Hate (falcon valley 2)

פרק 28

פרק 28-
מתאו-
השבוע האחרון היה מדרון חלקלק. לא הצלחתי לעצור את זה בשום שלב והאמת הייתה שלא באמת רציתי. זה היה כל כך פאקינג משחרר ללחוץ על כפתור ההרס העצמי ולעלות את העולם בלהבות. רציתי לעשות כמה שיותר עד שאבא שלי יחזור בסוף החודש מסין ואני אצטרך להתמודד עם מה שמחכה לי בסוף הנפילה החופשית הזו. אבל לא באמת חשבתי על זה. לא רציתי לחשוב על זה. עמדתי באחד מחדרי האמבטיה באחוזה והבטתי על ההשתקפות שלי במראה שמעל הכיור. נראיתי כמו חרא. שקיות סגולות מתחת לעיניים, לחיים שקועות מעט, שיער נוטף זיעה ומבולגן חולצה פתוחה לרווחה שחשפה את סימני הליפסטיק, השריטות וההיקי שמילאו כל פיסת עור חשוף. המוזיקה מהמסיבה שהתרחשה מילאה לי את האוזניים והחרישה את המוח. לא המוזיקה שאני אהבתי לשמוע אלא איזה שיר ראפ שהתפוצץ בטיקטוק על סקס. השיר היה ריקני כמו המסיבה הריקנית הזו. פתחתי את הברז ושטפתי את פניי במים קרים. ניגבתי אותם בדיוק כשזוג שיכור לחלוטין התנודד לתוך חדר האמבטיה. אני מיהרתי לצאת ולתת להם פרטיות. רציתי להתקשר לפורטר כדי לשכנע אותו לעשות איתי עוד תחרות שוטים אבל הטלפון שלי לא היה עליי. הוא נעלם מתישהו בין הרגע שנתתי אותו לבלונדינית שופעת כדי שתוכל להעלות סטורי לאינסטגרם שלי לבין הרגע שיצאתי מאחד החדרים אחרי שזיינתי את הבלונדינית המדוברת ואת החברה הכי טובה שלה ביחד. אז נסיתי לרדת במדרגות בלי להחליק ולשבור איזה חלק חשוב בגוף. הצלחתי במשימה אבל כשהגעתי לתחתית המדרגות בלונדינית אחרת שלא הכרתי משכה בזרועי והובילה אותי לרחבה המאולתרת. תוך דקות בלונדינית נוספת בשמלה מנומרת צמודה נצמדה אליי גם. אני מניח שהלילה תהיה שלישיה בלונדינית נוספת. זו לא הייתה בעיה מבחינתי. ובכן זו לא הייתה בעיה עד שראיתי אותה. שמלה אדומה שצרחה ׳זיין אותי!׳ לכל עבר, עקבים קטלניות ומישהו שנראה כאילו הוא זכה בפרס הגדול ביותר בלוטו כשהיא רקדה צמוד צמוד אליו. הידיים שלו היו על הישבן שלה. הרגשתי את התחושה החמימה הזו עולה מתחתית בטני ומעבירה את כל גופי כמו שריפת יער שמתפשטת במהירות בלתי נתפסת. רגע לפני הכל היה בסדר ועכשיו הכל עולה בפאקינג להבות. ראיתי אדום. יותר אדום מהשמלה המזוינת הזו. המחשבה שהאידיוט הזה יזכה לראות את העגיל שעיטר את הפטמה שלה, העגיל שנמצא שם בשבילי הצליחה לחרפן אותי.
בלי יותר מידי הסברים הדפתי את שתי הבנות ממני ועשיתי קו ישיר לעבר האפס שמעז לגעת במה ששייך לי.
״תוריד ממנה את הידיים שלך!״ נהמתי ודחפתי אותו לאחור בכל כוחי.
המניאק החלש נפל לרצפה כמו שק תפוחי אדמה והביט עליי בהלם מוחלט.
״מה אתה עושה???״ רמי צווחה.
״יש לך עד 3 לעוף מהמסיבה שלי לפני שאני דואג שלא תוכל לדרוך בבית ספר בלי שמישהו יזכיר לך כמה זה גרוע לעלות לי על העצבים!!״ נהמתי לעברו באיום מלא.
החרא הקטן אפילו לא חשב על זה פעמיים ונמלט על נפשו במהירות האור.
״מה נראה לך שאתה עושה, טורנס?!״ היא דחפה אותי במלוא כוחה אבל זה לא הזיז לי כל כך.
״באמת חשבת שאני אתן לאיזה אפס לשים עליו את הידיים שלו? במסיבה שלי??״
״אל תדאג אני יכולה לצאת מהמסיבה שלך ולתת לו לגעת בכול מה שהוא רוצה״ היא זרקה בזלזול והפנתה לי גב מתכוונת לחמוק ממני.
אין פאקינג סיכוי. הבצורת רמי שלי הייתה מוגזמת בשלב הזה. להזדיין עם אחרות היה גרסא זולה של המקור. זה לא הצליח להרגיע אותי ולספק אותי. לא כמו מה שהיה לנו.
