Hate (falcon valley 2)

פרק 22

פרק 22-
רמי-
׳אי ודאות היא כמו בור ללא תחתית
אין לה סוף
וגם אין לה תכלית
היא יכולה לשחק לך בראש
לשלוח אותך לאי בודד
אי ודאות תאלץ אותך
להודות בכך
שאין דבר בטוח כלל
אין קרקע יציבה
הכל עלול להתמוטט
לא תזהה את עצמך עוד
בתחתית הבור של אי הודאות
חשוך כל כך וקר
לא פה ולא שם
אי ודאות היא הבור
שאליו לא תרצה ליפול
ואם כבר מצאת דרכך
לתוך הבור ששמו אי ודאות
תנסה לזכור שרק נדמה
שאין לו תחתית
זו רק אי הוודאות שבך
מתעתעת׳

הנחתי את העט שלי על שולחן הכתיבה ובהיתי במילים שנכתבו על הדפים הלבנים בדיו כחול כהה. עייני התרוצצו על השורות הצפופות והגיעו עד לטלפון שלי שנח כבוי עם המסך מופנה לכיוון השולחן. אבא התקשר לי עוד פעמיים והיה ברור שלא משנה אם אחליף מספר הוא לא יפסיק עד שאני אענה לו. ידעתי שאני צריכה לספר לאמא למרות הפחד שזה יפגע בה. יש דברים שרק מבוגרים יכלו לעשות כמו להגיש בקשה משפטית דרך עורך דין ולוודא שהוא לא מתקשר איתי שוב לעולם. סגרתי את המחברת שלי והתכוונתי לרדת למטה לדבר עם אמא שבאופן מוזר חזרה מהעבודה מוקדם מהרגיל והייתה בסלון צופה באיזה תוכנית בערוץ הטבע. אבל אמא הקדימה אותי והייתה זו שנקשה על דלתי.
״היי מותק״ ראשה הציץ מהפתח בדלת.
״היי אמא״ ניסיתי לשמור על חיוך.
״רעבה? הכנתי לנו פשטידת גבינות ופטריות״ היא חייכה חיוך רחב מידי יחודיי עיקצצו.
היה משהו יותר מפשטידה בהזמנה שלה.
״כן אני יכולה לאכול משהו״ הנהנתי ונתתי לה להוביל לכיון פינת האוכל שכבר הייתה ערוכה.
״היית צריכה לקרוא לי שאעזור לך״ מחיתי כשהתיישבתי מולה.
״זה בסדר. אני נהנית לפנק את הילדה שלי מידי פעם בפעם. חוץ מזה שיש לי משהו חשוב לספר לך.״
היא הניחה בצלחת שלי חתיכת פשטידה והחיוך המתוח לא מש משפתיה. הבטן שלי התהפכה מעט. אמא שלי לא הייתה בן אדם של הכרזות גדולות או התרגשויות. אם משהו הלחיץ אותה ככה זה כנראה לא היה משהו שולי או חסר חשיבות.
״אני מקשיבה״ שמתי מעט סלט בצלחת כדי לנסות להסוות את הלחץ שלי.
״טוב... אז אני אגיד את זה פשוט וישיר... אני הכרתי מישהו״.
לרגע הייתי בטוחה שאני לא שומעת טוב אבל תוך שניה תפסתי את המילים שלה.
״מישהו או מישהו מישהו?״ הרמתי גבה.
״מישהו מישהו. אנחנו עובדים ביחד במשרד. ג׳רי ממש... הממ... חמוד. אם זה לא מוזר לקרוא לגבר חמוד אחרי שעברת את גיל 40״ אימא ציחקקה.
אימא שלי ציחקקה. ממש פאקינג ציחקקה. לא שמעתי את אימא שלי מצחקקת כבר שנים. ברגע הזה היא נראתה בת 18 פחות או יותר.
״הוא כבר הזמין אותך לדייט?״
״את באמת בסדר עם זה?״ חשש התגנב לקולה.
״למה לא?״
״בגלל... את יודעת אבא שלך והכל...״ היא השפילה את מבטה לצלחת.
״זה לא משנה. כל עוד את שמחה אני מאושרת. הבן אדם ההוא בכלל לא חלק מהמשוואה״ וזה היה נכון.
היו ילדים להורים גרושים שרצו נואשות שההורים שלהם התפייסו וחייהם יחזרו למסלול. אני ידעתי שעדיף להורים שלי רחוק זה מזה. כמה שאבא שלי יהיה רחוק יותר וכלוא בין ארבע קירות ללא מוצא כך יהיה טוב יותר לכולנו. לאימא הגיע גבר שיכבד ויאהב אותה ולא גבר אלים, שתלטן ומתעלל פיזית ונפשית.
