חבורת הקונדסאים

פרק 36

"מה זה הדבר הזה?!" פילץ' רטן בזמן שלקח את המפה מידיו של ג'יימס.
הנערים הגיעו לשנה האחרונה שלהם, השנה השביעית.
כולם עברו את מבחני הינשוף, ונותר להם לעבוד קשה עד מבחני סוף השנה האחרונים שלהם, בשביל שיצליחו לקבל ציון טוב ולצאת מהוגוורטס.
סיריוס בילה עם ג'יימס את כל חופשת הקיץ. הוא החליט לעזוב את ביתו, וג'יימס ישר הסכים שיעבור לגור איתו.
בהתחלה סיריוס חשש שבגלל שהם יהיו ביחד למשך כל הקיץ אז לג'יימס יתחיל להימאס ממנו, אך בדיוק ההפך קרה, והוא הרגיש שהוא וג'יימס נהיו קרובים מאי פעם.
מתי שהתחילו את שנת הלימודים, דודו של סיריוס- אלפארד- הוריש לו סכום כסף גדול. הוא עשה זאת לאחר שראה את אימו של סיריוס שורפת את התמונה שלו מאילן היוחסין המשפחתי, והסכום שהביא לו היה מספיק גדול בשביל לאפשר לו לשכור דירה לתקופת זמן של אחרי הלימודים.
ג'יימס וסיריוס יצאו לעוד יום שגרתי ובו טיילו ברחבי הוגוורטס עם המפה שלהם במטרה למצוא עוד מקומות נסתרים.
לצערם- פילץ' מצא אותם מטיילים בשתיים בלילה מחוץ לחדרי השינה של המורים.
הוא לקח מהם את המפה, אבל הם הצליחו לסגור אותה בזמן.
"מה זה?" הוא שאל בזעף וקימט את המפה שבידו.
"זה... דף?" סיריוס הציע.
"כן, זה מן דבר כזה שכותבים עליו," ג'יימס אמר.
פילץ' רתח מזעם. הוא הסתכל על המפה וצעק: "אני יודע מה זה דף!"
הוא קרא את הכותרת, ועיקם את אפו לשמות הנערים שהיו כתובים. "אתם חושבים שזה בדיחה, הא?"
שני הנערים הנידו בראשם.
הוא גלגל את עיניו, וצעק על המפה: "היפתחי!!"
המפה נפתחה לשניים, אבל לא הראתה את תוכלתה, במקום זה היה כתוב:
"האדון ירחוני מוסר שלום לפילץ', ומקווה שלפעם הבאה ידע להרחיק את אפו מעניינים שלא שלו, ושהוא מופתע שהוא בכלל מצליח לקרוא את הטקסט למרות רמת השכלתו הנמוכה."
"האדון קרניים מוסיף שפילץ' מעולם לא היה מספיק טוב בשביל להיות קוסם, ועכשיו אפילו את עבודתו כשרת הוא לא עושה מספיק טוב."
"האדון רך כף מסכים עם חבריו, ומוסיף שפילץ' מכוער."
"האדון זנב תולע רוצה להוסיף שהוא מרחם על החתולה המסכנה שצריכה לסבול אותו, ושולח לה את תנחומיו."
פילץ' הסתכל על המפה בזעזוע, בזמן ששני הנערים השתדלו בכל כוחם לא לצחוק.
"כתוב שם משהו?" סיריוס שאל בתמימות והסתכל על הטקסט שנכתב. הוא שם יד על פיו בשביל להסתיר את חיוכו. "וואו, מעניין מי אלה ירחוני, קרניים, רך כף וזנב תולע. יש לנו אנשים כאלה בבית ספר?"
"מעולם לא שמעתי את השמות האלה," ג'יימס אמר בתדהמה מזויפת. "אבל אין ספק שקרניים זה שם יפה."
"וואו, מי ידע שזה מה שכתוב בדף שמצאנו? חשבנו שהוא ריק!"
"חדל קשקשת!" פילץ' צעק וניסה לקרוע את המפה לשניים, אבל הוא לא הצליח. "אתם שניכם, חזרו לחדרים שלכם, עכשיו! הדף הזה מוחרם עד להודעה חדשה!"
"מה?!" שני הנערים צעקו.
"זה לא אשמתנו שחתיכת דף העליב אותך!" ג'יימס רטן.
