חבורת הקונדסאים

פרק 10

סיריוס ישר קם. הוא הלך לחברו שהיה מיוזע ופצוע. הוא עזר לו לקום. "מה הבעיה? מה עם רמוס?"
ג'יימס נעזר בסיריוס בשביל לקום, ומבטו נתקל בסוורוס שישב במקביל לקיר. הוא עדיין רעד. ג'יימס נשך את שפתו ורץ אליו, הוא דחף אותו בכוח על הרצפה.
סוורוס הסתכל עליו בהלם, אבל הוא לא דיבר. הוא היה משותק. הוא ניסה להתגונן מג'יימס שכרע מעליו.
"אתה לא יודע לשמור על האף שלך רחוק מעניינים של אחרים?!" ג'יימס צעק. הוא נתן אגרוף לפניו.
סיריוס קם והחזיק בעדינות את ידו של ג'יימס. הוא לחש לו שיעצור, אבל ג'יימס סירב.
"תפסיק כבר לנסות להרוס לנו את החיים!" ג'יימס צעק על סוורוס, ונתן אגרוף נוסף לפניו. "אני לא אתן לך לעשות את זה, אני לא אתן לך להרוס את החיים של רמוס!"
סיריוס כרך את זרועותיו סביב בטנו של ג'יימס והזיז אותו לאחור, לוחש לאוזנו של ג'יימס להירגע.
סוורוס שם יד על פניו ודמעות בודדות ירדו מעיניו.
ג'יימס המשיך לסנן קללות וניסה לבעוט בו מרחוק, אבל סיריוס לא נתן לו לפגוע בו.
"אתה יכול לספר לי מה הבעיה?" סיריוס שאל בחשש.
ג'יימס שפשף את עיניו. הוא נשם עמוק. "זה רמוס. דמבלדור בא... הוא אמר שהוא התחרפן לגמרי והחזיר אותו הביתה. הוא אמר שזה הכי טוב עבורו להישאר שם כמה ימים עד שהוא יירגע. אבל... יכול להיות שהוא לא יחזור. דמבלדור אמר שאולי זה לא היה רעיון טוב לתת לו ללמוד איתנו, שאולי... זה הסוף."
סיריוס בהה בהלם על הרצפה. הוא היה ריק ממילים.
סוורוס שישב בפינת החדר והקשיב, פער את פיו בהלם. הוא רצה לברוח משם, אבל פחד שזה יתפוס את תשומת ליבם, אז הוא נשאר באותה תנוחה.
"אני מניח שזה הכי טוב בשבילו..." סיריוס לחש, קולו שבור.
"אנחנו צריכים למצוא דרך לעזור לו, הוא חבר שלנו. אנחנו לא יכולים לתת לו לעוף מבית הספר," ג'יימס אמר, והסתכל שוב להיכן שסוורוס ישב. הוא הלך לכיוונו.
סוורוס נצמד לכיוון הקיר ועצם את עיניו. ג'יימס תפס את אוזנו וגרם אנקת כאב לצאת מגרונו.
"אתה חוזר עכשיו למגורים שלך ולא מוציא מילה מהפה עד שאני נותן לך רשות, זה ברור?"
סוורוס הנהן במרץ. ג'יימס תפס את ידו בחוזקה וגרר אותו החוצה. סוורוס רץ משם לפני שג'יימס יתחרט.
ג'יימס הלך בחזרה לסיריוס. "אולי אם נמצא מקום מחבוא נוסף לרמוס, זה יעזור לו."
סיריוס הרים את מבטו מהרצפה ונעץ בעיני חברו. "מקומות סודיים בהוגוורטס? אני לא חושב שזה קיים."
ג'יימס גיחך. "נו באמת, תראה כמה הוגוורטס זה מקום גדול. אני בטוח שיש לפחות חדר אחד שאף אחד לא מודע אליו."
"אז למה שאנחנו נהיה מודעים אליו?"
ג'יימס גיחך בשקט, ופרע את שיערו המבולגן של סיריוס. "אני סומך עלינו שאנחנו נצליח למצוא מקומות שדמבלדור בעצמו לא מכיר."
סיריוס חייך חיוך קטן, ואחז בידו של חברו. "ג'יימס, אני מניח שהבנת שלא משנה איזה רעיון מטופש יעלה לך לראש אני עדיין אתמוך בך, נכון?" הוא קם מהרצפה, ונעמד מול ג'יימס. "אני איתך בזה, בוא נלך לחפש מקומות סודיים עבור החבר שלנו."