״אני מאושרת לשמוע... אנחנו יצאנו לכמה דייטים. הוא ממש רוצה להכיר אותך כבר. יש לו שתי בנות גדולות בקולג׳ והוא התאלמן לפני כמה שנים. הוא ממש מתוק ויש לו חיבה מוזרה למסטיק מנטה ודובי קוטב. הוא מצחיק ונדיב וחכם בטירוף והזכרתי כבר שהוא חמוד? כי הוא ממש חמוד״ לחייה האדימו כאילו הייתה נערה שמדברת על האהוב הראשון שלה בחטיבת הביניים.
באופן מוזר הרגשתי כאילו אני כבר אוהבת את ג׳רי. הוא גרם לאמא שלי להראות ככה וזה כבר הסגיר את העובדה שהוא בן אדם מדהים. אמא הייתה אישה מסוגרת בעצמה, עצובה רוב הזמן ונטולת חברים קרובים או תחביבים. אבא לקח ממנה כל כך הרבה מרגע שהכיר אותה. הוא היה כמו טפיל ששאב ממנה את שמחת החיים ואת כל הדברים הטובים עד שהיא נותרה צל של האישה שהייתה. קיוותי שג׳רי יהיה ההפך ויהיה זה שישקה את אמא שלי כמו פרח עדין. שיתן לה הרבה תשומת לב, אהבה וכבוד כי זה הגיע לה.
״אני אשמח לפגוש אותו״ אחזתי בידה של אמא וקיוותי שהיא תבין שאני כנה לחלוטין.
״וואו אני כל כך מאושרת שאת לוקחת את זה בטוב, רמינגטון״ אמא נראתה נרגשת.
האישור ממני היה חשוב לה. אחרי הכל זה תמיד היה שתינו וידעתי שהיא מרגישה אשמה על השנים שבהם היא נשארה ונאלצנו להתמודד עם החרא שאבא האכיל אותנו.
״אני רק רוצה שתהיי מאושרת, אמא. זה הכי חשוב לי״ לחצתי את ידה בידי.
״תודה, מותק. אני אדבר עם ג׳רי והוא יגיע לארוחת ערב״ היא נראתה כל כך מאושרת וקורנת.
כל ארוחת הערב היא השתפכה וסיפרה על ג׳רי. על כמה הוא חכם, מצחיק, חמוד, שנון, אכפתי ומתייחס אליה כמו נסיכה. ידעתי שאסור לי לספר לה על אבא, לא עכשיו. הייתי צריכה להתמודד עם זה בעצמי. אמא לא הייתה צריכה להיגרר לבור הזה. אבא שלי היה מניפולטיבי והרסני ואיכשהו ידעתי שהוא יהרוס לאמא שלי את הדבר הטוב שהתחיל להתרקם בינה לבין ג׳רי. העדפתי שאמא שלי תהיה מאושרת. סיימנו לאכול ואני התנדבתי לפנות את השולחן ולהכניס את הכלים למדיח. אחרי שסיימתי עם זה לקחתי את הכלבה לטיול. בדרך חזרה לבית הטלפון שלי צפצף. התראת מייל. נכנסתי לאפליקציה שהייתה מחוברת למייל שלי ושורת הכותרת גרמה לי לקפוא במקומי.
׳דואר אלקטרוני ממתקן הכליאה ברנטוויל מאת מספר אסיר 15680- בנג׳מין בלקווד׳
מיהרתי למחוק את המייל בלי ללחוץ על תוכנו וניסתי להסדיר את הנשימה שפתאום התקצרה לי. איך לעזעזאל הוא השיג את המייל שלי? המייל החדש שפתחתי כשעברנו לפה?.
הבטן שלי התכווצה ולילו שהייתה חסרת סבלנות רצתה כבר להמשיך ללכת. חזרתי הביתה בהרגשה רדופה ומבחילה. לילו רצה אל קערת המים שלה ואני עמדתי במבואה כמו ילדה מבוהלת. לנסות להכנס למיטה ולהרדם כבר לא יקרה הלילה. הוצאתי את הטלפון המקולל שלי מהכיס ושלחתי הודעה לבחור היחיד שידעתי שיוכל לטשטש את ההרגשה הנוראית שהסתחררה בתוכי כמו סופת טורנדו אלימה.

