Hate (falcon valley 2)

פרק 3

פרק 3-
רמי-
השיר ׳popstar' של דרייק התנגן בפול ווליום ברמקולים והגוף שלי נע לפי המוזיקה שזרמה בתוכי כמו מים טריים. אחרי כמה שבועות לא קלים בשבילי וגם בשביל החברה הכי טובה שלי החלטתי שאנחנו חייבות להרים את עצמנו. נתנו יותר מידי כוח לגברים לדכא אותנו. אמא שלי, אני, ולנסיה וכמעט כל בחורה שהכרתי מתישהו נכנעה לרצון של גבר או סבלה מאיומים ונחת הזרוע שלהם. הגיע לנו פאקינג יותר. וההוכחה הייתה במסיבה הזו. בפעם הראשונה מאז שאנחנו מכירות ראיתי את ולנסיה האמיתית מתחת לפגיעה האיומה שכיסתה אותה. היא התלבשה, התאפרה, שתתה ופלירטטה כמו נערה נורמלית. כל כך שמחתי לראות את זה ולעזור לה עם זה. היא הייתה צריכה לזרוק מחייה את כל מה שהיה רעיל כמו קריד פאקינג בלאמי. וגם אני הייתי זקוקה לקצת חופש ולהשתחרר מכל הבולשיט שהקיף אותי לאחרונה. התשובה המושלמת לכל החרא הזה הייתה מסיבה. הזמנתי את כל מי שלא למד בתיכון פלקון וואלי כי כולם בתיכון הזה היו מזדיינים עשירים ומלאי חשיבות עצמית. לא רציתי לבלות איתם או בסביבתם. ועשיתי את ההחלטה הנכונה כשהזמנתי אנשים מהתיכונים בסביבה. במיוחד כי רקדתי צמוד צמוד עם בחור שווה במיוחד. הוא היה חתיך והיה לנו וויב טוב וזה מה שחיפשתי. היה ברור לי שמערכות יחסים זה לא בשבילי. לא רציתי חבר ולא רציתי להתחתן. לא היה לי שום רצון שגבר יחזיק בי או שיתערב לי בחיים. למדתי את הלקח שלי ממערכת היחסים של ההורים שלי והבטחתי לעצמי שאני לעולם לא אעמיד את עצמי בסטיאוציה כזו, אפילו לא קרוב. אבל לעשות כיף לא הזיק לאף אחד והיה לגמריי בתנאים שלי. והלילה הזה היה בתנאים שלי. רקדתי עם בחור שווה ונענעתי את הישבן שלי צמוד לאגן שלו וידיו שוטטו על גופי בחופשיות. נהניתי מזה ולא היה אכפת לי שהוא נוגע בי ואני נגעתי בו. הייתי חופשייה ומאושרת עד שהוא הופיע. פאקינג טורנס.
״היי בייבי, נהנית?״ החיוך על פניו היה מבשר רעות.
״מה אתה רוצה?״ נעצרתי וג׳וד הבחור שרקד איתי גם הוא הבחין במצטרף החדש.
״זו הדרך שבה את מדברת אליי עכשיו, בייבי? כמה פעמים דיברנו על זה?״
״אתה חתיכת דפוק, אתה יודע?״ לקחתי צעד מאיים לעברו.
״מה קורה כאן, רמ?״ ג׳וד נראה מבולבל משהו.
״אני מצטער, אחי... אתה יודע זה קשה לחיות עם חברה מכורה לסקס. אני אוהב אותה אבל היא לא יכולה להשאר כבולה ואני סולח לה על הכל תמיד. אבל זה קצת לא אחראי להפיץ מחלות לאנשים תמימים ככה. אני תמיד מזכיר לה את זה אבל זה חזק ממנה, מסכנה״ הבן. פאקינג. זונה.
ידו של ג׳וד החליקה מכתפי ופניו הלבינו בבת אחת.
״אתה לא באמת מאמין לו, נכון?״ עייני ננעצו בבחור המבוהל.
״אני... המממ...״ הוא לגמריי האמין לו.
