אביה
שבוע וחצי של שקט.
שבוע וחצי של סבל, של סינון, של התעלמות, של קושי.
שבוע וחצי של געגוע, שבוע וחצי של חוסר הבנה.
למה הוא לא עונה ומה אני עושה?, מה אני עומדת לעשות?
מאי החליטה לארגן ישיבה קטנה אצלה, להשלמת פערים עם כולם. אני מרגישה כבר את המועקה הזאת שבוע וחצי, הלחץ שלא יודעים.
החלטתי להתייאש באיזשהו שלב, הוא מתעלם מרצון, סינון.
החלטתי לשבור את הראש היום, אבל אני יודעת שסטלה טובה לא תהיה פה.
"מי מוריד איתי שטים?" אופיר קרא, אחד מהידידים שלשעבר שלי, "אני" מילמלתי והוא חייך, התקרבתי אליו והורדנו כמה שטים טובים, הפרטנר הכי טוב שלי לשתיה לכל החיים, תמיד היה ותמיד יהיה.
"איך התגעגעתי לזה" הוא מילמל והנהנתי, "גם אני".
יצא לי לדבר עם איתן והחלטנו שנשים את הדברים מאחור והערב נתעסק רק בלשתות.
המשכתי לשתות, מרגישה ללא תכלית בחיים, כאילו שבירה נפשית תמידית.
מקרה אחד סוחף את כולם.
"מה הדיכאון?" איתן שאל וחיבק אותי חיבוק צדדי, "שום דיכאון" מילמלתי בחיוך, מחבקת אותו וריח הבושם המוכר שלו נדף ממעילו.
"בושם טוב" קראתי והוא הביט הישר למחשופי, "איך התגעגעתי" מילמל והרים ידו אל החזה שלי, ואני כמו תמיד קפאתי.
"בוא נעלה למעלה" מילמלתי והוא הנהן, מושך אותי אחריו.
"אח" הוא קרא והעיף ממני את הבגדים, מנשק את צווארי בתשוקה, הרבה זמן בלי מגע.
הורדתי ממנו גם את בגדיו במהירות, מחכה לעונג שלא הורגש הרבה זמן.
היינו עירומים ועם ידיו הגדולות עבר על גופי, נישק וסימן, הורדתי את הבוקסר שלו ואיברו הגדול נגלה בפני, למרות שלאדם יש יותר גדול.
מה אני חושבת עליו בכלל?
"ישר ולעניין" מילמלתי והוא חייך, הוא דחף את עצמו אלי וגניחה נפלטה מפי, "פאק" מילמלנו, התחושה של הזין שלו בתוכי עשתה לי רק טוב, הוא המשיך לחדור ולחדור, עד שהרגשתי שהאורגזמה מגיעה וגמרתי, "אני גומר" הוא מילמל וגמר בחוץ.
"פאק, שכחתי כמה את טובה" הוא מילמל ושם את בגדיו בחזרה, הבטנו על החדר וקלטנו שהוא של מאי, פאק שיט.
הוא אמר הוא ירד והוא ידבר איתי כבר.
שמעתי הלבשה תחתונה בחזרה ונכנסתי מתחת לשמיכה, נרדמת בקלות עם הריח של מאי בכריות.
פקחתי את עיני באיטיות, "בוקר טוב זונה, תקומי, את פאקינג הזדיינת לי במיטה" היא קראה בעצבים וגילגלתי את עיניי.
"תפסיקי לצעוק" מילמלתי, קמה אל השירותים בעייפות, שוטפת את הפנים שלי מכל האיפור ומצחצחת את השיניים במברשת חדשה שמצאתי.
"תביאי לי משהו ללבוש" קראתי והיא זרקה אלי פוטר שחור גדול.
"איפה הורייך?" שאלתי והיא מילמלה שנסעו מחוץ לעיר .
הבטתי במראה והיה אפשר לראות ששיערי התארך, לבשתי את הפוטר שהגיע עד לאמצע ירכיי וירדתי לסלון שבמפתיע היו שם גברים מאתמול.
YOU ARE READING
אָבִיהָ
Romanceאביה זקן נערה צעירה, מתגוררת עם אמא שלה בלבד, אביה נפטר שהייתה קטנה. אמא שלה קרסה נפשית ואביה הייתה צריכה לדאוג במקומה לענייני הבית. אביה עובדת כברמנית בבר השכונתי, היא עובדת כבר פרק זמן ארוך. אמא שלה החלה להתאושש לאט לאט ולקבל את הידיעה שהוא לא יחז...
