My redhead <3

נבגדת (פרק 12)

ראיתי אותם מתנשקים, היא ממש נמרחה עליו..הוא תפס בגב שלה.. כמו שהוא היה עושה לי ... הרגשתי נורא, היא הבטיחה! שהיא תמיד תהיה פה בשבילי! רצתי משם בדמעות, הרמיוני ראתה אותי, ורצה אחריי, נכנסתי לשירותים כולי צורחת מבפנים, היא נכנסה אחריי וטרקה את הדלת, "היי! זה קרה בטעות! באמת!" היא אמרה, לא האמנתי, תמיד ידעתי שהרמיוני מאוהבת ברון והיא רק חיפשה את ההזדמנות לנשק אותו, "בטעות?! בטעות הרמיוני? אז זו הסיבה ששאלת אותי על אם תהיה לו חברה?!" אמרתי בצעקות, לא אכפת לי אם שמעו את זה, "לא! אני.. אני נישקתי אותו, אל תכעסי עליו זו אשמתי!" היא אמרה, ידעתי שזו היא, הוא לא יעשה דבר כזה לעולם, "טוב הרמיוני עזבי אותי! את בוגדת ואני בחיים לא מספרת לך דברים מעכשיו!" צעקתי עליה בשעה שרון דפק בדלת, הוא נכנס וראה אותי ככה.. הייתי נראת נורא ו.. לא רציתי שהוא יראה אותי ככה, "היי היי! הרמיוני בואי רגע!" הוא צעק, הוא שלח לי מבט רחמים, "את יכולה להגיד לה שזו לא היה אני?! אני אוהב אותה הרמיוני ואני לא עשיתי שום דבר לא בסדר!" הוא אמר לה בניסיון ללחוש אבל אני שמעתי אותו.

בערב אני הייתי בחדר שלי עם הפיג'מה שלי, ציירתי אותי ואת רון, עם עפרונות.. בעדינות, זה עשה לי הרגשה טובה אבל מצד שני גם שבר את הלב שלי עוד יותר, הציור היה כמעט גמור. ברקע התנגן התקליט האהוב עליי, שתמיד הייתי שומעת עם רון כשהיינו "לומדים", הייתה דפיקה בדלת,
זיהיתי את הדפיקה, זה היה רון, פתחתי לו את הדלת, הוא נכנס עם ריח המנטה שלו וביקש לשבת על המיטה ולדבר איתי, "מה קרה רון?" שאלתי אותו, הרגשה נוראית הייתה לי בלב, כל הגוף שלי עדיין כאב מהפציעה המקוללת הזו, "אני.. מצטער על היום, זו היא שנישקה אותי! אני מבטיח לך שאני לא עשיתי את זה!" הוא אמר, "רון.. זו לא אשמתך, אני יודעת שלא תעשה דבר כזה" עניתי לו, "ואת כועסת??" הוא שאל אותי בלחץ, "כן, אבל לא עלייך רון, שתבין, אני אוהבת אותך כל כך אבל פשוט לא רוצה שתיפגע!" אמרתי לו, הוא תפס בידי, התקרבנו, עוד ועוד.. שפתינו נגעו זו בזו, אבל ישר זזתי אחורה, ניתקתי את היד שלי משלו, לא הייתי מוכנה להיפגע או לפגוע שוב.
"רון.. אני לא יכולה, אני מצטערת כל כך" אמרתי לו, הוא הנהן ויצא מהחדר, עלו לי הדמעות שוב, כמה מטומטמת כבר אני יכולה להיות?! דפקתי את הראש בכרית וחשבתי לעצמי, מה הוא עשה לא בסדר? זה לא מגיע לו.

"אני כזה דפוק!" רון צעק בחדרו להארי, "אתה לא, זו היא.. היא נפרדה ממך ולא ההפך אתה זוכר נכון?" הוא ענה לו, "אני ניסיתי לנשק אותה, אחרי שנפרדנו! זה לא בסדר מצידי!" רון אמר, "לא נכון, היא זו שעצרה, אז זו אשמתה, היא הפסידה" הארי ענה לו, "אני צריך אותה." רון אמר ובכך הם סיימו את השיחה והלכו לישון.
באותו הזמן ממש, אני דיברתי עם לבנדר, שהייתה איתי באותו החדר, "אני צריכה אותו, אני אוהבת את הבחור הזה." אמרתי לה, "נו אז תגידי לו את זה!" היא ענתה לי, "את לא מבינה... הוא יפגע, ואז אני לא אסלח לעצמי!" אמרתי לה, "אבל הוא יפגע בכל זאת, הוא חבר טוב של הארי ובכל זאת הוא תמיד יצא איתכם ל'הרפתקאות' האלה שלכם" היא אמרה, "אני מתגעגעת אליו.. למגע שלו.. לנשיקות איתו.." אמרתי לה, "טוב עזבי.. אני לא אטריד אותך בזה, לילה טוב" אמרתי לה, יוצאות לי דמעות על הכרית, "ליחה טוב" היא החזירה לי והלכנו לישון.

עוד יום חלף, קמתי בבוקר, מסתבר שאיחרתי לשיעור, היה עכשיו שיעור שיקויים ולכן הייתי צריכה למהר ממש, נכנסתי לשיעור, כל העיניים שלי היו אדומות ונפוחות מהבכי של אתמול, רון הסתכל עליי ואני עליו, "כן גברת פוטר? למה איחרת לשיעור?" סנייפ שאל אותי, "אני אממ.. לא התעוררתי" אמרתי לו בפחד, "מבריזה הא? מזכירה לי מאוד את ג'יימס, אבא שלך היה חצוף בדיוק כמוך!" הוא צעק עליי, "אל תגיד את השם שלו" אמרתי לו בחוצפה ונכנסתי לכיתה, באיזה קטע הוא מדבר על ההורים שלי?! נעמדתי ליד הארי, השיעור עבר נוראי, הייתי כל כך עייפה והיה לי קשה להתרכז, אבל בסוף הוא הסתיים כמו כל שיעור, והלכתי לחדר השינה שלי, הייתה לי קצת זמן חופשי ועשיתי שיעורים של השיעור הבא, העתקתי מנוויל.