״אתה יודע סקס כפייתי ושקרנות פתולוגית הולכים יד ביד. היא חולה אבל אני אוהב אותה, מה אני אעשה?״ מתאו משך בכתפיו ונראה כשה תמים לגמריי.
״קול אחי. שיהיה לכם בהצלחה. מצטער, לא ידעתי״ ג׳וד ברח לפני שהצלחתי למצמץ ונבלע בקהל החוגגים.
״חתיכת חרא! מה אתה חושב שאתה עושה??״ דחפתי אותו בחוזקה אבל הוא כמעט ולא זז המניאק.
״מחזיר לך בדרך שלי. אני לא דוגל באלימות.״
החיוך השחצני שלו הצליח לעלות לי על כל עצב אפשרי. הוא היה כמו פאקינג עצם בגרון שלי. השקרים שלו עיצבנו אותי אבל הדרך הטבעית שבה שיקר שהוא החבר שלי, שאני שייכת לו הייתה הטריגר האמיתי. לא הייתי שייכת לאף אחת ובטח שלא לבחור דוחה כמוהו.
״תתרחק ממני, אידיוט״ יריתי לעברו וצעדתי בתחושת שליחות אל עבר שולחן האלכוהול ובחרתי את הטקילה הכמעט מלאה לפני שיצאתי החוצה לאיזור הבריכה ומצאתי כיסא נוח בפינה אפלה. בהתחלה הטקילה שרפה בגרון כמו דלק אבל במהרה התרגלתי וכמעט לא שמתי לב לבעירה השקטה.
אבל כן שמתי לבחור שמצא תנוחה נוחה על הכיסא הנוח שלצידי.
״מה אתה רוצה?״ נאנקתי ולגמתי עוד מהטקילה.
״הוא אפס. הייתי עושה אותך גם עם קצת מחלות מין״.
״קודם כל זה דוחה ודבר שני השאלה הייתה אם אני היית עושה אותך ולצערך התשובה היא לא ממש פאקינג לא״.
״אז את הולכת להכחיש שיש בנינו מתח מיני, רמינגטון?״
מתח מיני? הו... בהחלט היה בנינו מתח מיני. מתאו טורנס היה לגמריי סקסי והדרך שבה התווכחנו כמעט בכל שיעורי המתקדמים שבהם למדנו יחד הייתה טעונה אבל מתח מיני או לא אני בחיים לא אגע בו. זה היה רעיל אם אי פעם הייתי צריכה להגדיר מה נחשב רעיל.
״ואם יש אז מה?״ משכתי בכתפיי.
״אז לא נעשה עם זה כלום?״
״שום דבר״ הנהנתי ולגמתי מהטקילה שלי.
בתגובה הוא התיישב על הכיסא שלו ישר והוריד חולצה. לרגע הייתי בטוחה שזה חזיון תעתועים או שהשתייה באמת דפקה לי את המוח אבל המציאות חלחלה לאט והבנתי שהוא אמיתי. כל שריר חלק ומכוון, כל עמק מגרה ועגיל בפטמה השמאלית. עגיל בפטמה לא אמור להיות דבר סקסי. אבל איכשהו זה היה סקסי, סקסי בטירוף כל כך... לא! אני חייבת להשתיק את הקול המטורף הזה. ולנסות לא ליירר. ואז הוא נפטר מהנעליים שלו והג׳ינס מחליק אותו בקלילות וזורק אותו לצד הכיסא.
״מה אתה עושה?״
במקום להנות הוא לקח ממני את הבקבוק שלי ולגם לגימה ארוכה מהבקבוק לפני שחייך אליי את החיוך שלו שהוציא לאור גומת חן משגעת ופי התייבש כמעט מיידית. הבטן שלי התהפכה ולפני שהספקתי להגיב הוא תפס אותי ואיכשהו הניף אותי בקלות מעבר לכתפו ורץ לכיוון הבריכה קופץ לתוכה ללא היסוס. פגענו במים ברעש אדיר ואז צללנו מתחת למים.
״וואט דה פאק?!״ צווחתי עדיין בזרעותיו כשעלינו למעל פני המים.
