ברשות עצמה

פרק 7-שיי/איתן

"אוקיי, אוקיי, אוקיי! את עוצרת הכל עכשיו והולכת להסביר לי מה הסיבה שאיחרת לחזור מההפסקה, אחרי שמיסטר סקס בכבודו ובעצמו שאל אותי לאן נעלמת, וכשקיבל את התשובה שלו- נעלם בעקבותייך מיד. ולמה כשכבר הואלתם בטובכם לחזור חזרה לבר, את נראית כאילו ניסית לברוח מפאקינג צ'יטה באיזה יער נידח?", מיה הורידה את בקבוק הוודקה שהחזקתי בידי לפני שמזגתי אותו לכוס המדידה להרכיב קוקטייל. דפקתי לה מבט מצועף של - לא עכשיו מיה- והמשכתי במלאכתי.
"יאא נו  בבקשה תשתפי אותי. את לא מבינה, החיים שלי יבשים כמו מדבר סהרה עכשיו, תהיי אחות ותתני לי להתרגש דרכך, נו פליז", היא הצמידה את ידיה בתחינה והסתכלה עליי במבט של החתול משרק.
נאנחתי בייאוש, עדיין לא עיכלתי בעצמי מה באמת עשיתי לפני כמה דקות במשרד של מייקי, שלא נדבר על איך אני בכלל מרגישה לגבי זה.
למען האמת הייתי עושה את הדבר הכי טוב שאני יודעת לעשות בחיי ופשוט מדחיקה את זה איפשהו באחורי מוחי, אלא שהשפתיים שלי עדיין בוערות ומעקצצות מהנשיקות הסוערות והזיפים שמעטרים את לחיו ולסתו, על הרטיבות שאני מרגישה בתחתונים אני אפילו לא אתחיל לדבר.
ויותר מכל- המבטים שהוא נועץ בי. הוא מנטר כל פאקינג תנועה שלי מהמקום בו הוא יושב.
"אין יותר מידי מה להתלהב סקרני", הטחתי בביטול, "התנשקנו וזהו" השבתי בשקט. העדפתי להשאיר לעצמי את העובדה שהוא סוג של דפק אותי על יבש בפאקינג משרד של מייקי.
"אומיגדד לא מאמינה לך ביץץץ'! בגלל זה את נראית כאילו נקלעת לכלוב של צ'יטות רעבות בגן חיות, ושלא נדבר עליו, הוא בכלל נראה כאילו מפלצת צמאת זין בדמות אישה כתשה אותו. לא, ברצינות, אני לא יודעת מה עשית לו שם, אבל השיער שלו פרוע באופן שהופך אותו לסקסי בקטע לא חוקי", הכריזה כשהסתכלה עליו ללא טיפת בושה והחלה לצחקק עם עצמה בטירוף. לגמרי מבסוטית מהסיטואציה, ולגמרי לא אכפת לה מהמבוכה שלי.
נרעדתי בטירוף כשנזכרתי איך הלשון שלו נדחקה ולמדה כל חלק בחלל פי, עמוק, בטירוף מוחלט. איך שחיככתי את האיבר הריק והכואב שפעם בדרישה בין רגליי על איברו שהיה קשה כמו אבן. 
לא העזתי לשלוח מבט נוסף לכיוונו למרות שהרגשתי את המבט הלוהט והמסעיר שלו עליי.
אני אהיה חייבת לומר לו שזו הייתה טעות ולקוות שיבין ויפסיק לנסות, מה שקשה לי להאמין שיקרה, כי מהמעט שהספקתי להכיר אותו- הוא לא משחק משחקים.
וכשהוא רוצה משהו, הוא לוקח.
הכרחתי את עצמי להתעסק בעבודה והמשכתי להימנע מהמבטים שלו, הרמתי את ראשי לבדוק אם יש לקוח שמעוניין בעוד משקה.
בן סימן לי שהוא רוצה עוד מהמשקה שלו, מזגתי והגשתי לו. "אז מתי תבואי לעזור לי בחווה, יא חרא חברה? זהו נטשת אותי לבד במערכה". רטן.
"אבוא מחר, אני מבטיחה", השבתי והתכוונתי לזה.
משום מה אני מעדיפה להיות כמה שפחות בדירתי בימים הבאים.
רחוק ממנו. עד שהניצוץ יכבה. הכי טוב ככה.

