Hate (falcon valley 2)

פרק 23

פרק 23-
מתאו-
״מה קורה איתך, ילד?! אתה שוחה כאילו מישהו כרת לך את הרגליים הדפוקות!״ הצרחות של טלנוב היו מעורפלות בזמן שנסיתי לדחוק בעצמי להגיע לקצה הבריכה.
אין לי מושג כמה בריכות שחיתי היום. התחלנו מיד אחרי שסיימתי בבית הספר ומאז לא הפסקנו. אחרי ההפסד שלי בשלושת התחרויות האחרונות טלנוב הפך ממפלצת לשטן בכבודו ובעצמו. הוא הרס כל סיכוי לחיים חברתיים וריסק את מה שנשאר מהרצון שלי לשחות. עכשיו ידעתי שאני שונא את זה על אמת. בכל פעם שנכנסתי למים התחשק לי לצלול ולא לצאת עד שאני אצוף מעלה בלי רוח חיים. זה היה קיצוני אבל כל המצב היה קיצוני. אבא שלי היה בנסיעות עסקים ותענוגות והקשר היחיד בנינו היה הודעות של ׳מאוכזב לשמוע על כך שהגעת רק למקום שני׳ בשינוי נוסח קטן פה ושם אבל עם אותו המסר-׳אתה מפסידן שמאכזב אותי׳.
לא דיברתי או ביקרתי את מייקה יותר מידי זמן. אמא כבר לא ניסתה להתקשר. כל מה שהיה לי היו המים העכורים שלא הצלחתי להשיג בהם אפילו ניצחון אחד. כמה שהתאמנתי, כמה שנסיתי לשכנע את עצמי, כמה שרציתי את זה לא שינה. תמיד התוצאה הייתה הפסד. מקום שני. לא מספיק טוב. לא בשביל מי שהיה סביבי. הגעתי לקצה הבריכה. המשרוקית של טלנוב זעזעה אותי בשריקה החדה שלה.
״תוצאה גרועה שאני מתבייש אפילו להכריז עליה! ראיתי נכים בלי רגליים ששוחים יותר טוב ממך! אני רוצה שתעשה את זה שוב והפעם אם התוצאה לא תרצה אותי אני רוצה לראות אותך כאן בסוף השבוע, מובן?!״
הנהנתי כי לדבר היה חסר משמעות עכשיו. חיכתי למשרוקית ואז יצאתי לדרך. השקעתי את שארית האדרנלין שלי רק כדי להגיע לקצה של הבריכה ולשמוע שהייתי חרא ואני צריך להתאמן עם טלנוב גם בשבת. הוצאתי את גופי הדואב מהבריכה ולא טרחתי להגיד לטלנוב אפילו להתראות. לא שהוא שם זין. לקחתי את המגבת שחיכתה לי על כיסא נוח וניגבתי את המים שנטפו מגופי. הורדתי את הכובע, אטמי האוזניים והמשקפת והעולם חזר להיות יותר מבריכת השחייה ומים עם כלור נטפו משערי אל עייני. טלנוב עזב את בריכת השחייה ואני הייתי לבד. לקחתי נשימה עמוקה וזה הרגיש כואב אבל לפחות סיימתי עם המים להיום. זרקתי את המגבת על כתפי וניגשתי למלתחות. הכל היה שקט והשקט הזה היה גרוע כמעט כמו הצרחות המעיקות של טלנוב. זרקתי את הציוד שלי על הספסל ועמדתי להיפטר מהבוקסר ולהיכנס תחת זרם מים חמים עד שהשרירים שלי יתרפו אבל אז שמעתי את הצעדים השקטים. הסתובבתי לאחור והייתי כמעט בטוח שאדי הכלור באמת הצליחו להשפיע על המוח שלי אחרי שעות במים. שפשפתי את עייני אבל היא עדיין עמדה שם.
״נסיתי למצוא מעיל טרנץ כמו בסרטים אבל הייתי צריכה להסתפק בזה״ חיוך דקיק הופיע על פניה כשהיא החוותה על מעיל הבייסבול הענקי שלבשה האל איי דוג׳רס שהיה נראה עליה כמו שמלה.
