Hate (falcon valley 2)

פרק 13

פרק 13-
רמי-
יצאתי מדעתי. איזה בורג שכנראה היה רופף במערכת השתחרר. זו הסיבה היחידה שאני מצליחה להעלות בדעתי לטירוף שאני מבצעת עכשיו. הוא פותח בשבילי את הדלת לדירת הסטודיו הזרה הזו. כמובן שהוא לא הביא אותי לבית שלו. זה לא היה קשר מהסוג הזה שבו הוא מביא אותי הביתה דרך הדלת הראשית ואנחנו עושים אהבה בחדר שלו, במרחב הפרטי המקודש שלו. התהייה אם לפה הוא מביא את כל הבנות שהוא מזיין מקפצת לראשי ללא אזהרה. זה לא אמור לעניין אותי אבל אני לא מצליחה להתנער מזה. הדירה מרווחת ומתוחזקת אבל ברור שאף לא גר כאן באופן קבוע. אין כאן שום אופי או פרטים אישיים מידי. מקום מושלם לזיונים חסרי משמעות.
״זו הייתה הדירה של אמא שלי כשהייתה סטודנטית״ קולו מהדהד בחלל והוא מוריד את הג׳קט שלו וזורק אותו על הכורסא.
זרעותיו נחשפות במלוא הדרן בגופיה השחורה עם לוגו של איזו להקה שלא הכרתי. המחשבה שהוא שומע רוק אינדי לא מוכר להנאתו גרמה למשהו בתוכי לעקצץ.
״אתה מביא לכאן את כל הבנות שאתה מזיין?״ שיט. אני והפה הגדול שלי.
״ואם כן, זה משנה? את מקנאה?״ החיוך המעצבן שלו השתלט על שפתיו.
״מאוד״ גיחכתי.
״מחמיא״ החיוך המטומטם שלו רק התרחב.
״אני לא מאמינה שבאמת באתי איתך לכאן״ הנדתי בראשי.
״את חייבת להירגע עם רגשות האשמה, משוררת״.
שנאתי את זה שהוא צודק. דאגתי לולנסיה. היא הייתה חברה שלי, החברה הכי טובה שלי. ידעתי שעכשיו היא עם האדם שעשה לה כל כך רע במשך כל כך הרבה זמן. ואני כאן עם אחד החברים הכי טובים שלו.
״אתה לא יכול להגיד לי מה לעשות, טורנס״.
״לא אני לא אבל אני יכול להגיד לך שאת צריכה להפסיק לחשוב על אחרים ולהתחיל לחשוב על עצמך״ הוא מביט בי באותה צורה נינוחה ונוטפת סקס וביטחון שגרמה לי לבוא איתו לכאן מלכתחילה.
״זו התשובה שלך לכל דבר? אנוכיות?״
״בשבילך? כן. מתי הייתה הפעם האחרונה ששמת את עצמך לפני הכל?״
זו הייתה הבעיה שלי עם מתאו טורנס. איכשהו הוא הצליח להפוך אותי לשקופה במילים שלו. כאילו הוא יכל לראות דרכי את כל הסדקים, החתכים, החסרונות. לא זכרתי מתי בפעם האחרונה באמת עשיתי משהו בשבילי. כל החיים דאגתי לאמא שלי, לחברות שלי, לסביבה שלי. אפילו עכשיו רציתי להחזיק לולנסיה את היד ולוודא שהיא בסדר.
״זה לא משנה״ נסיתי להעמיד פנים שהמילים שלו לא מזיזות לי.
״אני בטוח שככה מצאת את עצמך בגבס... כשהקרבת את עצמך למען מישהו אחר״.
עצמתי את עייני מיד בחוזקה ונסיתי להימלט מהזכרונות המבעיתים שעלו מתוכי. איך נכנסתי בינו לבין אמא. איך הוא... איך הוא הצמיד אותי לקיר וחנק אותי כשהצרחות והתחינות והבכי ברקע. איך הוא השליך אותי כמו צעצוע ישן וחסר תועלת וגלגל אותי מכל המדרגות. פאק.
״תסתכלי עליי״ קולו חלחל וניפץ את הזכרונות הרעים לרסיסים.