אני:׳בבית של המסיבה בעוד רבע שעה?׳
מתאו:׳👌🏼׳

לקחתי את מפתח הרכב שלי ושלחתי הודעה לאמא שאני הולכת ל-ואל ואולי אפילו אבלה אצלה את הלילה. היא תמיד האמינה בי כך שלא חששתי. הנסיעה הייתה קצרה והגעתי תוך כמה דקות. הייתי חסרת סבלנות וצעדתי הלוך ושוב עד ששמעתי את הנקישות על הדלת. פתחתי את הדלת בתנופה וברגע שראיתי אותו בפתח הסתערתי עליו. הוא קלט אותי לבין זרעותיו בקלות ואני כרכתי סביבו את זרעותיי ורגליי. הפיות שלנו התחברו והדלת נטרקה מאחורינו ונשאה הד בחלל הריק. עד שהגענו לספה כבר היינו חצי עירומים. המוח שלי התערפל ואיבד פוקוס אל מול שרירי הבטן המטורפים שלו והפרסינג המגרה בפטמה. היה לו גוף מושלם... כזה שאפשר ללכת לאיבוד בתוכו ולאבד את עצמי וזה בדיוק מה שעשיתי. נשכתי את הפטמה מרגישה את המתכת הקרה על לשוני. הוא גנח ואצבעותיו חדרו אל תחתוני ונגעו בעור הרגיש בין רגליי. הכל התערפל והפך לחגיגה מטורפת של מגע ועונג. הוא ידע בדיוק מה לעשות, איפה לגעת ואיך להדליק אותי. נתתי לו שליטה כי לא רציתי אותה. לא עכשיו. הוא הפשיט אותי, הוא פיסק את רגליי ואז צלל בניהן והיא אותי לאורגזמה עם פיו ואצבעותיו. אני רק גנחתי ונתתי לעצמי להרגיש. הוא חדר לתוכי בלי גינונים מיותרים וזיין אותי כל כך חזק עד שצווחתי. זה היה בדיוק מה שהייתי צריכה. ציפורניי שקעו בישבנו וגופי ריחף מעלה כשהאורגזמה החזקה טלטלה אותי.
״פאק!!!״ הוא נהם כמה שניות אחריי וידעתי שגם הוא הגיע לשיא.
שנינו התנשפנו ואני טמנתי את פניי בשקע כתפו. הכתפיים שלו היו רחבות ובנויות היטב. כמו של גבר שיכול להגן עלייך מכל העולם אם ירצה בכך ולסחוב את המשקל של החיים בלי להשבר. המחשבה הזו הבהילה אותי. הוא הבהיר שזה רק סקס. אני הייתי זקוקה לזה כדי לא לחשוב על הבעיות שלי. ואז הגיעו המחשבות האלה וגרמו לי לפקפק בכל מה שידעתי ועשיתי.
״את בסדר?״ הוא עדיין התנשף מעט אבל יכלתי להרגיש איך שריריו מעליי חוזרים לאיתנם.
״מוכן לעוד סיבוב?״ הכרחתי את עצמי להתנתק מהמחבוא שלי בכתפו ולהרים את מבטי.
״הבאתי את הסיכוך. התגעגעתי לתחת הזה על הזין שלי״ הוא חייך חיוך מרושע משהו.
״אתה יכול לקבל את כל מה שתרצה״ המחשבה על העונג המעורב בכאב מהאקט הספציפי הזה דווקא הדליקה אותי.
״אמרו לך פעם שאת היזיזה הכי טובה אבר?״ הוא החליק מתוכי בתנועה אחת חלקה.
״אתה עוד תגרום לי להסמיק טורנס״ גיחכתי.
״אין צורך. רק תרימי את התחת המטריף הזה בשבילי״ הוא תפס את מותני והפך אותי על הבטן.
אני מיד הרמתי בשבילו את התחת אבל הוא לא ידע שזה יותר בשבילי מאשר בשבילו. הוא היה הסחת הדעת הפרטית שלי. הוא היה המפלט שלי וכל מה שלא הרגשתי לעצמי להרגיש יצא בסקס איתו. מה שהיה בנינו היה מספיק. כרגע זה היה הדבר שהחזיק אותי מעל המים כדי שלא אטבע ולי לא היו שום פאקינג תלונות.