שנה חדשה מגיעה! (פרק 1)

147 11 2
                                    

התעוררתי בבוקר בסטירה וישר התעצבנתי, כי הבנתי מה זה היה... קמתי וצבטתי את עצמי בברך ואז גם הארי התעורר(הוא הרגיש את הצביטה) הוא צעק עליי מהחדר שלו "מה את דפוקה?!" כנראה שהוא כבר היה ער.. עברתי ליד החדר שלו ואמרתי לו "תגיד לי אתה" וקרצתי לו, זה היה ה1 לספטמבר, היום הראשון ללימודים! כולם התארחו אצלנו בשבוע האחרון, בכולם אני מתכוונת לוויזלים, ירדתי במדרגות לקומה הראשונה ורמוס כבר היה ער, "בוקר טוב!" אמרתי לו, "בוקר טוב מתוקה, תעירי את כולם טוב?" הוא אמר לי, הלכתי להעיר את כולם, שלא תבינו לא נכון זה לא כזה פשוט הרי מדובר בהרבה אנשים, עליתי קודם לחדר שלי שהיום גם הרמיוני ישנה שם כדי שיהיה מקום לכולם, "הרמיוני! הרמיוני!" צעקתי לה "זה היום הראשון ללימודיםם" ידעתי שהיא תתרגש כי הרי זו הרמיוני, "בוקר טובב" היא ענתה לי אמרתי לה שתעיר את ג'יני, והלכתי לחדר של הרמיוני, ששם ישנו פרד וג'ורג' בלילות האחרונים, "הלווו תתעוררווו" צעקתי להם "יום ראשון ללימודיםם" "אתם מתחילים את השנה השישית שלכם!" 'בוקר טובב" ג'ורג' אמר, "ממש בוקר טוב, אולי אם כבר בוקר סיוט" פרד ענה לו, "טוב אני הולכת להעיר את השאר" אמרתי להם ויצאתי. הגעתי שוב לחדר של הארי, החלק הכי קשה ומביך, להעיר את רון, למקרה שלא ידעתם אני קצת הרבה מאוהבת בו כבר משנה ראשונה.. אז נכנסתי במבוכה ואמרתי לו בקול חלש ושקט "רון.. רון.. תתעורר, כבר בוקר" ואז הארי היה חייב להרוס והוא פשוט התחיל לצעוק "יאללה רון קוםם כבר בוקר יאללה" וזה ככ עצבן אותי. הארי נשך את הלשון ואמר לי "אולי תפסיקי כבר להסמיק?" נשכתי את הלשון ועניתי לו "תסתום כבר!" הוא התעורר וישר הסמיק ושם את היד מאחורי הצוואר, "אממ בוקר טוב ג'ו" "אני אממ אלך רגע אממ לא משנה.." אני הסמקתי ויצאתי מהחדר, הארי ורון נשארו ביחד בחדר, רון אמר להארי "וואו פשוט נמאס לי אני לא יכול, אני אוהב אותה אבל היא ממש לא וזה פשוט כזה מבאס אותי.. היא אפילו לא שמה עליי" הארי ענה לו "תקשיב היא אחותי אני מכיר אותה טוב מידי ואני בטוח שהיא אוהבת אותך ברמות שאתה אפילו לא יודע.." "אל תנסה לעודד אותי סתם אני יודע שהיא לא." רון ענה לו בהחלטיות ויצא מהחדר.
ירדתי שוב למטה וראיתי את מולי במטבח, "היי מולי! בוקר טוב" אמרתי לה "בוקר טוב מתוקה" היא אמרה, שאלתי אותה "במה אני יכולה לעזור לך הבוקר?" "תסדרי את השולחן עם הרמיוני" היא ענתה והלכתי אל השולחן, "אני צריכה עזרה הרמיוני" אמרתי "את לא זו שאמורה לעזור לי לסדר פה?" היא ענתה, "לא אני רצינית" אמרתי לה, "אני אסביר לך, מה לעשות לגבי רון? הוא בטוח לא אוהב אותי וכל הזמן שאני לידו אני מסמיקה כמו עגבנייה" אמרתי, "הוא אוהב אותך, את לא יודעת אפילו כמה, תסתכלי כמה שהוא מסמיק כשאתם מדברים" היא ענתה ואז כולם הגיעו לאט לאט והתיישבו לשולחן, מולי הגישה פנקייקים, חביתות סלט פירות וטוסטים, רון התיישב לידי, והרמיוני ישבה מולי, סיריוס היה האחרון להתיישב ואז התחלנו לאכול, "אז אתם מתרגשים לכבוד השנה החדשה?" סיריוס שאל, כל אחד הנהן בראשו למרות שרובנו לא שמחו, כשסיימנו לאכול עליתי להתלבש ולעשות ארגונים אחרונים לפני היציאה, ואז רון נכנס אליי לחדר, התחלתי להסמיק כרגיל והרגשתי כמו בכל פעם שאני רואה אותו, הוא אמר לי "את מאוד יפה" וחייך, "תודה רבה.. גם אתה!" עניתי, ואז התקרבנו והתקרבנו, עד שהיה בנינו מרחק של כמה סנטימטרים בלבד, הסמקתי ממש וראיתי גם הוא, שמתי עליו את היידים שלי והתקרבנו עוד טיפה, היינו כמעט במצב של נשיקה..
ואז כרגיל בזמן הכי לא מתאים, הארי נכנס, ישר התרחקנו אחד מהשני, הוא צעק "בואו כבר צריך ללכת! האוטו של משרד הקסמים בחוץ!" כנראה שהוא לא קלט את הסיטואציה ואז אחרי כמה שניות הוא הבין מה קרה פה הרגע ואת העובדה שהוא הרס לי את ההזמדנות לנשק את הבן אדם שאני אוהבת כבר ארבע שנים.
ישר אמרתי "טוב אני אלך!" ורצתי מהחדר במבוכה, רון והארי נשארו שם לבד, רון צעק על הארי "הארי! כמעט התנשקנו!" בפרצוף מבואס ומיואש "נו זה היה בטעות, אבל סופסוף הבנת שגם היא אוהבת אותך?" הארי שאל, "לא נו.. סתם נסחפנו אני בטוח שהיא לא אוהבת אותי כמו שאתה חושב.." רון ענה, "היא התאומה שלי, תאמין לי שאני בטוח" הארי אמר והם סיימו את השיחה וירדו למטה, אני בדיוק סיימתי לספר להרמיוני מה קרה, כשהוא ירד הארי נתן לי מבט ונשך את לשונו "אז אני מבין שאתם זוג עכשיו הא?" קולו נשמע בראשי וישר עניתי לו "יכולנו להיות אם לא היית מפריע, כרגיל." נשכתי את לשוני ועניתי לו, ואז יצאנו החוצה עם כולם, נכנסנו למכוניות של משרד הקסמים, היו שתיים, הארי פרד ג'ורג' ורון ישבו בראשונה, ואני הרמיוני ג'יני מולי וסיריוס ישבנו בזו שמאחורה, השאר לא באו איתנו.














