללי, אני פאקינג מחבבת את הגבר הזה, הגברי, הגדול והמאיים.
נכנסתי לפוך בתקווה להעיף את המחשבות ולהרדם.
#2
מהפרקים האהובים עליי, עוד בערך עשרה הפרקים הסיפור מסתיים🦋🤗
תצביעו♡
YOU ARE READING
אָבִיהָ
Romanceאביה זקן נערה צעירה, מתגוררת עם אמא שלה בלבד, אביה נפטר שהייתה קטנה. אמא שלה קרסה נפשית ואביה הייתה צריכה לדאוג במקומה לענייני הבית. אביה עובדת כברמנית בבר השכונתי, היא עובדת כבר פרק זמן ארוך. אמא שלה החלה להתאושש לאט לאט ולקבל את הידיעה שהוא לא יחז...
