שקרנית. (פרק 20)

31 3 0
                                    

אבל אז עצרתי את זה, לא. אני לא רוצה את זה.
"סליחה אני..." פרד אמר, "לא לא הכול בסדר זו אני" אמרתי, הוא קם מהמיטה, "בסדר קצת נסחפנו אני מצטער.." הוא הוסיף, "הכול טוב אל תדאג, אני לא אספר לאף אחד" אמרתי, הוא חייך ויצא מהחדר, ישר פרצתי בבכי, זו אשמתי, שוב, כמעט נישקתי הרגע את החבר הכי טוב שלי, איך עשיתי דבר כזה?! אני בן אדם נוראי.

17 למאי

הגיעה ארוחת הערב, לא הלכתי, בסוף הארוחה הרמיוני נכנסה אליי עם צלחת עם קצת ירקות וטוסט, "היי.." היא אמרה בחיוך, "היי הרמיוני" עניתי לה, "הבאתי לך קצת אוכל.. אם תהיי רעבה" היא אמרה לי, "תודה רבה הרמיוני, איך כבר שמעת מה קרה?" שאלתי, "לבנדר סיפרה לנו בשולחן... " הרמיוני אמרה, "לבנדר הזאת... היא מסתירה משהו! אני מבטיחה לך, ראיתי אותה מחזיקה מזהו מאחורי הגב כשדיברתי איתה מקודם וגם, גם היא הייתה עם ריח זהה לריח של רון, אבל ריח מוזר.. שונה כזה" אמרתי להרמיוני, "האמת, שיש לי גם כמה דברים לספר לך" הרמיוני אמרה, היא התיישבה על המיטה בזמן שאכלתי, "אני מקשיבה" אמרתי לה, "אוקיי אז ככה, בארוחה היא ורון ישבו ביחד והחזיקו ידיים, היא נמרחה עליו כזה, הוא הסתכל עליה כל הארוחה והתנהג קצת מוזר, הכול היה נורא מוזר, הוא היה עם המון סחרחורות אבל כל פעם שהוא אמר את זה להארי או למישהו אחר לבנדר כזה השתיקה אותו, כאילו היא עשתה לו משהו" הרמיוני אמרה לי, היה לי פרצוף מאוכזב, הוא כבר איתה ביחד? הם כבר זוג, אז נמאס לי, אני אלך לדבר עם רון, "אני הולכת לדבר עם רון, זה יהיה קשה אבל אני חייבת " אמרתי להרמיוני, "את רוצה שאני אבוא איתך?" היא שאלה, הנהנתי ויצאנו מהחדר, הלכנו לכיוון החדר של רון, לבנדר יצאה משם עם... היקי. לא יכלתי להאמין למה שראיתי, כנראה שהוא באמת אוהב אותה ולא אותי, קרה לנו פעם שזה.. כמעט קרה, כמעט עשינו את *זה* אבל, אני עצרתי את זה.. אנחנו רק בני 16 וחצי ולא הרגשתי מוכנה, למזלי זה היה רון, ורון כיבד אותי כמו שכל בן צריך לעשות, אמרתי לו שלא, אני לא רוצה ולא מוכנה, והוא ישר הפסיק.
בקיצור, אני לא אוותר עד שאני אבין מה הסיפור שם.
נכנסנו לחדר של רון, הוא בדיוק שם עליו את החולצה, "אתן צריכות משהו? מחפשות את לבנדר? היא בדיוק יצאה" הוא אמר בחוסר סבלנות, הרמיוני הסתכלה עליי, "לא.. אנחנו צריכות לדבר איתך רונלד!" הרמיוני אמרה, "כן רון.. וזה דחוף" אמרתי, החזקתי את הדמעות, היה לי קשה לראות אותו אבל אני חייבת.
"רון, תגיד מה אני ואתה עשינו לפני שבוע??" שאלתי אותו, "כלום" הוא ענה, הוא היה נראה רציני, "רונלד תענה ברצינות!" הרמיוני אמרה לו בכעס, היא כעסה, ובצדק.. היא ידעה כמה הוא פגע בי.
"אני רציני!! באמת!" הוא אמר, "רון אתה לא צוחק איתנו? זה חשוב ממש" אמרתי, "אני רציני לגמרי, הוא ענה לנו, "רון.. אנחנו חושבות שלבנדר עשתה לך משהו, אתה לא זוכר כמעט דברים איתי וזה מוזר" אמרתי לו, פתאום כאב לי הגוף ממש, הרגשתי מסוחררת, הבטן שלי התהפכה ואז בום, נפלתי לרצפה בחבטה.

My redhead <3Where stories live. Discover now