פקחתי את עייני משתוקקת לחזור לחיים, משתוקקת למשהו שישכח את הטעם המר של מה שעברתי רוב החיים שלי.
״מה אתה רוצה ממני, טורנס?״
״שתרפי. את יכולה להרפות, בשבילך?״ העיינים שלו כל כך כחולות וכל כך יפות הביטו בי. לא דרכי אלא בי. ברמינגטון.
ולנסיה הייתה חזקה מספיק גם בלעדיי. אמא שלי מצאה בעצמה את הכוח לעזוב. כולם יהיו בסדר אם אני ארפה לכמה רגעים. ל-לילה. לעכשיו.
״כן״ הנהנתי.
״מספיק עם הדיבורים, משוררת״ מתאו תפס את פניי בידו הגדולות והצמיד את פיו לפי.
הנשיקה שלו התחילה מתוק ועמוק אבל מהר מאוד מצאנו את עצמנו לא מסוגלים להפסיק. זו הייתה מלחמה בלתי נמנעת של עשרות רגשות שהיו גלומות בסערה הזו. הפיות שלנו היו רעבים, משותקקים וחסרי מעצורים. זה היה מגוחך איך הנשיקות שלו הצליחו להאיר את גופי כאילו בחיים לא התנשקתי לפניי.
פיו הלוהט ירד לצווארי וראשי נזרק לאחור מאפשר גישה לכל הנקודות הכי רגישות. לשונו החליקה על עורי החם ואז הוא הפתיע אותי ומצץ את העור הרגיש לפיו. הקולות שהוא הצליח להוציא ממני היו... אפילו לא היו לי מילים לתאר. הגוף שלי היה כמו עלה נידף ברוח, כמו מגרש משחקים בשביל הפה שלו.
״את הדבר הכי מושלם שאי פעם טעמתי ואפילו לא הגענו לחלק הכי טוב״ הוא לחש באוזני לפני שמצץ את התנוך ואז הרים אותי כאילו הייתי קלה כמו נוצה.
אני כרכתי את רגליי סביב מותניו וידיי סביב עורפו. הוא הניח אותי על הספה הגדולה שהייתה יכולה להכיל עשרה אנשים בקלות. כשהוא היה ככה מעליי בפעם הראשונה מזה זמן רב הרגשתי קטנה ונשית מול גבר גדול. נסיתי במודע לגונן על עצמי ולא להכנס לסיטואציות כאלה, תמיד להיות בשליטה אבל היה ברור לי שמתאו לא עובד ככה. הוא הוריד את הגופיה השחורה שלו וחשף את גוף השחיין המושלם שלו. הוא היה חטוב ורזה, שרירי בטנו הדוקים בצורה מגוחכת וה-וי הזה במותניו היה לא חוקי בכמה וכמה מדינות. הרטיבות בין רגליי רק התחזקה כשראיתי את המתכת הנוצצת בפטמה שלו. כמעט שכחתי כמה הפריסינג שלו היה... פאקינג לוהט.
הוא חייך כאילו הוא ידע בדיוק על מה אני חושבת. הורדתי את החולצה כדי לא להביט ישירות בחיוך השחצני הזה שעשה לי דברים לא הגיונים. החזייה שלי הייתה לא סקסית בעליל פשוטה ולבנה אבל לא נראה שמתאו קיבל את ההודעה כי הוא החיוך נמחק מפניו ותשוקה בוערת כיסתה אותן.
הוא נישק אותי כאילו חייו תלויים בכך. זה היה מעוות כמה שאהבתי את הנשיקות שלנו שהיו כה טוטאלית. ידיו הגדולות חפנו את שדיי וחום התפרץ בבטני. הפטמות שלי התהדקו. הוא הזיז את הקאפ השמאלי ופיו חם ומסוכן החליק לאורך צווארי, אל מפתח החזה ואז על העור הרגיש והמגורה של שדי החשוף. פיו מצץ את פטמתי והראש שלי הסתחרר. הוא שיחק בי כמו בובה על חוטים. היה לו ביד כוח מופלא ובלתי ניתן לתיאור.