״ברוכה הבאה לעולם שלי, רמינגטון. אני חושב שאנחנו התחלנו ברגל שמאל, לא?״ הוא היה נראה כל כך מרוצה מעצמו וכל כך אלוהי כשמים מטפטפים משערו הבהיר היישר לקו הלסת המשורטט שלו.
״את היית מרושע אליי, קיבלת את מה שהגיע לך״ נהמתי לעברו והרגשתי כמו כלבת צ׳יוואווה שמנסה לאיים על פיטבול ברחוב.
״ומה בדיוק הגיע לי?״
״שאני אהיה מרושעת אלייך בחזרה״ נעצתי בו מבט שקיוויתי שיהיה מרתיע אבל בעיניו התכולות הופיע ניצוץ שלא הצלחתי לשים עליו את האצבע משהו מעוות אבל מדליק בו זמנית.
הסתכלנו זה על זו לכמה שניות שהרגשתי בכל איברי גופי לפניי שהוא שלח לעבר פניי גל מים ששטף את כולי והימם אותי.
״בן זונה!״ צווחתי והתכוונתי לעשות לו אותו דבר אבל הוא כבר התרחק בשחייה.
״בואי ותתפסי אותי, רמינגטון״ הוא גיחך בטון מתגרה.
כמובן שהיית חייבת לרדוף אחריו אבל הוא היה שחיין מעולה ומהיר. מהר מאוד מצאתי את עצמי מתנשפת ותפוסה והייתי צריכה להאחז בצד הבריכה כדי שאוכל לעצור ולנשום קצת.
״מישהי לא בכושר״ הוא גיחך במרחק בטיחות.
״אתה פאקינג פסיכי״ הצלחתי להוציא בין התנשפויות שלי.
״רק ממש טוב בשחייה... ובעוד כמה דברים״ הרמיזה העבה בקולו הייתה אמורה לדחות אותי אבל היא לא וזה הלחיץ אותי.
מיהרתי לאסוף את הכוחות שלי ויצאתי מהבריכה רועדת ונוטפת מים. ידעתי שהוא אחריי אבל לא היה לי אכפת. חזרתי למקום שבו ישבנו כדי לקחת את הטקילה שלי וללכת להתייבש באחד החדרים למעלה.
״הנה״ הוא הושיט לי את החולצה שלי שהייתה גדולה מספיק כדי להכניס בה עוד שתיים כמוני.
הייתי צריכה לדחות את החולצה שלו ולעוף משם כמה שיותר מהר אבל יצר הנקמה שלי וכמובן שהאגו הובילו אותי לכך שפשטתי מולו את בגדיי נשארת בחזיית סטרפלס שחורה ותחתוני חוטיני עשויים תחרה שחורה. המבט שלו היה שווה הכל. הוא הביט בי כאילו הייתי טרף והוא היה הטורף המורעב שרק רצה לנעוץ בי שיינים. מבטו שוטט אל הקעקוע שעל הצלעות שלי ממש מתחת לשד השמאלי שלי אבל אני כסיתי את עצמי בחולצה שלו שהייתה שמלת מיני עליי.
״מממ החולצה שלך נעימה״ ליטפתי את הבד שהיה רך ובאפי עלה הריח שנדבק אליו של בושם גברי ומרכך כביסה עדין.
״שמחתי לעזור״ הקול שלו היה צרוד וזה היה כמעט כמו גניחה.
בקבוק הטקילה שנח ליד הכיסא הנוח היה בידו תוך כמה שניות והוא לקח לגימה מכובדת לפני שהתקרב אליי והניח את הפיה של הבקבוק על שפתיי. פתחתי אותן מספיק כדי שהפיה תתאים והוא השקה אותי בטקילה לאט. משום מה זה היה הדבר הכי סקסי שעשיתי עם גבר בחיי אפילו יותר מהאקט עצמו. כשהוא סיים ליקקתי את שפתי התחתונה מטיפות האלכוהול שהכתימו אותה.
״שיט. כמה זה פתאטי מאחד עד השער שעומד לי עכשיו הזין?״
״עשרים״ פלטתי ומיהרתי להשכב על הכסא הנוח כדי שרגליי לא יאכזבו אותי ולהקל על הלחץ שהתגבר בין רגליי.
