ברשות עצמה

פרק 5-שיי

אני לא אשקר, ציפיתי להרבה דברים אחרי הוידוי שלי. ציפיתי לנחמה, לעידוד, אפילו לחיבוק- וכולם באמת הגיעו כמו שחשבתי. איתן עטף אותי ולחש מילים יפות במטרה להקל על הכאב שאפף אותי.
מה שלא ציפיתי לו הוא הרגשת ההקלה שבאה אחרי שהוא הלך מדירתי.
ההקלה להוריד ממני את העול שסחבתי איתי 4 שנים בהם התנתקתי מכולם ולא סיפרתי לאף אחד את הטרגדיה הנוראית שאני הייתי הגורם שלה.
שנים שלא נתתי לאף אחד להתקרב. שנים שאני בעצמי לא רציתי אף אחד קרוב אליי יותר- גם ככה כולם עוזבים בסוף. שנים לקח לי עד שהרגשתי סוף סוף בנוח בעור של עצמי. רק אני ובנץ נגד העולם.
אז למה זה הרגיש כ"כ טוב להיות חבוקה בזרועותיו של הגבר היחיד שגרם לי להרגיש את מה שנמנעתי ממנו שנים- תשוקה.
למה רציתי את הקרבה שלו, את הנחמה, את הרוך והליטוף? למה השתוקקתי שהחיבוק שלו לא ייגמר לעולם?
הראש שלי שנח על בית החזה שלו נרגע מכל המחשבות כשהקשבתי לקצב הלמות ליבו.
נרעדתי מתשוקה ומצורך כשליטף את שיערי ברוך שלא אופייני לכפות ידיו החזקות והגסות.
התכווצתי בכמיהה כשלחש לי ברוך- "את לא אשמה בכל המצב הדפוק הזה, שיי. הם ניצלו אותך הבני זונות האלה. את היית ילדה, אבודה. היית צריכה מישהו שיעטוף אותך. מישהו שיחבק אותך חזק ולא יעזוב. את לא אשמה בכלום ילדה יפה. את בחורה חזקה ואמיצה, תרימי את הראש שלך. לא כולם היו מצליחים לצאת בזמן מהמדרון החלקלק הזה בדרך לתהום."
הזיכרון מהמילים שלו שנאמרו רק לפני שעה קלה הכאיבו לי יותר מכל-
לא מגיע לי שירחם עליי. אני הייתי כדור ההרס של האדם שהיה בן זוגי. אני הייתי הסיבה להחלטה שלו לקחת את חייו. 

–

יומיים עברו מאז אותו ערב. יומיים בהם סיננתי את ההודעות והשיחות שלו. אפילו באחת הפעמים העמדתי פנים שאני לא בבית כשהוא דפק על דלתי.
הקרבה הזו לא תביא שום דבר טוב. אני יודעת רק להרוס ולפגוע.