״את כל כך יפה, כל כך פאקינג יפה״ הוא הצליח איכשהו לפתוח את החזייה ולהיפטר ממנה.
היינו חשופים מהמותניים ומעלה זה כלפי זו. ברגע של טירוף פיו נצמד לעור החשוף של עצם החזה שלו. פיזרתי נשיקות חמות ורטובות על העור המתוח עד שהגעתי להכיל הנוצץ. מצצתי לפי את המתכת הקרה והרגשתי את גופו החזק נכנע לי. זה היה רגע כל כך פאקינג מחרמן.
״ההחלטה השיכורה הכי טובה שעשיתי בחיי, משוררת״ הוא גנח.
״בחיים לא... לא ידעתי שפירסנגים יכולים להדליק אותי ככה״ התנשפתי.
״כי הם היו על הגברים הלא נכונים, מתוקה״ הטון השחצני שלו גורם לי לרצות להרוג אותו ולהזדיין איתו בו זמנית.
ההערה שלו מזכה אותו בנשיכה אבל להפתעתי הוא מתענג עליה ולא צורח כמו ילדה קטנה.
״אתה פסיכי״.
״ואת לא?״ הוא צוחק נמוך ומחופספס ואז דוחק אותי בגופו כדי שאשכב על גבי וגופו יכסה את גופי.
אצבעותיו מלטפות את בטני ומותניי ולאט לאט הוא ניגש לכפתור של השורט שלי. הוא פותח אותו ואז את הרוכסן. אני מרימה מעט את הישבן והוא מושך במורד רגליי את המכנס ואת גרביים הרשת ומשאיר אותי בתחתוני בד לבנים. לא סקסי במיוחד אבל שוב נדמה שזה לא מפריע לו. הוא מוריד ממני גם את נעלי העקב וגם את הגרביונים והשורט.
״את רטובה בשבילי, משוררת?״
״כמו שאתה קשה בשבילי״ החוויתי לעבר הבליטה בג'ינס שלו.
הוא רק חייך ופתח את הג'ינס חושף את הבוקסר האפור שלבש מתחת ואת מתאר הזין שלו. פאק הוא באמת היה בגודל הזה בפעם הקודמת?.
הוא שוב מפתיע אותי ומכניס את ידו אל תחתוניי. אני מרגישה את אצבעותיו מחליקות על איברי הרגיש וגופי מיד מגיב ברעד.
״המממ כן, רטובה בשבילי כמו ילדה טובה״ הוא הביט כמעט בגאווה באצבעותיו שנטפו מהרטיבות שלי לפני שליקק אותן.
האויר נתקע לי בריאות. כל המהות שלי הפכה פתאום לסקס. לדבר המטורף הזה שקורה בנינו.
הוא לא מחכה אפילו שנייה לפני שהוא מושך כמעט באלימות את התחתונים ממני ופיו צולל בין רגליי. רגל אחת שלי מונפת מעבר לכתפו ופיו במיומנות שכמעט שכחתי שולט בי. לשונו מחליקה בין קפליי, פיו מוצץ ומענג ואז אצבעותיו חודרות אליי שתיים בבת אחת. הסערה שמתחוללת בגופי בלתי ניתנת לתיאור. אני מזיינת את אצבעותיו המיומנות ומצמידה את פיו אליי כדי לסחוט כל טיפת עונג עד שאני רואה כוכבים וראשי מסתחרר. כל מה שנאגר בתוכי מתפוצץ בבת אחת. אני מרפה בצווחה ארוכה ונותנת לו לאסוף את השברים. הוא מלקק אותי ארוכות בעדינות כמעט מנוגדת באופן מופרך למה שקרה כאן לפני כמה רגעים.
״את בסדר, משוררת?״
״המממ... אה...״
הוא צוחק על חוסר היכולת שלי להוציא משפט קוהרנטי ונותן לי כמה שניות לעכל מה קרה הרגע כשהוא מוריד את נעליו ואת מכנסיו ותחתוניו עד לקרסוליו. הזין שלו פועם ומגורה ופי משתוקק להרגיש אותו.
״מה את רוצה, משוררת?״ הוא כורך את אגרופו סביב הזין שלו ומשפשף מלמטה עד למעלה.
