מחולל הזמן (פרק 22)

28 3 0
                                    

19 למאי

עכשיו השעה 14:08, סיימתי ללמוד ואני בדרך לארוחת הצהריים, אני כל כך מבולבלת ממה שקרה אתמול, כל המצב הזה מוזר לי, מצד אחד, הוא שבר את הלב שלי, מצד שני הוא היה על שיקוי אז אי אפשר להאשים אותו.

נכנסתי אל האולם הגדול, רוב התלמידים כבר היו שם, התיישבתי בין הרמיוני להארי, לקחתי לי קצת סלט לצלחת, אורז ושניצלים(צמחוניים).
כל הארוחה אני ורון הסתכלנו אחד על השני.

בזמן האחרון הפציעה הזאת רק החמירה, למרות שעברה כבר משהו כמו חצי שנה אבל כן, היא עדיין כאבה מאוד.
כשסיימתי לאכול, פרופסור מקגונגל ניגשה אליי ולהרמיוני, "היי בנות, אני ודמבלדור חשבנו על דרך מצויינת שנוכל לגלות מי אחראי לשיקוי, ואתן יכולות לעזור לנו עם זה" היא אמרה, "מה צריך פרופסור? אנחנו מוכנות!" הרמיוני אמרה, פרופסור מקגונגל התקרבה אלינו והחלישה את קולה "אני צריכה שתעברו עם מחולל הזמן שלך, הרמיוני, לזמן שבו קרה מה שקרה עם השיקוי, ותבדקו קצת לפני הארוחה מי עשה את זה, בסדר?" היא אמרה בקול נמוך, קרצה לנו והלכה, שתינו הנהנו עם ראשינו ורצנו אל מגורי הבנות.

כשהגענו הרמיוני שלפה את המחולל, ליפפה את זה מסביב לצווארי והתחילה לחפש את הזמן שאליו היינו צריכות לעבור, הכול היה מסחרר מאוד, ראיתי הכול צבעוני ומעורבב, זו הייתה הרגשה מוזרה מאוד, ככה היינו במשך כמה דקות עד שהיא הגיעה לקצת לפני הארוחה בתאריך ה11 למאי.
כשהגענו עברנו לאותו המקום, החדר שלנו, הוא היה ריק לגמרי, היינו צריכות להיות ממש בשקט ושלא יראו אותנו, כי אז יהיו בעיות.
יצאנו מהחדר בהתגנבות, ירדנו במדרגות, היו שם הרבה אנשים, אז עלה לי רעיון איך להסיח את דעתם ולהשיג לנו זמן לעבור, חיפשתי משהו חזק שאפשר להרים, מצאתי ערימת ספרים, לקחתי את זה בשקט וזרקתי על החלון שבצד הנגדי לדלת, הוא נשבר, כולם ישר קמו לשם אז לקחתי את היד של הרמיוני ורצתי בשיא המהירות לדלת, יצאנו משם, "זה היה מסוכן! זה ציוד בית ספר ג'ו!" היא אמרה, גיכחתי, "עזבי, יש לנו דברים יותר חשובים וזו הייתה הדרך היחידה להסיח את דעתם" אמרתי לה והמשכנו ללכת, בזהירות.
כל המסדרונות היו כמעט ריקים, כולם היו במועדונים של הבתים שלהם, והתארגנו לארוחה/עשו שיעורים/התקלחו או שהם סתם היו שם, ככה זה כל ערב קצת לפני הארוחה שמתחילה בשבע וחצי, עכשיו היה 19:04, נכנסנו לאולם וישבנו מתחת לשולחן, קרוב לאיפה שרון ישב, חיכינו שם עד שנראה מי שם לו את השיקוי בכוס, חיכינו עד בערך שבע ועשרה, ואז היא נכנסה, הבוגדת, נחשו מי היא הייתה?

My redhead <3Where stories live. Discover now