הוא נשכב על הכיסא לצידי והשתררה בנינו שתיקה. מוזיקה ואנשים היו ברקע אבל זה לא ממש שינה לי.
״מה כתוב לך מתחת לציצי?״ הוא שאל אחרי זמן מה.
״poetry heals the wounds inflicted by reason" חזרתי על המילים שחרטתי על עורי בגיל 16.
״שירה מרפאה את הפצעים שגרם ההיגיון״ הוא מלמל כשעיניו נשואות לשמיים.
״סתמתי את החורים שיש לי בנשמה עם מילים. תמיד. מאז שאני קטנה״ משכתי בכתפיי.
לא היה לי מושג למה סיפרתי לו את זה אבל זה פשוט יצא.
״אני רוצה לשמוע שיר שכתבת״ הוא דרש ועצם עיינים.
לא היה לי מושג איך הוא ידע שאני כותבת או מה גרם לו לחשוב שאני זוכרת בעל פה משהו שכתבתי אבל בכל שאת גם אני עצמתי עיינים נותנת למילים להחליק מבין שפתיי.
״להצית את האש היה כה קל
גפרור אחד לבדו
והנה הלהבה
גדולה ופראית ואימתנית
פחדתי מהלהבה ומעוצמתה
ורציתי לכבות אותה
לחזור להצטנף בחשיכה הבטוחה
לכבות את האש היה כה קשה
בלתי אפשרי
היא המשיכה לבעור כנגד כל הסיכויים
ולי לא נותרה כל ברירה
אלא לשבת לאורה ולבעור יחד איתה
בערנו
אני, האש ואתה״
״זה שיר דיי עצוב, לא?״ הוא תהה.
״זה שיר על... מישהי פחדנית ומישהו שלא ויתר לה עד שהיא נכנעה, עד שהיא הסכימה להיות איתו בחום ובאש״.
רק כשסיימתי לדבר קלטתי את ההשלכות של מילותיי ואת הכובד שהיה עצור בהן. לא הבנתי למה בחרתי דווקא בשיר האיום הזה אבל זה כבר היה שם בחוץ, בנינו.
״המממ אני חושב שאני אוהב את השירה שלך״.
״אתה אומר את זה רק כי אתה רוצה להכנס לי לתחתונים, טורנס״ חייכתי עדיין בעיינים עצומות.
״אני יכול לקרוע אותם עם השיינים שלי״ המילים שלו גרמו לי להחנק.
״מ...מה?״
״אני יכול לקרוע את חתיכת הבד העלובה הזו עם השיינים, משוררת״ הוא חזר על עצמו.
ועכשיו התמונה הזו נחקקה לי במוח. הולי פאקינג שיט. כל כך אכלתי אותה. הצמדתי את ירכיי בניסיון להתגבר על תחושת העקצוץ והרטיבות שהתגברה בכל שניה.
״לא תודה״ נסיתי להשמע בשליטה אבל זה היה ברור שלא הצלחתי.
הדרך שבה קרא לי משוררת אחרי שהבטיח שהוא יכול לקרוא לי את התחתונים עם השיינים חירפנה אותי. החרמנות השתלטה לי על המוח. שנאתי אותו אבל הגוף שלי רצה אותו או לפחות את העונג שהבטיח.
״אוקיי״.
ואז שכבנו שם. בעיינים עצומות. לא דיברנו או משהו ואפילו נרדמתי לכמה זמן. כשפקחתי את עייני האנשים שהיו סביבנו נעלמו, המוזיקה נחלשה כי כנראה הרמקולים היו זקוקים לטעינה וזה היה ברור שהמסיבה נגמרה.
מצמצתי והבטתי על הכיסא שלצידי. ריק. ואז כמו באינסטקט מבטי נמשך לבריכה. ושם הוא היה. גופו החזק חותך את המים והתנועות שלו מדויקות ומדודות. זה היה מחזה אדיר. הורדתי את החולצה שלו ונכנסתי לבריכה לבושה רק בבגדים תחתונים. הוא שחה עד אליי וחייך את החיוך המעצבן מרטיט שלו.
