חבורת הקונדסאים

פרק 11

שבוע עבר.
ביום שני בבוקר, רמוס נכנס לחדר השינה בדיוק שהבנים התארגנו ליציאה.
הם הופתעו לראות אותו, אבל קיבלו אותו בחיבוק רחב ועזרו לו להתארגן מהר ליום הלימודים.
רמוס סיפר להם על השבוע בבית. על זה שנאלץ ללכת לבית חולים, שדמבלדור בא לבקר אותו ולראות האם הוא כשיר לחזור לבית הספר, ושהוא נאלץ לקנות שרביט חדש כי השרביט שלו נשבר מאז אותו ליל ירח מלא.
סיריוס וג'יימס החליטו לשמור את רעיונם בסוד מפיטר מחשש שילשין עליהם, וקבעו שרמוס ידע מתי שהם ימצאו לפחות מקום סודי אחד.
במשך כל השבוע סוורוס ניסה להתחמק מהם. הוא הפסיק להיכנס למעון גריפינדור, היה יושב בקצה הכיתה ומסיים לאכול בין הראשונים.
סיריוס לא ידע ממי הוא יותר חושש: מרמוס הזאב או מג'יימס העצבני.
הערב הגיע. פיטר היה הראשון שהצליח להירדם. ג'יימס וסיריוס תכננו שמתי שרמוס יירדם הם יצאו לחיפושים, אך נראה שלרמוס הייתה תוכנית אחרת, מכיוון שעל אף השעה המאוחרת הוא בכל זאת למד.
"רמוס, כבר מאוחר," ג'יימס לחש בתסכול.
"כן, עדיף שתלך לישון," סיריוס הסכים עם חברו.
"לא," רמוס ענה, ועבר עמוד בספר. "לא הייתי פה שבוע. אני צריך להשלים מלא חומר."
"אתה יכול להשלים מחר, אני אפילו אתן לך את המחברת בשביל שתוכל להעתיק," ג'יימס אמר, ובדק שוב את השעה.
רמוס חייך חיוך דק. "זה נורא נחמד מצידכם שאתם דואגים לי, אבל אני מעדיף לנצל את הלילה בשביל לימודים. נחתי יותר מידי השבוע."
סיריוס השעין את ראשו לאחור בתסכול. ג'יימס עשה כמותו.
"פססט," ג'יימס לחש. סיריוס הזיז את ראשו לכיוונו. "שיקוי הרדמה, בוא נשתמש בשיקוי הרדמה."
"אתה בטוח?" סיריוס לחש בחשש. "אני לא יודע איך להכין את זה, ומה אם זה ירדים אותו לנצח?"
"אז נחפש נסיך שישבור את הקללה בנשיקה," ג'יימס החזיר וגרם לצחקוק שקט לצאת מפיו של סיריוס.
ג'יימס לקח את ספר הלימוד מהשידה והחל לחפש במרץ את אותו שיקוי.
"הינה." סיריוס הצביע עם שרביטו על המתכון לשיקוי.
"זה לא נראה כזה קשה להכנה," ג'יימס לחש. "חומץ לימון, שום קטוש, מים, שומשום, ושערות זנב של חד קרן."
סיריוס הזדעזע. "כן, באמת לא קשה במיוחד."
ג'יימס סגר את הספר. "אתה יודע, תמיד אפשר לדפוק לו מחבת בראש ולגרום לו להתעלף."
"או, שנחכה למחר ואז נעשה את החיפושים."
"ומי אמר שמחר זה לא יקרה שוב?" ג'יימס הניד בראשו. "חייבים לעשות את זה היום, עוד שלושה שבועות יש ירח מלא ואנחנו לא יכולים לתת לרמוס לסבול שוב, כי אם זה יקרה, יכול להיות שיעיפו אותו מהבית ספר. חייבים למצוא מקום מסתור."
"על מה אתם מדברים?" רמוס שאל והסתובב אליהם.
"אממ, שאלה היפוטטית," ג'יימס התחיל לדבר. "אתה יודע איפה אפשר להשיג שיערות זנב של חד קרן?"
"אנחנו חייבים את זה לשיעור שיקויים מחר." סיריוס הסביר את שאלתו המוזרה של חברו.
רמוס חשב לרגע, והצביע עם שרביטו על החלון. "ביער, בטוח יש שם לפחות חד קרן אחד. למרות שאני לא חושב שזה חוקי לפגוע בחד קרן..."
ג'יימס נשך את שפתו וחזר להסתכל על סיריוס. "עד שנמצא חד קרן ונכין את השיקוי יהיה כבר בוקר, לא עדיף פשוט ללכת לחפש?"
"רעיון טוב," סיריוס ענה, וקם ממיטתו. "אני וג'יימס נלך ליער לחפש, להביא גם לך?"
"אני אשמח," רמוס ענה וחזר לקרוא את ספר הלימודים.
סיריוס וג'יימס מיהרו להתחמק מהחדר.
"זה היה חכם," ג'יימס מלמל וירד במהירות במדרגות. סיריוס ירד בעקבותיו.
"איפה נתחיל לחפש?"
ג'יימס הסתכל על שני המסדרונות שנגלו לפניו. השמאלי הוביל למגורי הפלפאף והימני למגורי סלית'רין. "ימינה, אני בטוח שיש חדר סודי ליד מגורי סלית'רין."
ושני הנערים פנו ימינה. ג'יימס האיר בעזרת שרביטו את הדרך.
"איפה אנחנו?" ג'יימס שאל בשקט אחרי כמה דקות של הליכה ופניות מרובות. הם הגיעו לאזור ריק מתמונות וחדרים, אזור שרק גרם מדרגות אחד הוביל אליו.
סיריוס הסתכל סביב והאיר את האזור עם שרביטו. "אני לא יודע."
"אז זה אזור סודי, לא?"
"צריך לכתוב את זה איפשהו."
ג'יימס הוציא עט נוצה מכיס הגלימה שלו, ורשם את הדרך על ידו. הוא החזיר את העט למקום.
"טוב, בוא נחזור לחדר, אני עייף." סיריוס מלמל והסתובב לכיוון שממנו הם באו. "אממ... לא היו כאן מדרגות?"
ג'יימס האיר את האזור. שני הנערים חיפשו את המדרגות, אבל הם כבר לא היו.
"הם היו ממש כאן!" סיריוס זעף, "מדרגות! תחזרו לכאן! אנחנו צריכים ללכת!!"
ג'יימס נתן סטירה חלשה לראשו. "אתה עושה רעש."
"אתה רוצה שנתקע כאן לנצח?"
"לא, אבל אני בטוח שהמדרגות יחזרו מתישהו, ולא בעזרת הקריאות עזרה שלך."
"ממתי מדרגות נוטשות בני אדם?!"
"אתה יכול לסתום?!"
"לא!! אני עייף, השעה שלוש בלילה, המדרגות שהגענו דרכם פשוט נעלמו ואנחנו באמצע שום מקום!!"
"תראו תראו מה יש לנו כאן..." הופיע קול משונה באזור. שני הנערים שתקו תוך רגע. "מי אלה אם לא ילדי גריפינדור, פוטר ובלק."