תפסתי אותה מהמותניים והשלחתי אותה על כתפי כמו שק תפוח אדמה. ישבנה העסיסי היה כל כך מושלם בידיי.
״חתיכת פסיכי!!! תוריד אותי!!״ היא צווחה וניסתה להאבק אבל זה לא ממש עבד.
תוך דקה כבר היינו בחדר שלי שהיה נראה לי שהוא החדר היחיד בבית שלא הזדיינו בו. זה היה הכלל היחיד במסיבות שלי- אף אחד אבל אף אחד לא נכנס לחדר שלי משום סיבה שהיא.
הנחתי אותה על המיטה בזהירות וזה הרגיש נכון. זה היה הדבר הנכון היחיד שהרגשתי במשך ימים שלמים. היא הייתה נכונה בשבילי עד כאב.
״אף אחד לא נוגע בתחת הזה חוץ ממני״ הבהרתי לה.
חיוך הופיע על שפתיה המלאות. חיוך מלא ארס ומרירות. לא החיוך המלא חיים והסקסי שהיה נהגה לחייך אליי כל הזמן.
״אם אני זוכרת נכון אתה כבר לא רצית את התחת הזה, לא? אז עכשיו כל מי שאני ארצה יכול לגעת בו... למעשה כל מה שאני ארצה יוכל לעשות לו הרבה יותר מלגעת״.
לא התפניתי לחשוב על זה מהרגע שהתחלתי את הנפילה הזו אבל פתאום זה הכה בי ישירות בפרצוף. היא לא הייתה שלי.
״את זו שלא יכלת להתמודד עם הסקס בלי הרגש, משוררת״ הטחתי בפניה למרות שידעתי היטב שהיא לא הייתה היחידה.
אני פשוט הסתרתי את זה טוב יותר.
״אני לא מרגישה כלפייך כלום מלבד גועל ואולי תיעוב עם קמצוץ של רחמים, טורנס״ היא ירתה את החיצים הרעילים שלה לעברי.
״שנינו יודעים שזה שקר. אם זה היה נכון לא היית פה עכשיו״ גיחכתי.
״אתה הבחור הכי מניאק שאי פעם פגשתי. אני שונאת אותך, טורנס״.
וראיתי את זה בעיינים הכהות שלה... היא באמת שנאה אותי. כי פגעתי בה, כי השתמשתי בה, כי הייתי אכזרי כלפיה. היא שנאה אותי אבל היא לא סיימה איתי. גם אני לא סיימתי איתה. שנינו היינו רחוקים מסיום.
״בואי לכאן״ הטון שלי היה חלק וחסר גוון כשפתחתי את הג'ינס שלי שכבר היה חצי פתוח עד הסוף ושלפתי את הזין שלי מהבוקסר.
עיניה מיד נמשכו לאיבר היחיד בגופי שיכלתי להציע לה מבלי לאבד את עצמי לדעת. היא לא התביישה או שיחקה אותה המומה. היא כבר הכירה אותי טוב. כל סינטימטר בגוף שלי.
״היית מת״ היא הנידה בראשה.
״בואי לכאן״ הפעם זו הייתה פקודה חד וחלק.
אצבעותיי נכרכו סביב הזין שלי. לא הייתי צריך להתאמץ כדי להעמיד אותו בשבילה. לא הייתי צריך משחק מקדים או מציצה כמו עם האחרות. היא הייתה היחידה שעשתה לי את זה בלי שום מאמץ.
״לך להזדיין טורנס״ היא זינקה מהמיטה ורצה לכיוון הדלת אבל אני תפסתי אותה לפני שיכלה לחמוק.
״לאן את בורחת??״
״לכל מקום שבו אתה לא נמצא! אין לי מושג מה עובר עלייך וברור שאתה לא מעוניין בי או בלנסות לארגן את החיים העקומים שלך. ראיתי מספיק ממערכת יחסים רעילה כדי לדעת מתי הגיע הזמן לצאת ממנה״ היא משכה את זרועה מאחיזתי.
״את פאקינג פחדנית!״ שאגתי בתסכול.
״יש לי אינסטינקט הישרדותי, טורנס. אני לא מתכוונת להתרסק ביחד איתך״ החדות שלה חתכה אותי בלי רחמים.
היא לא התכוונה להכנע והיא לא באה כדי לקבל עוד. היא סיימה עם זה. זו הייתה הדרך שלה להגיד שזה נגמר.
״יופי כי אני לא צריך אותך״ שקר. אבל האגו והפה הגדול שלי היו חזקים ממני.
״בהצלחה במה שאתה מנסה לעשות ותנסה לא להדבק במחלת מין או שתיים בדרך, אידיוט!״ הפעם היא עזבה וטרקה אחריה את הדלת.
נשארתי לבד. כמו שפאקינג רציתי. או אולי כמה שחשבתי שאני רוצה. הרמתי את הג'ינס שלי ונפלתי אל המיטה. פתאום הרגשתי עייף. עייף ומרוקן. עצמתי את עייני ומהר משחשבתי כבר צללתי לתוך תהום הנשייה.