כעבור משהו כמו ארבעים דקות המכונית הראשונה הגיעה, הארי ורון הוציאו את המזוודות שלהם מהאוטו בזמן שהתאומים כבר עמדו מוכנים ליד המעבר לרציף 9 ושלושה רבעים, כמה דקות לאחר מכן המכונית שלנו הגיעה, ירדנו, רון בא לעזור לי עם המזוודה שלי וחייכתי אליו, המצב בינינו היה קצת מביך אבל גם נחמד, כולנו נעמדנו אחד אחרי השני ליד המעבר לרציף, "פרד וג'ורג', אתם ראשונים!" מולי צעקה והם שניהם עברו אל הרציף, אחריהם אני עברתי, ואז הרמיוני, וככה זה המשיך, אחרי כמה דקות הרכבת כבר הגיעה וכולנו היינו על הרציף, חלקנו כבר עלו, רק אני והרמיוני נשארנו על הרציף ונופפנו לשלום לסיריוס ומולי, סיריוס צעק לנו "אראה אתכן בחופשה הבאה! תהנוו" ארבעתנו (הארי הרמיוני רון ואני) נכנסנו לתא משלנו, אני שלפתי את העותק של עיתון הפקפקן, מורה נמוכה לבושה כולה בורוד עברה ליד התא שלנו ונכנסה, "שלום ילדים." היא אמרה וכולנו לא ממש הבנו מי היא ומה היא עושה פה, "אני המורה החדשה, דולרוס אמברידג'" היא אמרה ויצאה בחיוך תחמני, "מי זאת?" רון שאל וכולנו הסתכלנו אחד על השני בצורה מוזרה, "זה נראה כאילו היא מסתירה משהו" אמרת, "כן, כאילו היא באה לפה למטרה כלשהי" הארי השלים אותי, "כן, היא באה לפה במטרה ללמד אותנו, עכשיו תפסיקו להיות בררנים ולחפש הרפתקאות" הרמיוני אמרה ונסגרה השיחה, אחרי עשרים דקות כבר נרדמתי, נשענתי על הארי, רון ראה את זה וקיווה שיום אחד הוא יהיה שם במום הארי, הוא כל הזמן ניסה לחשוב על העובדה שאנחנו אחים... 









עברו שעתיים וכבר ראינו את הוגוורטס באופק, הרמיוני אמרה לבנים "צאו החוצה אנחנו צריכות להתלבש, אחרכך נתחלף" שניהם יצאו ואני והרמיוני התלבשנו, כשהם נכנסו אנחנו יצאנו כבר עם המזוודות וחיכינו שהרכבת תעצר, כבר היינו ליד הוגוורטס. כשהגענו אל הטירה המדהימה הזו סוף סוף, ישר נכנסנו אל האולם הגדול, כל אחד התיישב במקום שהוא רצה בשולחן של גריפינדור ואז דמבלדור התחיל לדבר "ערב טוב!" הוא אמר, הוא עשה את הנאום הקבוע, ואז התחיל מיון הבתים, זה היה דיי מרגש לראות את זה, אני חייבת להודות שזה היה אפילו דיי חמוד, בכל פעם שמישהו חדש התמיין לבית גריפינדור, כולנו הרענו ומחאנו כפיים, בסוף המיון דמבלדור אמר "הנה מתחילה הארוחה, בתיאבון!," תלמידי שנה ראשונה התלהבו כשהם ראו את כל האוכל החגיגי, כולנו אכלנו ושמחנו, אחר כך עלינו אל הבתים, פרקנו את הדברים והלכנו לישון, "לילה טוב אח דביל" נשכתי את הלשון ואמרתי להארי, "לילה טוב מטומטמת" הוא החזיר לי והלכנו לישון. 

My redhead <3Where stories live. Discover now