"כן, אסור לך להחרים לנו את זה."
"מותר לי!" הוא דחף את המפה לכיס מכנסו. "וחסר לכם שאראה אתכם שוב, פוטר ובלק!"
***
"אני לא מאמין שאיבדנו את המפה!" סיריוס צעק בתסכול.
שני הנערים חזרו לעבר המגורים. ג'יימס בעט בקיר מספר פעמים, ובאחד המקרים תמונה אחת נפלה והחלה בשצף קללות כלפיו. הוא התנצל והחזיר אותה לקיר.
"להזכירך, עדיין יש לי את גלימת ההיעלמות. בוא פשוט נפרוץ לו למשרד ו-"
דבריו נקטעו כמו מוחו, שכמו עצר מלכת מתי שהבחין בלילי אוונס יוצאת ממגורי גריפינדור. היא לבשה חולצה שחורה ארוכה ומכנסי טרנינג, ושיערה האדום נשפך על גופה.
הוא הרים את ידו באופן אוטומטי בשביל להעביר בשיערו- אבל עצר. היא לא אוהבת שהוא עושה את זה.
הוא התעלם מסיריוס שהמשיך לברבר בעצבים והלך ללילי. היא קפצה בבהלה שראתה אותו.
"פוטר... מה אתה עושה פה בשעה הזאת?" היא שאלה בבהלה.
"אני יכול לשאול אותך את אותה שאלה, אוונס," הוא אמר, וניסה להעמיק את קולו.
הוא שמע את סיריוס רוטן מאחוריו: "נוטש," ותוך רגע הוא נכנס למגורים.
לילי הסתכלה לאחור, ושראתה שרק היא וג'יימס באזור היא לחשה: "אני חלק מהמועדון סלג סלבז של פרופסור סלגהורן, והוא מארגן לנו מסיבה לכבוד תחילת שנה."
ג'יימס נשען על הקיר. "מפתיע שאני לא לוקח חלק במועדון."
"זה לא מפתיע בכלל, אם אתה שואל אותי," לילי עקצה עם חיוך עדין.
הוא הרגיש פרפרים בבטן כל פעם שדיבר איתה. הפעם האחרונה שבו הם דיברו, הייתה מתי שהוא התעלל בסוורוס ולילי יצאה להגנתו. מאז הם לא החליפו מילה ביניהם מלבד מילות ביניים בשיעורים. אין ספק שהוא התגעגע לדבר איתה.
"אז, סלגהורן גורר אתכם למסיבות בשתיים בלילה?" ג'יימס המשיך את השיחה. "אני קצת מופתע לגלות שהוא חיית לילה."
לילי צחקקה. "זה שווה את זה. בכל מסיבה הוא מביא לנו אננס מסוכר- המתנה הכי טובה שאפשר לקבל."
ג'יימס לא ידע אם היא צינית או לא, אבל החליט לצחקק כדי לא להביך את עצמו.
"טוב, אני חושבת שכדאי שאל-"
"רגע!" הוא עצר אותה. "אני... אני רוצה להתנצל בפניך."
לילי שילבה את ידה. אין ספק שהיא חיכתה שהיום הזה יבוא. "על מה?"
"את יודעת. לא הייתי צריך להתעלל בסנייפ ובטח שלא הייתי צריך לאיים עליך. ושתדעי, לקחתי לתשומת ליבי את עניין השיער הפרוע. שמת לב? למשך כל הזמן שדיברנו לא העברתי יד בשיער אפילו פעם אחת!"
לילי חייכה בסיפוק. "יפה, פוטר. ואני חייבת לציין שאני רואה שממש התבגרת."
"את אומרת את זה לטובה או לא? כי לאחרונה אני באמת מרגיש זקן יותר."
"בטח שלטובה."
'היא נתנה לי מחמאהההההההה'
"את חושבת שפרופסור סלגהורן ייתן לי באופן חד פעמי להתערב לכם במפגש?" ג'יימס שאל באגביות למרות שהלב שלו דפק כפליים.
"למה אתה שואל?" לילי שאלה ושילבה את ידיה. "אתה רוצה לבוא?"
"כן. אני רוצה להמשיך לדבר איתך, ובגלל שאת ממהרת למסיבה זה לא משאיר לנו הרבה זמן. אז מה את אומרת, אוונס? יורשה לי?"