המעיל עמד בניגוד חד לעקבי הסיכה הגבוהים והסקסיים בטירוף שנעלה.
״זה אומר שאת עירומה מתחת?״ פתאום כל העייפות נעלמה מגופי כלא הייתה.
זו ההשפעה שהייתה לבחורה הזו עליי. היא החדירה בי אנרגיות באופן מיידי ועוצמתי.
״לא לגמריי. אבל זה מתקרב לשם״ פאק. חיוך מעורר זקפה. אני באמת במצב אנוש אם החיוך שלה מעורר ככה את האיזור הדרומי שלי.
״ממתי את מתחבאת כאן?״
״לא מתחבאת... רק מנסה להפתיע אותך. ומספיק זמן כדי לשמוע את המאמן שלך רודה בך כאילו אנחנו ברוסיה הסובייטית ואם לא תנצח אז סוף העולם יגיע״ היא נשענה על הקיר ונראתה מהורהרת משהו.
״הוא באמת בא מרוסיה״ משכתי בכתפיי.
״זה עדיין לא נותן לו זכות לדבר אלייך ככה״ החמלה במבטה הייתה כמעט בלתי נסבלת.
לא רציתי שהיא תרחם עליי. היו לי מספיק רחמים עצמיים שיכלתי לטבוע בהם. לא הייתי צריך את הרחמים שלה.
״זה דיבור של מאמן. להרביץ בי תורה ומוטיבציה״ נסיתי להשמע אדיש.
״טוב לדעתי הוא צריך לקחת את הכלור ששמים בבריכה ולנקות לעצמו את הפה. למה אתה לא מחליף מאמן?״
״אבא שלי זה שמשלם לו וזה שמחליט את מי להעסיק״ וכן יש גם את האיום הזה שהוא יזרוק את מייקה למוסד ציבורי.
״אבא שלך גם זה שמכריח אותך להמשיך לשחות?״ שיט. היא לא יכולה לשאול את השאלות האלו.
״אף אחד לא מכריח אותי לעשות שום דבר״ הנדתי בראשי ונסיתי לכסות על האמת עם חיוך שחצני ומלא ביטחון מזויף.
״יש לי ניסיון עם אבות מניפולטיביים, טורנס״ היא צמצמה את עיניה לעברי כאומרת-׳אני מריחה את השקר שלך׳.
״באמת באת לכאן כדי לדבר על האבות שלנו, רמי?״
ראיתי את ההתלבטות על הפנים היפות שלה. לפעמים זה היה מכעיס כמה היא הייתה שקופה מולי. גם כשניסתה להראות כאילו היא שמה זין תמיד ידעתי שאכפת לה. היא רצתה להושיט יד, לגעת בי. לא בגוף שלי אלא במה שמעבר. היא רצתה לגרום לי להרגיש טוב יותר. כי היא הייתה אדם כזה, אדם שאכפת לו. אבל לצערה אני הייתי ההפך הגמור. לא היה לי שום רצון להפתח בפני אף אחד או שיפתחו בפניי. כל מה שרציתי היה להכניס את הזין שלי לאחד מהחורים החמים בגופה בלי יותר מידי דיבורים.
ראיתי את ההחלטה מתגבשת ואז היא הזדקפה עיניה החומות נדלקו בניצוץ של תאווה.
״ממש לא״ היא אמרה בשקט ולאט לאט פתחה את הג׳קט שלה.
מתחתיו היא לבשה סט סקסי של חוטיני וחזיית תחרה חצי שקופה בצבע תכלת שנתנה לי נוף לפטמות שלה שכבר היו זקורות. זה היה כמעט כמו נס איך שהגוף המותש והחבוט שלי שבילה שעות בפעילות גופנית מאומצת קיבל זריקת אנרגיה כאילו הרגע קמתי משינה מתוקה של 12 שעות לפחות. היא הייתה כל כך פאקינג יפה. הכי יפה בעולם. משהו בחזה שלי התכווץ. בחיים שלי לא רציתי משהו כמו שאני רוצה אותה. התחרויות והמדליות היו זיכרון רחוק. האולימפידה כמו משהו שמישהו אחר שהכרתי פעם רצה. עכשיו כל מה שרציתי היה מול העיינים שלי. היא.
