My redhead <3

הביתה, שוב. (פרק 25)

אני, הרמיוני והארי יצאנו עם המזוודות שלנו מהרכבת, ראינו את אדון וגברת וויזלי עומדים שם, עם פרד וג'ורג', ולידם סיריוס ורמוס, מחכים לנו.
"שלום ילדים!" מולי אמרה, כולנו חייכנו, חלק חיוכים מזויפים..

נפרדנו מהם לשלום, כולם נופפו לכולם וכשהמבטים שלי ושל רון נפגשו, ישר הסתובבתי.

הגענו הביתה, נכנסתי לחדר שלי, עכשיו היה לי חודשיים בלי לראות את רון, סוף סוף!
ככה הסתגרתי בחדר, ימים ולילות ויצאתי רק לאכול, לשירותים ולהתקלח.

25 ליולי

אז עד עכשיו לא נתתי לאף אחד להיכנס אליי לחדר מלבד הרמיוני, עכשיו שמעתי דפיקה בחדר, פתחתי כרגיל, הייתי בטוחה שזו שוב היא.
אבל מי שעמד בדלת זה רמוס, "אפשר להיכנס?" הוא שאל בחיוך חמים, הנהנתי בראשי.
התיישבתי על המיטה והוא על הכיסא,
"את רוצה לשתף אותי לגבי רון?" הוא שאל, "מה זאת אומרת? איך אתה יודע?" שאלתי, מופתעת "הארי סיפר לנו לפני שבוע וקצת" הוא ענה, "חשבתי שאת רוצה לדבר עם מישהו? חוץ מהרמיוני" הוא אמר, רמוס תמיד היה מקושר אליי בצורה מיוחדת, הוא בן אדם מיוחד ותמיד היה חולק איתי את הסיפורים שלו, אז אולי עכשיו זה תורי? "טוב אז.. היה על רון שיקוי, והוא בעצם נפרד ממני בצורה הכי נוראית שיכולה להיות.   ועכשיו הוא רוצה לחזור אליי" סיפרתי לרמוס, "אז את יודעת שהוא היה בשיקוי נכון?" הוא אמר, הנהנתי, "ואת לא מוכנה לסלוח לו?" הוא הוסיף בשאלה, "לא.. הוא שבר לי את הלב וקשה לי לחשוב על לחזור אליו" אמרתי לו, הוא הנהן וחיבק אותי, "תקשיבי לי טוב, לא רון ולא אף בחור אחר, שווה שאת תשבי בחדר ותבכי או תתבאסי עליו, ברור?!" רמוס אמר, הוא היה אבא טוב, חייכתי וחיבקתי אותו.