חודש עבר.
לאחר הידיעה של פרופסור מקגונגל- רמוס התעלף. הוא היה בטוח שהוא האשם במקרה. החקירה על הרצח התקדמה, רמוס סיפר לדמבלדור את חששותיו, ודמבלדור הרגיע אותו ואמר שהוא נשאר איתו למשך כל הזמן, כך שהוא בטוח שהוא לא האדם שאחראי על הרצח.
אחרי שבועיים, החקירה הסתיימה והאשימו גמדון בית אחד בהריגת שלושת הקוסמים. הוא הוכנס למאסר עולם באזקבאן.
סוורוס לא היה מרוצה מזה שרמוס יצא נקי, מכיוון שהאופן שבו רמוס הגיב לידיעה היה נראה לו משונה, אז הוא החליט לעקוב אחרי רמוס וחבורתו לכל מקום שאליו הלכו, בשביל להוכיח שרמוס הוא האדם שרצח את שלושת הקוסמים.
"תחכו לי!" סיריוס צעק לג'יימס ורמוס, ורץ אחרי חבריו למגרש הקווידיץ'.
"יש לי מחר משחק נגד סלית'רין, אתם חייבים לבוא," ג'יימס אמר בהתלהבות לשני חבריו.
רמוס, שהיה עסוק בלקרוא את ספר הלימודים, הרים את ראשו. "מחר ירח מלא, אני לא אוכל לבוא."
ג'יימס נראה מאוכזב, הוא הזיז מיד ליד את כדור הקואפל. "נו באמת, המשחק בארבע בצהריים! תבוא למשחק ואחרי זה תתחבא."
"לא." רמוס המשיך להתעקש, וחזר לקרוא את ספרו.
"אל תדאג ג'יימס ידידי, אני אעשה מספיק רעש, לא צריך עוד אנשים שאני לצידך!" סיריוס עודד את חברו, ונתן אגרוף קל לזרועו.
זיק של חיוך הופיע על פניו של ג'יימס, והוא חבט בעדינות בזרועו של סיריוס בעזרת הקואפל.
"מה עם פיטר?" רמוס אמר, לא מזיז את מבטו מהספר.
"בלי להעליב, לא ממש התחברתי אליו," ג'יימס אמר.
סיריוס הנהן בהסכמה. "אני מבין ששניכם חברים קרובים, אבל הוא אף פעם לא זורם איתנו על דברים!"
"כמו מה?" רמוס שאל.
"אתמול רצינו להחליף את השמפו של סוורוס בביצים רקובות והוא לא זרם ואפילו אמר שהוא ילשין עלינו!!"
"ושבוע שעבר, שרצינו לכשף את הנעליים של ג'ון שהוא לא יצליח לקשור את השרוכים שלו, הוא אמר שזה מרושע ושהוא יכול להחליק מהשרוכים שלו, וזה היה הרעיון!!"
"אני מבין," רמוס מלמל, הוא סגר את הספר ושם מתחת לזרועו. "אני חושב שהוא פשוט פחדן."
סיריוס גיחך. "טוב ששמת לב."
"כן, בכל מקרה לא צריך אותו בשביל לבצע תעלולים, נכון רמוס? אתה זורם איתנו להפוך את אלברט לג'וק?" ג'יימס אמר בהתלהבות, ועלה על המטאטא המעופף שלו.
רמוס צחקק. "בסדר, אבל אני אאשים אתכם."
***
המשחק התחיל. ג'ו נבחר להיות הקריין של המשחק. מכיוון שהיה מבית רייבנקלו, הוא פירשן את המשחק לפי תנועות המטאטא של כל שחקן, חישוב מהירות הרוח ביחס לתנועה וחישב את ההסתברויות השונות שהצטברו במשחק.
סיריוס לא היה מרוצה מהבחירה המשונה, והתחנן ממקגונגל להתחלף עם ג'ו, אך היא לא הסכימה והוא נאלץ לחזור למקומו מיואש.