״פאק״ הקללה הדהדה מקירות המלתחה.
״הספידו הצמוד הזה בהחלט מקרב אותנו לשם״ היא חייכה חיוך סקסי כזה שגרם לי לרצות לעשות הכל כדי לשמוע אותה גונחת את שמי.
״את משחקת משחק מסוכן, משוררת״ הזהרתי אותה.
״לא יודעת... אני מרגישה דיי בטוחה״ היא התגרתה בי בכוונה.
אלוהים כמה אהבתי את זה. את המשחק הזה בנינו. משחק שדחק את המציאות שלי למושב האחורי ונתן לי בריחה לעולם שבו הדבר החשוב היחיד היה העונג הבא.
הרגשתי כמו טורף שמשחר לטרף, הייתה לי מטרה. וזה כל מה שהיא חשוב. בשני צעדים גדולים סגרתי את המרחק בנינו. אצבעותיי נכרכו סביב מפרקי ידיה העדינים. לא הייתי עדיין בכלל כשדחפתי אותה לתוך תא מקלחת והצמדתי אותה לקיר. יד אחת הרפתה ממנה ואז כרכתי את אצבעותיי סביב צווארה כשהצמדתי את פי לשלה. זו לא הייתה נשיקה של להתחיל בעדינות ולהגביר את הקצב... זו הייתה נשיקה של בכל הכוח, בשיא הלהט. השיינים שלנו התנגשו, הלשונות שלנו נלחמו. נשכתי את שפתה התחתונה ואז מצצתי אותה לפי טועם את טעם הנחושת מהסימן שהענקתי לה. גופה היה כמו פיתוי אחד גדול. סובבתי אותה כדי שפניה היו לכיוון הקיר והישבן המדהים שלה יהיה צמוד לגופי.
״פאקינג מושלם״ לחשתי באוזנה ואז סטרתי לישבנה העגול.
היא צווחה בכאב והפתעה. הזין שלי התקשה ונצמד לבד הנמתח של הספידו. סטרתי לישבנה שוב ושוב עד שהוא האדים. כל פעם חזק יותר ובכל פעם הקול שהיא השמיעה בתגובה היה עונג טהור בעבורי.
בתנועה אחת חלקה פתחתי את כל הקרסים של החזייה שלה. ברגע שהחזה שלה נחשף חפנתי אותו שתי ידיי ומשכתי בכוח בפטמות שלה.
״הו שיט!״ היא קיללה.
הן היו רגישות ואין דבר שאהבתי יותר מלשחק בהן כאילו הן נוצרו בשבילי.
״בפעם הבאה שנעשה את זה אני רוצה שתעשי בשבילי משהו״ לחשתי באוזנה כשמשכתי בחוסר עדינות מופגן את הפטמה העדינה שלה.
״מ...מה?״ הקול שלה רעד אפוף בצורך ותשוקה.
״אני רוצה שתעשי בשבילי פירסינג בפטמה הזו. זה יהיה סקסי בטירוף״.
״אם תיתן לי אורגזמה בחמש הדקות הקרובות אני אעשה את זה״ האתגר בקולה היה ברור ואני חייתי בשביל אתגרים.
״תחזיקי חזק, משוררת״ הזהרתי אותה לפני שמשכתי בכוח את החוטיני הקטן שלה וחשפתי את האיזורים הכי רגישים בגופה.
פתחתי טיימר בשעון חסין המים שלי. חמש דקות.
דחקתי את אצבעותיי לתוך פיה החם.
״תמצצי אותן כמו שאת מוצצת את הזין שלי אחרי שלא התראינו כמה ימים, משוררת״.
היא מילאה את ההוראה שלי כמו ילדה טובה ורק אז שלפתי את האצבעות מפיה ופיסקתי את רגליה עם הברך שלי. אצבעותיי התחככו בכוס שלה שכבר התחיל להראות סימנים של רטיבות.