איתן–

צפיתי בה עוברת בין לקוחות בסקסיות נונשלנטית. כולה יפייפיה עם קסם פראי וחצוף, ומה שהכי עושה לי את זה בה- העובדה שהיא לא מודעת לכמה שהיא סקסית.
עם ג'ינס צמוד, טי שירט שחורה שמידי פעם מחליקה וחושפת את כתפה ואת עצמות הבריח המטריפות שלה, לבושה בפשטות ולוקחת בהליכה כל בחורה שיותר ערומה מלבושה בבר המסריח הזה.
ניסיתי לתפוס את מבטה, אבל לא הופתעתי לראות שהיא נמנעה מקשר עין באדיקות.
לא היה דבר שרציתי יותר מלהושיב אותה עליי, להחליק את ידי על שיערה הרך ולאמוד את עיניה עד שאבין מה בדיוק עובר עליה, אבל הבטחתי לה שאשאר בלי שום דרמה, תמיד הייתי גבר של מילה.
מי שכן המשיך לנהל איתי קרב מבטים הוא מייקי.
הבן זונה נשען על הבר וחייך לי חיוך של חלאה כשקרא לה ולחש משהו באוזנה תוך כדי שהקפיד לא להסיר את עיניו ממני.
שיי התרחקה ממנו עם כתפיים שפופות מעט, היא לחוצה בקרבתו? היא הנהנה למה שזה לא יהיה ששאל אותה, ואז הסתובבה ונעצה בי מבט שהפתיע גם אותי.
היא החלה להתקדם לכיווני עד שכבר הייתה צמודה למשטח העץ של הבר ויכולתי להריח את הריח המטריף שלה כשרכנה ללחוש לי.
"ייקח לי עוד זמן לסיים איתן, בבקשה תלך. אתה לא צריך לחכות לי, מיה תסיע אותי הביתה".
תפסתי את מבטה בכוח. "אני נשאר. הבטחתי שלא אפריע, אני מקיים".
שום דבר לא יזיז אותי מפה.  לא אחרי המבטים החולניים שהמזדיין בתחת הזה שולח אליה.
הטון שלי וההבעה הנחושה שעל פניי הבהירו לה את זה כשהיא באה להתרחק בכניעה, תפסתי את ידה והיא הסתכלה עליי בפליאה, שפתיה נפשקו מעט ובעיניה ראיתי משהו שנע בין חשש לתשוקה.
"הוא מטריד אותך?" שאלתי ונעצתי מבט במייקי.
"הוא הבוס שלי, איתן" השיבה במבט מצוצמם.
"זה לא מה ששאלתי" נעצתי מבט אינטנסיבי וחוקר בעיניה.
"הוא לא מטריד אותי, אני יכולה להתמודד איתו. הוא פשוט לא אוהב את זה ששוטר יושב לו על הבר ונועץ בו מבטים", השיבה בכנות והסתכלה על ידה שעדיין אחזתי.
שחררתי אותה כשאמרתי. "אני חייב להזהיר אותך, שיי. את צריכה להתרחק ממנו. הוא הרבה דברים, אבל אדם טוב זה לא אחד מהם. אני בטוח שאת מבינה את זה לאור ההיסטוריה ביניכם." אמרתי בקשיחות.
"מצחיק, הוא בדיוק הזהיר אותי ממך" נדה בראשה בתסכול, משכה בכתפיה והתרחקה ממני.
תהיתי לעצמי אם יש בתוכה איזשהו רגש לבוס שלה- האדם שניצל את הפגיעות שלה כשהייתה פאקינג ילדה אבודה, ובמקום לעטוף אותה בחמלה ובהכוונה נכונה הבנזונה פיצץ אותה בסמים וניצל את הגוף שלה.
הדם שלי החל לבעבע  בתוכי.
לא, שפת הגוף שלה בקרבתו לא משדרת משיכה או רגש פרט לכניעה ואפילו קצת פחד, משהו שלא אופייני לשיי בשום צורה.
מה יש לו עליה?
כולם במחוז יודעים שהחרא מנהל רשת סמים שגרמו למוות של עשרות בחודשים האחרונים, ועדיין לא מצליחים להפיל אותו. יש לו הרבה אנשי קש שלוקחים עליהם את האחריות ונכנסים לכלא במקומו, עוד לא הצלחנו למצוא עד שיפתח ויעיד עליו. כולם מפחדים ממנו.
גרוע מספיק לדעת שהפשיטה האחרונה שהייתה אמורה להיות המכה שתשבור אותו ותמוטט את כל רשת הסמים שלו, הודלפה לו מבפנים.
אשכרה ככה, אחד משלנו בגד בנו והדליף לו את המידע...
הבטחתי לעצמי לעשות הכל כדי להביא את ראיית הזהב שתכניס אותו למאחורי סורג ובריח בהקדם האפשרי.