חבורת הקונדסאים

פרק 17

חיוכו של סיריוס נעלם מפניו למשך שבוע שלם.
ג'יימס עשה כל שביכולתו בשביל להחזיר את החיוך לפניו- אבל נכשל. הוא מעולם לא חשב שסיריוס עד כדי כך נואש למשפחה חדשה, וזה דיכא אותו שהוא- החבר הכי טוב שלו- לא מצליח לעזור לו ולגרום לו להרגיש טוב יותר.
רמוס פעם נוספת נאלץ לחזור לביתו עקב הירח המלא, וכך מצאו את עצמם ג'יימס וסיריוס פעם נוספת לבדם.
שניהם ישבו בשתיקה- דבר שלא מאפיין אותם בכלל- וניסו לסיים לעשות את שיעורי הבית שלהם.
"ג'יימס?" סיריוס שבר את השתיקה.
ג'יימס ישר הסתובב לכיוון חברו. "מממ?"
"אתה עדיין רוצה שנחפש מקומות נסתרים בהוגוורטס?"
ג'יימס לא ציפה לזה. הוא הניח את עט הנוצה שלו על השולחן וסובב את כיסאו לכיוון סיריוס. "אני רוצה, אבל אני מפחד ששוב ניתקל במישהו תוך כדי החיפושים."
"אז בדיוק בגלל זה עלה לי רעיון לראש."
סיריוס קם ולקח את עט הנוצה משולחנו של ג'יימס. הוא טבל אותה בדיו השחור והתחיל לסרטט מעין מפה מרובעת. הוא התחיל לצייר את בית הספר: את המדרגות, כל מיני תמונות ואת המקומות המוכרים כגון- חדר האוכל, חדרי הלימוד, המעונות של כל הבתים וחדר המנהל. "אני רוצה שנכין לעצמנו מפה של הוגוורטס. נכתוב כאן את כל הדרכים והחדרים שאנחנו מכירים בהוגוורטס, וכל מקום סודי שנמצא נוסיף למפה."
ג'יימס בחן את הסרטוט שצייר חברו והתחיל לסרטט את המעונות של גריפינדור יותר לעומק. "כמו שאמרתי, מה אם ניתקל באנשים?"
"רמוס פעם לימד אותי כישוף שמצליח לזהות אנשים לפי טביעות הרגליים שלהם," סיריוס אמר והחל לצייר סוליות נעל על הדף. "אפשר להשתמש בכישוף הזה ובזכות זה לראות איפה כל האנשים בהוגוורטס נמצאים. אם נראה שמישהו קרוב אלינו- נלך למקום אחר."
ג'יימס בהה בסיריוס בהלם. הוא לא ציפה שהרעיון של לחפש חדרים סודיים בהוגוורטס יהפוך לדבר כזה גדול. ובכל זאת, חיוך עדין עלה לפניו. הוא אהב את הרעיון הזה, והוא אהב את זה שהוא וסיריוס יעשו זאת ביחד.
"אתה רוצה שנתחיל כבר עכשיו לחפש חדרים סודיים או שנחכה לרמוס?"
סיריוס הרהר לרגע, ולבסוף הניח את הנוצה על השולחן. הוא הסתכל על ג'יימס במבט נחוש. "מתחילים עכשיו."
ג'יימס אסף לידיו את המחברת שלו ועט הנוצה וקם מהכיסא, הוא הניח את ידו על ידית הדלת ורגע לפני שסובב אותה הוא השתתק. "רגע... ומה אם יעלו עלינו?"
"מה זאת אומרת?" סיריוס שאל בבלבול. "מי יעלה עלינו?"
"מה אם אחד המורים ימצא את הדף, יגלה מה שאנחנו עושים ויעיף אותנו מבית הספר?"
סיריוס נשך את שפתו, הדבר האחרון שהוא רוצה זה שדבר כזה יקרה. על אף שהוא אהב לשבור את החוקים ולהיות נער מופרע, הוא מעולם לא העלה על דעתו שדבר כזה- סילוק- באמת יכול לקרות לו. "אפשר... אפשר להסתיר את הדף."
"איך?"
סיריוס שתק לרגע, ולבסוף אמר: "נמציא לנו סיסמה, מי שלא ידע את הסיסמה לא יוכל לראות דבר."
ג'יימס בחן פעם נוספת את הסרטוט של סיריוס. "אתה חושב שרמוס יכעס עלינו?"
"כן," סיריוס ענה בלי היסוס. "אבל הוא יצטרף אלינו תוך שנייה. רמוס אולי משחק אותה 'שומר חוק' אבל גם הוא לא פחות מופרע מאיתנו."
"אנחנו צריכים למצוא לעצמנו שם לחבורה," ג'יימס הודיע. "מן שם קוד כזה שיאפיין אותנו."
סיריוס נעץ מבט בתקרה וניסה לחשוב על שם שבאמת יאפיין אותם. "מה אתה אומר על... 'יותר שווים מסבר מאוס'?"
ג'יימס צחקק לרגע, ולבסוף הניד בראשו. "אולי... הממוצעים?"
"אנחנו לא ממוצעים,'' סיריוס רטן והחזיר את מבטו לתקרה. "אולי... המופרעים?"
"הבעייתים?"
"הקונדסאים?"
ג'יימס שתק. ולבסוף, אחרי כמה שניות של הרהור, חיוך החל להתפרס על פניו. "כן!"
"הקונדסאים??"
"כן!!"
ולראשונה מזה שבוע שלם- חיוך החל לעלות לפניו של סיריוס. "אז אנחנו הקונדסאים?"
"כן," ג'יימס הסכים בהתלהבות. "ארבעתנו נהיה חבורת הקונדסאים."