״היי משוררת״.
״היי שפמנון״ החזרתי לו.
״הדג הכי מכוער שיכלת לחשוב עליו, אה?״ הוא צחק ואני נדהמתי מכך שהוא הבין את הראש שלי במדויק.
״בערך״ מלמלתי.
״פאק איט״ המילים נפלו משפתיו כמו גזר דין איום לפני שתפס את עורפי והצמיד את שפתיו לשפתיי.
אלוהים. זה היה כאילו מישהו הפעיל בתוכי מתג, לחץ על כפתור ההשמדה העצמית ואני לא יכלתי לעצור. לא יכלתי להתנגד. לא רציתי. הפיות שלנו היו מושלמים זה לזה והוא היה אגרסיבי ועדין וחם ועמוק וכל כך טוב. הלשונות שלנו רקדו בתיאום והרגשתי כמו אדם צמא בטירוף שלא מצליח להרוות את צמאונו. רציתי עוד ועוד ועוד. רציתי הכל.
כרכתי את רגליי סביב מותניו והרגשתי את ידיו החמות עוטפות אותי ובקושי הצלחתי להתאפק כשהוא חפן את ישבני ולא להתחכך בו ולחפש עוד ועוד מגופו. הסתחררנו בתוך המים והפיות שלנו היו רעבים וחסרי מנוח. שפתיו היו על צווארי וראשי איבד כל אחיזה במציאות. הרגשתי כאילו אני בהיי מטורף בלי לקחת כלום וזה היה שונה אבל ממכר באותה מידה. מצאתי את עצמי גונחת כמו מטורפת כשהוא מצץ את תנוך אוזני ואז דחף את ידו לתחתונים שלי ויצר מגע עם האיבר הכי רגיש בגופי. הוא היה אגרסיבי אבל בדיוק במידה הנכונה אצבעותיו יוצרות חיכוך מטריף בין קפליי.
כשהוא הפסיק בפתאומיות הרגשתי כמו ילדה קטנה שהצעצוע האהוב שלה נקרע מידיה ללא אזהרה ועמדתי למחות על כך בתוקף אבל הוא לא נתן לי הזדמנות והדביק לי עוד נשיקה מהממת לפני שתפס אותי ושחה איתי לקצה הבריכה ואז הרים אותי בקלות מטרידה מניח את ישבני על שפת הבריכה.
״מה אתה עושה?״ התנשפתי והרגשתי את הבעירה בין רגליי היטב כמו שבחיים לא הרגשתי לפניי.
״נפטר מהאויב שלי״ הוא ענה ברצינות תהומית לפני שתלש ממני את התחתונים בצורה כה חזקה שרעש של תפרים נקרעים נשמע היטב.
״פאק! מה אתה חושב ש...״ ואז פיו היה עליי. זה היה כל כך מהר שבקושי הספקתי להבין איך הוא תפס את רגליי ופתח אותן לרווחה כדי לטעום אותי. טוב לטעום לא הייתה המילה הנכונה אלא פאקינג לטרוף. הוא טרף אותי. כמו מישהו מורעב, כמו אדם שמטרתו בחיים היא לאכול את הכוס שלי ולא להפסיק עד שאני אגמור. זה היה הלם מוחלט. אף גבר לא עשה לי את זה ככה בחיים. וחשבתי שהיה לי סקס טוב או לפחות סביר בעבר. פאקינג בולשיט. אף אחד לא עשה לי את זה. אף אחד.
״הו! מתאו! אה!״ היה כל מה שהצלחתי לגנוח בזמן שפיו מצץ, ליקק ועשה בי דברים שעד אז נראו לי כמו מיתוס.
״אני רוצה שתגמרי לי על הלשון. אני צריך את זה. כל כך״ הוא הרים אליי את עיניו הכחולות לפניי שחזר לעשות עם הלשון שלו קסמים בגוף שלי.