"איפה החבר שלך? רמוס? הוא לא בא לראות את החבר הכי טוב שלו משחק היום?" סוורוס הופיע מאחורי סיריוס וגרם לו לקפוץ בהפתעה.
סיריוס גיחך. "ממתי חייו האישיים של רמוס מעניינים אותך כל כך, מאוסי?"
סוורוס משך בכתפיו באגביות. "ובכן, אני מסוקרן. זה המשחק הראשון של השנה, ואתה נמצא פה לבד."
"אני מציע שתחזור למקום של סלית'רין, לפני שאני אשרוף לך את השיער השמנוני." סיריוס אמר וכיוון את השרביט שלו על שיערו של סוורוס באיום.
סוורוס נרתע לאחור, ומיהר לחזור אל האזור של סלית'רין, מיואש.
"המשחק מתמשך כבר מספר שעות, על פי היחס של מזג האוויר עם היעלמותו של הסניץ', אני מניח שנמצא אותו רק בעוד כמה 3 שעות, והינה עוד 10 נקודות לגריפינדור!!" ג'ו המשיך לדבר בקולי קולות במיקרופון.
סיריוס נעץ מבט מתחנן במקגונגל, אך היא סירבה לו פעם נוספת לקחת את המיקרופון. הוא נאנח וחזר להסתכל על המשחק. הוא בהה בחברו ג'יימס מכניס עוד כדור לחישוק, וחיוך רחב עלה לפניו.
"יאללה ג'יימס! תראה לעולם שאתה לא לוזר! קדימה ג'יימס פאקינג פוטר!!" סיריוס החל לצעוק, וגרר את תשומת ליבם של עשרות הנערים שמסביבו.
ג'יימס נעצר ובהה בחברו בחיוך גדול, אך בגלל עצירתו, מרביצן אחד נתקע במטאטא שלו וגרם לג'יימס כמעט ליפול ממנו.
סיריוס, בניגוד לפעמים קודמות, לא הקשיב להוראותיה של מקגונגל ורץ לקחת את המיקרופון מג'ו.
"היי!" ג'ו התלונן, ובכל זאת לא ניסה להיאבק מולו. הוא ויתר על המיקרופון באנחה גדולה.
"ג'יימס פוטר תתייצב על המטאטא שלך חתיכת אידיוט!!" סיריוס צעק דרך המיקרופון.
ג'יימס עלה על המטאטא שלו בחיוך רחב, והבחין מלמעלה בסוורוס נכנס בחזרה לבניין הוגוורטס ומתחיל להתהלך למעונות גריפינדור. הוא הרים גבה. למה הוא הולך למגורי גריפינדור?
"סיריוס!!" הוא צעק לחברו. "רמוס איתך??"
סיריוס נאלץ לעמוד על כיסאו בשביל לשמוע אותו, אך לבסוף הוא הניד בראשו. "דיברנו על זה שהוא לא יכול לבוא!!" הוא צעק פעם נוספת למיקרופון. שתי הקבוצות נעצרו ובהו בשני הנערים משוחחים ביניהם. שקט סרר.
"קוד ירוק!! קוד ירוק!!" ג'יימס צעק לסיריוס בשפתם המשונה והסודית, וסיריוס ישר הבין על מה מדובר.
"תרד עכשיו מהמטאטא!" סיריוס צעק וזרק את המיקרופון מידיו. הוא החל לרוץ לעבר ביתן גריפינדור.
ג'יימס, על אף המשחק, ירד מהמטאטא שלו ורץ בעקבות חברו.
"ג'יימס פוטר!!" רונלדה הוץ' צעקה לעברו, ואחזה בשרוול חולצתו. הוץ' הייתה קפטנית הקבוצה של הפלפאף, ובנוסף לזה, הייתה המחפשת. אמנם היא לא הייתה בקבוצה של גריפינדור, אך היא הייתה נחשבת האחראית על כל הקבוצות בהוגוורטס. "אתה הרסת את המשחק! תעצור!"
"אני מצטער רונלדה, אבל אני צריך ללכת!" ג'יימס צעק וניסה לשחרר את חולצתו מאחיזתה ללא הצלחה.