"but i’m into it, i’m into it
Say she wanna fuck me letar girl i’m into it”
אחד השירים האהובים עליי התנגן בבר, מה שגרם לי להזיז את האגן מצד לצד ולהנות מעומק הלב.
ברצינות, לא קיים הדבר שמוזיקה טובה לא יכולה לרפא. שרתי בקולי קולות ומצב הרוח הטוב שלי דבק גם במיה שהתייצבה לצידי, וכל מה שעשינו היה לשיר בצווחות מחרידות ולענזט כמו שתי מגוחכות. 
אפילו מייקי חייך למראה של שתינו משתוללות ומבלות, הוא הרים אלינו את כוסו והחווה לכיווננו, אבל ניתקתי את המבט מבלי להגיב.
אמנם אני לא בנאדם שקל להביך אותו, אבל לאור ההיסטוריה ביני לבינו, כל אינטרקציה מולו גורמות לי להתכווץ, ולא במובן הסקסי של המילה...
אז למה אני לא עוזבת? כי זו אחלה עבודה. היא נוחה לי, היא זמינה לי, אני יכולה לשחק עם המשמרות ולעבוד כשאני רוצה כל ערב או שפשוט ערב אחד בשבוע כשאין לי ראש לזה. גם ככה מייקי מאשר לי תמיד לעשות מה בזין שלי, והכי חשוב- הטיפים אש.
השיר נגמר והעבודה קראה לנו, ניגשתי לשתי בנות שביקשו מרגריטה והתחלתי מיד להכין את הקוקטייל. האווירה בבר הערב הייתה מחשמלת ברמה שאפילו אני הופתעתי ונהניתי אחרי הרבה זמן שלא נהניתי ככה במשמרת.
"שיי כפרה שלייי" בן צעק לכיווני ולרגע ממש התלהבתי כשראיתי אותו בבר.
"אומייגד חיידק! מה אתה עושה פה? ממתי הדולי לרמה המפונפנת שלך?" שאלתי ויצאתי מהבר לגשת לחיבוק הדוב שלו. 
"באתי קצת להציק לך ולראות מה איתך, נבלה. נעלמת לי בשבועיים האחרונים ואת יודעת מה אומרים, אם ההר לא בא למוחמד.." הוא ציחקק מעט ודחף אותי מהכתף.
"אתה צודק בןבן. אני כזאת גרועה. אפשר לפצות אותך עם משקה עליי בתור התחלה?" שאלתי בחיוך מתחנחן כי ידעתי שאת בןבן אפשר תמיד לפצות עם אלכוהול.
"אוי מותק שלי, אם לא הייתי גיי היית אשת החלומות שלי, אני נשבע", אמר בדרמטיות ואחז בליבו כאילו הוא מינימום שחקן במחזה. צחקתי למשמע השטויות שלו ונכנסתי חזרה לתוך הבר להגיש לבן את המשקה האהוב עליו ולקחת הזמנה מהבחור שהיה עימו.
"חמוד", לחשתי לו כשהגשתי לו את את הוודקה אשכוליות -איכס- שלו.
"גם יודע לזיין מאמיייי", צווח לי באוזן.
אוקיי הוא כבר שתה עוד לפני שהגיע לכאן.
חייכתי ושמחתי בשבילו. "אולי סופסוף תרצה להשתקע עם מישהו קבוע בןבן", השבתי לו בשקט.
"היי היי, את האחרונה שתנהל איתי את השיחה הזאת ברור לך, כן?" גיחך והרים לחיים כשפנה לדייט שלו.
שתקתי. מה היה לי לומר? אם יש מישהו בפאקינג חיים מחורבנים האלה שמכיר אותי באמת זה רק בןבן.
"שיישו מאמי  יש מישהו שביקש שאת תקחי ממנו את ההזמנה", מיה לחשה לי, "ולפני שתתעצבני, הוא אחד השווים. אמא אמא מה שהייתי עושה לווו."
הסתכלתי על הפרצוף הדבילי שעשתה וציחקקתי רק כי הייתי במצב רוח טוב הלילה.
נאנחתי בשקט. " מי, איפה?"
מיה הצביעה לכיוון וליבי החסיר פעימה.
אומייגד אומייגד אומייגד.
"איתן? מה דה פאק אתה עושה כאן? חשבתי שזה לא מקום שאתה יוצא אליו", אמרתי בטון קצת יותר נסער ממה שהתכוונתי כשניגשתי אליו.
גאד דאמט. הגבר הזה מוציא ממני תגובות ורגשות שלא בא לי עליהם.