״פאק כמה שאני אוהב שאת רטובה בשבילי״ נישקתי את קימור צווארה הרך כשהחלקתי את אצבעותיי לתוך הכוס שלה.
״הו... אה...״ היא ניסתה לשלוט על הגניחות שלה.
אבל אני הכרתי את הגוף שלה כל כך פאקינג טוב שידעתי שזה לא יחזיק מעמד. לא כשאני מטפל בה.
האצבעות שלי נעו בקצב אכזרי מזיינות אותה ללא רחמים ואצבעותיי שלא היו בתוכו שיחקו עם הדגדגן שלה. כשטפחתי על נקודת הג׳י שלה הברכיים שלה כמעט קרסו. ואז שמעתי את זה. שמעתי אותה צורחת את שמי כשגופה נכנע לעונג שהענקתי לה. כמה שניות אחרי השעון שלי הודיע שחמש הדקות שלי נגמרו.
״אני רוצה לראות את הפירסינג הזה בהקדם, משוררת״ גיחכתי ושלפתי את אצבעותיי מהכוס שלה.
״כן, מר טורנס״ פאק מי. זה היה הדבר הכי לוהט ששמעתי יוצא מפיה אבר.
תפסתי את מותניה בכוח והורדתי אותה לברכיה מולי. היא הייתה זו שמשכה ממני את הספידו. תפסתי את הזין שלי, כרכתי את אצבעותיי סביבו ונתתי לו ליטוף ארוך לפני שדחפתי אותו לפיה. הפה החם והמתוק והמלוכלך שלה. היא הייתה כל כך יפה ככה, כשהוא בפה שלה. היא מצצה לי כאילו החיים שלה היו תלויים בזה. היא תמיד הייתה טוטאלית כשהיה מדובר בנו. העונג היה כמעט בלתי נתפס. אצבעותיי חדרו לשערה וזיינתי את פיה מתענג על הקולות שיצאו מפיה סביב הזין שלי ועל עיניה שהביטו בי דומעות ממאמץ ומתחננות שאני לא אפסיק. לא הייתה לי כוונה להפסיק. הזין שלי החזיק מעמד יפה אבל הרגשתי שאני מתקרב לנקודת הפיצוץ. הדפתי אותו לתוך פיה שוב ושוב עד שידעתי שאני עומד על הסף.
״זה שלך משוררת״ נהמתי והתפרקתי מצייר תמונה יפיפה על החזה, הצוואר והבטן שלה עם הפורקן שלי.
היא התנשפה ונשענה על הקיר באפיסת כוחות. זה היה המראה הכי נפלא שראיתי מעולם. איש המערות בתוכי דפק על חזהו. היא הייתה שלי. סימנתי אותה.
״אני חושבת שאני מוכנה למקלחת״ היא ציחקקה.
״כן, גם אני״.
עזרתי לה לקום והורדנו את פריטי הלבוש זורקים אותם אל הספסל. פתחתי את המים בשבילנו. תחת הזרם הכל היה שקט. הייתי איתה. לא דיברנו. רק סיבנו אחד את השנייה ונתנו זה לזו זמן לעכל ולהיות עם המחשבות שלו.
״תודה שבאת לפה. הפכת יום חרא ליום למשהו טוב יותר, משוררת״ הודיתי לה כשהתלבשנו. נתתי לה חולצה שלי ומכנס טרנינג. הם היו ענקיים אבל היא הצליחה לקפל את הגומי ולהסתדר.
״גם לי לא היה יום משהו. אבל זה עזר״ היא לא נשמעה מלאת הקלה, לפחות לא כמוני.
״זה עדיף על אלכוהול או סמים, לא?״
״כן... תשלח לי את הטלפון של הבחור שלך. אני אקבע תור לפירסינג. נתראה מחר בבית ספר״ היא נשקה ללחי שלי לפני שפילסה את דרכה והותירה אותי מאחור.
למרות שהיא רצתה לפעמים הצצה למה שמעבר היא הייתה נאמנה למילתה והשאירה את העולם האמיתי מחוץ לבועה שלנו. היא הייתה המפלט שלי מכל הכאוס וזה היה מספיק. מספיק לגמריי.