"אם אתה הולך, אני מעיפה אותך מהקבוצה של גריפינדור!"
ג'יימס הפסיק להיאבק בה. הוא לא יכול להרשות לעצמו לעוף מהקבוצה. קווידיץ' היה הדבר שהוא הכי אהב בעולם.
סיריוס הפסיק לרוץ. הוא הסתכל על חברו.
"יופי, עכשיו בוא תחזור למשחק," והיא שחררה את אחיזתה מחולצתו.
ג'יימס זז לאחור והסתכל על סיריוס. בעצם, יש דבר שהוא יותר אוהב מקווידיץ'- את החברים שלו. הוא השפיל את מבטו בזמן שהתהלך לעבר חברו.
"כמו שאמרתי- אני מצטער רולנדה, אבל אני באמת צריך ללכת."
סיריוס פער את עיניו ועצר אותו מלהמשיך ללכת. "ג'יימס, תעזוב את זה. אני אטפל ברמוס-"
"לא, רמוס יותר חשוב ממשחק. בוא נלך." נימת קולו נשמעה מרוסקת, אבל הוא לא עצר והמשיך לרוץ לביתן גריפינדור. סיריוס התנצל בזריזות וצמצם את הפער שחברו יצר.
הם הגיעו לביתן שלהם וחיפשו למשך דקות ארוכות את שני הנערים.
"הם לא כאן," סיריוס ציין את המובן מאליו.
ג'יימס משך את שיערו בייאוש. "אני יודע איפה המחבוא של רמוס. אני מקווה שסבר מאוס עוד לא הגיע לשם. בוא."
ושני הנערים חזרו למרדף אחרי סוורוס ורמוס.
הם הלכו בשבילי המחבוא, עברו מעט מהיער האפל, הגיעו לערבה המפליקה, ובדיוק שנכנסו למקום המחבוא של רמוס- הם הבחינו בסוורוס. הוא עמד מול רמוס בצורה הזאבית שלו.
סוורוס היה משותק. הוא הסתכל על רמוס, איש הזאב, בהלם.
רמוס ראה את שלושת הנערים שעמדו מולו, ונאבק בעצמו בשביל לא לפגוע באף אחד מהם.
"סבר מאוס, לך מכאן." סיריוס לחש לעברו, אך סוורוס לא הקשיב. הוא היה משותק.
"סבר מאוס, אני מזהיר אותך!" ג'יימס התערב.
"ידעתי שיש משהו חשוד...." מילים שקטות ורועדות הצליחו לצאת מפיו. "רמוס הוא... הוא איש זאב?"
ובדיוק שצמד המילים יצא מפיו, הזאב החל לתקוף את סוורוס. הוא קפץ מעליו והחל לשרוט את גופו.
"סוורוס!!" שני הנערים צרחו שראו את חבריהם הטוב תוקף בצורה אכזרית את האויב שלהם וגורם לדם רב לצאת מגופו.
ג'יימס ניסה לדחוף את רמוס לאחור, בזמן שסיריוס החזיק את ידיו של סוורוס וניסה לגרור אותו הרחק מהזאב, אבל זה לא עזר.
"זה לא עובד!" סיריוס קרס על הרצפה, מתנשף. "צריך כישוף!"
ג'יימס הרים את שרביטו והחל למלמל כל כישוף שעלה לראשו שידע שלא יפגע ברמוס בצורה חמורה, עד שסוף סוף הוא מלמל כישוף שהדף את רמוס לאחור, ובדיוק בזמן הזה סיריוס תפס את ידיו של סוורוס ורץ איתו משם.
YOU ARE READING
חבורת הקונדסאים
Fanfictionזה סיפור על החבורה של ג'יימס, סיריוס, רמוס ופיטר, הידועה בשמה- חבורת הקונדסאים. הסיפור עוקב אחריהם משנתם הראשונה ועד הסוף של החבורה. בספר יהיו את המשברים שעברו, החברויות, המתיחות ותהליך ההתבגרות שעברו עם השנים. הספר מורכב 98% מויקיפוטר כך שלא יהיו ש...