"היי שיי, ערב טוב גם לך", השיב בסרקסטיות," המקום הזה הוא באמת לא כוס התה שלי, אבל הקטע הוא שלא באתי אליו, באתי אלייך. ואולי לא הייתי עושה את זה אם היית מואילה בטובך לענות לפאקינג שיחות שלי", השיב ברצינות ונעץ בי את אחד מאותם המבטים שלו שגורמים לליבי לדלג על פעימה.
"וואו, כבוד גדול" השבתי לו בסרקסטיות משל עצמי, "אני בטוחה שאתה מאוד סובל במקום הזה".
כמובן שצחקתי, המקום הזה הוא גן עדן לגברים. בואו נאמר שהלבוש של הבחורות כאן הוא מאוד... מזערי. והאווירה כאן יכולה להיות מאוד מחרמנת.
"למען האמת, הייתי עסוקה ביצירה חדשה שאני עובדת עליה", זה לא בדיוק שקר, באמת התחלתי לעבוד על שיר חדש.
"אז מה אתה שותה?", שאלתי והתקרבתי אליו מעט כדי לשמוע את תשובתו. הריח שלו הכה באפי. כ"כ סקסי וגברי. 
"גולד לייבל יהיה מעולה. את תשמיעי לי מתישהו את יצירות המופת שלך?"
חייכתי אליו מבלי להשיב לשאלה וניגשתי למזוג לו בדיוק כשהבחנתי במבט של בן שנעץ בי מבט שואל וסקרן וסימן לי להתקרב אליו בדחיפות.
"אוקיי בהמה, תשפכי עכשיו איך את מכירה את פאקינג איתן מוריסון". הוא תפס בידי וכמעט עשה לי חסם עורקים. "היי טמבל, אתה מכאיב לי", לחשתי בזעף והבטתי בעיניו "איך אתה מכיר אותו בכלל? מה לך ולו?"
הוא גיחך מעט כשענה. "שיי מותק, אין מישהו שלא מכיר את איתן. הבחור שוטר, ואחד הקשוחים פה במחוז. לא דופק חשבון לאף אחד. והוא גבר גבר אם את יודעת על מה אני מדבר." אמר לי תוך כדי שהקפיץ את גבותיו בכזאת מהירות כאילו סיפר לי סודות מדינה. 
אוקיי, אז הבחור יודע לזיין,לא משהו שאי אפשר לראות עליו במבט ראשון. וזו עוד סיבה למה אני צריכה להתרחק ממנו כמו מאש. 
הסתובבתי חזרה לכיוונו של איתן והגשתי לו את הכוס בדממה כשהקפדתי להימנע מקשר עין איתו.
די. כל השיט הזה של הקרבה שנוצרה בינינו נגדעת הרגע. אני לא יכולה לרצות יותר. הצלחתי להגן על הלב הדפוק שלי 4 שנים. אני לא יכולה לחשוף את עצמי שוב לסכנה. עבדתי פאקינג קשה להפוך לאדם שאני היום. ואף אחד, גם לא איתן, יגרום לי עכשיו להטיל ספק בחיי הפרישות שכפיתי על עצמי.
לאורך כל השעה הבאה הרגשתי את המבטים שאיתן נעץ בי, כשנמנעתי מכל אינטרקציה איתו, כמו קרני לייזר מזוינות.
"אממ אני חושבת שהבחור ההוא קורא לך שוב", מיה לחשה לי בדיסקרטיות כאילו הבינה שיש בינינו איזשהו מתח.
"תגידי לו שאני פשוט יוצאת להפסקה", השבתי בביטול ובידיעה שאין שום סיכוי שיחכה לי אחרי ההתעלמות הדי גועלית שלי ממנו.
לקחתי לי מהמקרר פחית קולה, מזגתי לי שני צ'ייסרים של ג'ק דניאלס ויצאתי להירגע בחדר של מייקי, שידעתי שהוא עכשיו ריק, מהסיבה שמייקי עסוק באיזושהי שיחה מפוקפקת עם איזה בחור מפוקפק לא פחות...
שתיתי את שני הצ'ייסרים במכה כשהתיישבתי על הכיסא, נשנתי בייגלה, שהיה רחוק מלהיות טרי והיה מונח על השולחן. פתחתי את פחית הקולה ולגמתי ממנה כשאני מנסה להרגיע את התיפופים בראש. המוזיקה רעמה לי באוזניים הכאובות.
הרגשתי איך כל האווירה הכיפית שהייתה לי בתחילת הערב דועכת, פתחתי את הנייד שהיה תחוב עמוק בתוך כיס הג'ינס שלי וראיתי 2 הודעות מאיתן.