זה לקח בדיוק חצי דקה בשבילי כדי להתפוצץ. זה היה רגע קוסמי. הצמדתי את פניו למרכז גופי ורעדתי רוכבת על האורגזמה המופלאה ככל שיכלתי. לבסוף גופי הרפה והנשימה הקטועה שלי חזרה לאט לאט. הסתכלתי אל הבריכה והבטתי בו. שפתיו וסנטרו נצצו וגופו צף בקלות במים. זה הרגיש כאילו הוא נמצא בבית השני שלו בתוך הבריכה נינוח וכמעט מרוצה. עיניו נצצו בצורך ללא מילים.
״בוא לכאן״ טפחתי על המקום לידי על שפת הבריכה.
הוא טיפס מתוך הבריכה מים נוטפים על שריריו המפותחים והמהודקים.
אני נכנסתי אל תוך הבריכה ועכשיו הייתי זו שהביטה עליו מלמטה. הוא היה נראה כמו אל שמש עם השיער הזהוב הרטוב שנדבק למצחו. טיפות קטנות של מים זלגו על שישיית הקוביות המרשימה בבטנו וכמעט התפתיתי ללקק אותן.
״הבוקסר הזה מעליב אותי״ הצבעתי על הבוקסר האפור הרטוב שנצמד למתאר הזין המרשים שלו.
״אפשר לסדר את זה״ הוא הוריד את הבוקסר מהר והניח אותו לצידו.
מיד עייני נמשכו לזין שלו ונשימתי נעתקה. לרגע שוב הייתי בטוחה שאני נמצאת בהזיה משוגעת והדמיון שלי מתעתע בי אבל זה היה מציאותי. הוא היה גדול ומושלם אבל הדבר שהכי משך אותי היה כדור המתכת הקטן בקצה הורוד והמגורה שלו.
״יש לך פירסינג בזין״.
״את חדת הבחנה, משוררת״ הוא חייך את חיוך הגומה המניאקי שלו.
זה נורמלי ששוב נרטבתי ולא בגלל שאני בתוך בריכה?.
הייתי צריכה לגעת בו לפני שאאבד את שפיות דעתי.
התקרבתי אליו ואצבעותיי נכרכו סביב בסיס הזין שלו. הוא עצם עיינים ונתן לי לחקור אותו באצבעותיי מעלה ומטה ושוב ושוב ואז בעדינות חיככתי את אגודלי בכדור המתכת החלק והקריר. ההרגשה הייתה מוזרה אבל נעימה. לא יכלתי שלא לחשוב איך זה ירגיש בתוך הפה שלי ובתוך הגוף שלי... הייתי בטוחה שזו תהיה חוויה כמעט חוץ גופית.
״הפה שלך. עליי. אני צריך אותך.״
המילים המקוטעות ומלאות העונג הספיקו כדי לדחוף אותי לקצה. הזין שלו היה בפי תוך שניות והטעם המלוח מריר מתוק מילא את פי. מצצתי את הכיפה ביסודיות ולשוני שיחקה בעגיל המתכת. בחיי שזה היה מושלם. הוא גנח ואצבעותיו היו בשערי הרטוב. הוא נהדף לתוך פי לאט לאט ואז מהר מהר. הוא לא היה אגרסיבי ולא דחף לי אותו לגרון בכוח. זה היה משחק שיוויני לחלוטין כמעט כמו דואט ששנינו ניגנו ביחד כדי ליצור מוזיקה ייחודית שמעולם לא ידעתי שיכולה להתקיים בין שני אנשים.
״פאק! אני עומד לגמור לך בתוך הפה! אני כל כך קרוב!״ והפעם הוא נהדף עמוק וחזק ואז טעמו כיסה את פי וציפה את גרוני. לא הצלחתי לנשום ורק בהיתי בו קורס לתוך העונג שהענקתי לו. בלעתי את הכל ולא היססתי. זו הייתה חוויה שונה מכל מה שאי פעם חוויתי.
״פה שנועד להקראת שירה ולמציצות. זה שילוב קטלני משוררת״ קולו הצרוד העביר בי צמרמורת ואז הוא הצטרף אליי במים.
הוא נישק אותי או שאני נישקתי אותו. לא היה לי מושג. הכל היה מטושטש. טוב התערבב ברע ועונג בחרטה. רק הלילה הבטחתי לעצמי. רק הלילה.