״אתה יודע מה אני רוצה״ לחשתי.
״לא. אני רוצה שתגידי את זה. מה את רוצה?״
״לא...״
״יש לך חמש שניות לפני שאני מסיים את זה״ האיום שלו מהדהד בכל גופי.
״בפה שלי, אני רוצה אותו בפה שלי״ אני מודה ופניי מתלהטות.
״את מה?״ פאק. הוא באמת הולך להכריח אותי לומר את זה.
״את הזין שלך. אני רוצה אותו בפה שלי.״
אני לא צריכה לומר עוד דבר. אני מתרוממת על מרפקיי והוא תופס ביד אחת את ראשי וביד השנייה נותן לי לאט לאט את הזין שלו. לשוני פוגשת במתכת הקרה של העגיל שלו ושוב הפעימות בין רגליי מתגברות. ואני חשבתי שגופי יצטרך זמן כדי להתחמם שוב.
הוא מרחיב את פי באיטיות מייסרת וממלא אותו ואני מוצצת את הכיפה בכוח ומרגישה את טעמו המלוח מריר על לשוני. הוא דוחק בי ומזיין את פי אבל בכל פעם שאני קרובה מלהיחנק הוא מוציא אותו ונותן לי כמה נשימות אויר נחוצות. הדרך שבה הוא מביט עליי והדרך שבה הוא גונח את שמי מדרבנת אותי לקחת אותו עמוק יותר, למצוץ אותו חזק יותר.
״פאק! פאק! פאק מי!״ הוא גנח בעונג ומזיין את פי חזק ומהר.
אגנו רועד כשאני מוצצת אותו בחוזקה הכי עמוק שאני מסוגלת. הוא קרוב. אבל אז הוא מושך את עצמו מפי. איברו רוטט ודולף ונוצץ מהרוק שלי.
״קונדום״ הוא מתנשף.
אין לי מושג איך הוא עדיין צלול מספיק כדי להוציא קונדום מהארנק שלו, לפתוח את האריזה עם שיניו ולהלביש אותו על האיבר הזקור שלו.
״אני הולך לזיין אותך. חזק. ואני לא הולך לעצור״ הוא מזהיר.
אני מהנהנת כי אין לי מילים יותר.
ידיו הגדולות והחזקות הופכות אותי על הבטן. באינסטינקט אני מבינה מיד מה הוא רוצה. גופי מציית ואני נעמדת על ידיי וברכיי. הוא מושך את ישבני אליו ונושך אותו חזק. זה רק גורם להיות רטובה יותר. כשהוא חודר אליי מאחור זה מרגיש מענג וכואב בו זמנית. הוא קובר את עצמו בתוכי, מרחיב וממלא. גופי קופא ונותן לו שליטה. הוא תופס את מותניי בחוזקה ואני לוקחת נשימה עמוקה. ההדיפה הראשונה ממיסה את גופי. זה כאילו מישהו הדליק בי אש. הוא נשאר נאמן להבטחות ומזיין אותי חזק. הוא נותן לי לגנוח, לצרוח, לקלל, לזוז יחד איתו בקצב המשוגע והאכזרי שהוא מכתיב. הייתי בטוחה שזה יהיה קצר ומתוק אבל הוא מצליח להפתיע אותי ועומד בזה כמו פאקינג חיה. אנחנו כמו שתי פאקינג חיות פרא. אני לא מרגישה דבר מלבד העונג החד והמכאיב שמפלח את גופי. זה קורה תוך שניות. אני צורחת את שמו ומתמוטטת כמו בובת סמרטוטים. אני שומעת את רחש הקונדום וכמה שניות אחרי אני שומעת את הנהימה החייתית והמספקת ומרגישה את החום של הגבריות שלו על ישבני וגבי.
״אם ידעתי שככה זה ירגיש איתך... היית על הזין שלי מזמן״ הוא לוחש ומלטף את שערי שנדבק לפניי.
״זה רק אומר שיש לנו מה להשלים״ לחשתי חזרה.
״פאק, כן״ החיוך שלו מבשר שהלילה עוד רחוק מסוים. רחוק מאוד.