"מה זה היה? את מתעלמת ממני?" 23:18.

"הכי בוגר שלך לשלוח את החברה שלך לנפנף אותי או שיש לך עוד כמה אסים כאלה בשרוול?" 23:23.

סגרתי את הפלאפון והנחתי אותו על השולחן יחד עם רגליי שהרמתי כדי להגביר את זרימת הדם. עצמתי עיניים ונתתי לעצמי להירגע.
לפתע הרגשתי שהמוזיקה שוב נשמעת חזק מידי ורק אז הבנתי שהדלת של המשרד נפתחה, פתחתי את עיניי והופתעתי לראות את איתן.
הוא נכנס פנימה וסגר את הדלת אחריו תוך כדי שאחז את מבטי בכוח וניצוץ של כעס בער בשחור של עיניו.
"יש סיבה שאת מתעלמת ממני או שמישהו אחר תפס את תשומת ליבך?", שאל בקשיחות תוך שהתקרב אליי ונעמד במרחק שני צעדים ממני.
"סליחה?", החזרתי בגיחוך. המומה מעזות המצח.
לא, הביצים שיש לגבר הזה...
"אני בהפסקה איתן, יש לי בדיוק עוד-" הצצתי על השעון בטלפון- "16 דקות מחורבנות לקצת שקט לפני שאמשיך את המשמרת. אני אודה לך מעומק ליבי אם תשחרר אותי", השבתי בארסיות.
"מה הקטע שיי? היה נראה ששמחת לראות אותי עד ניגשת לבן הררה. מה הוא בשבילך? הייתם נראים די קרובים. שיקרת לי בעצם כל הזמן הזה? ראיתי איך הוא תפס לך את היד. אתם בקטע?" שאל בתובענות שהרתיחה את דמי. דחפתי את הכיסא לאחור ונעמדתי על רגליי.
"לא זכור לי שאני חייבת לך דין וחשבון, איתן. אבל מאחר והתעוררתי על הצד המקסים שלי הבוקר, אענה לך- אנחנו לא ביחד", סיננתי מבין שיניי והרמתי את ראשי אל פניו הרציניות והקשוחות.
"אז למה פתאום התעלמת ממני שיי, זה היה פתאומי מידי ומורגש מידי שזה קרה אחרי שהחלפת מילים עם בן", שאל כשהניח יד על לסתי בחוזקה, אבל לא הכאיב לי בכלל.
"פשוט הבנתי שאתה רוצה משהו מסוים, ואני לא אתן לך את זה, אז בוא נשחרר את העסק." אמרתי בעייפות.
הוא הסתכל בעיניי בכוח ומבטו ירד לשפתיי היבשות שליקקתי בחרדה מעוצמת המשיכה אליו.
"אני לא בא לחרטט אותך שיי, אני רוצה אותך ככה. הרצון לגעת בך מדגדג לי באצבעות. הרצון להכניע אותך תחתיי בוער לי בעצמות, אבל אני לא רוצה רק את הקטע הפיזי. כבר אמרתי לך. את מעניינת אותי שיי. אני רוצה את כל החבילה שבאה איתך", לחש לשפתיי כשידו עדיין אוחזת בלסתי.
אגודלו החלה ללטף ברוך ועדינות את לסתי, הריח שלו חדר לאפי ועירער אותי.
ברגע של חולשה רגעית וכניעה לתשוקה הרמתי את ידי אל לחיו, התרוממתי על קצות אצבעותיי והצמדתי את שפתיי לרכות של שפתיו.