ברשות עצמה

פרק 67- שיי

אצבעות מחוספסות עברו על גבי העירום בנגיעות עדינות כשל כנפי פרפר. הייתי כל כך סחוטה ועייפה שהתקשיתי לפקוח את עיניי.
"ממממ" המהמתי בעונג כשאצבעותיו עברו על גומות הונוס שמעל ישבני, "זה נעים".
צחוקו הצרוד נשמע מעליי וחום גופו קרן מעליי כשרכן והמטיר נשיקות לעורפי וכתפיי באהבה,
"כן מלאך? נעים לך?"
גופי הצטמרר ונרעד כשחיכך את אפו על אוזני.
"אם תמשיך לרדת דרומה עם האצבעות המדהימות שלך יהיה לי נעים אפילו יותר…" לחשתי. אבל כל ניסיון שלי להישמע מפתה עלה בתוהו אחרי השינה הארוכה שנזקקתי לה כל כך. אפשר לומר שנשמעתי יותר כמו קרפדה צרודה.
"כן? את מתכוונת ככה?" לחש באוזני והעביר את אצבעותיו על ישבני באיטיות חושנית. גופי החל להתפתל כשכמעט הגיע לליבת גופי שנזקק לעוד ועוד ממנו,
אך במקום למלא את מבוקשי עצר שניה לפני שהגיע ליעד.
עיניי נפתחו בזעם, "לא! למה עצרת?" החמצתי את פניי כשהבחנתי בחיוכו שהעמיק.
"כי רק ככה יכולתי לגרום לך לפקוח את העיניים היפות שלך. יאללה, לקום. זה היום האחרון שלנו פה, בואי ננצל אותו" ידו עברה על שיערי בשידול.
"אבל אבל.." ייבבתי והזדקפתי לישיבה על המיטה הנוחה. השמיכה ירדה וחשפה את שדיי ובטני החשופים לעיניו הרעבות.
"אל תדאגי מלאך" ידו אחזה את לסתי בדומיננטיות כשלחש לשפתיי, "אני אדאג לספק טוב טוב בלילה האחרון שנותר לנו פה, אני אזיין אותך באופן כל כך עמוק ויסודי ככה שתישני במשך כל הטיסה חזרה לשיקגו. מה את אומרת?" 
עיניי נעצמו בתשוקה וליבי הלם בפראות מהדיבור המלוכלך והבוטה שלו, "כן. אני רוצה" השבתי בלחישה.
ידו ירדה וליטפה את הפטמות הזקורות באיטיות מהפנטת.
"הגוף שלך כל כך חם ומזמין אחרי שישנת שינה ארוכה ומתוקה…" לחש בשקט והדליק אותי עליו כמעט עד פיצוץ, 
"מה בא לך שנעשה היום?" שאל ומולל את הפטמה בין אצבע לאגודל, גרם לי לייבב בנזקקות.
"בא לי שתעשה אותי" השבתי את האמת ופקחתי את עיניי כשצחק מדבריי, ידיי התאגרפו מתחת לשמיכה כשהתענגתי על קול צחוקו הצרוד והיפהפה.
"לא, את חסרת תקנה. אם חשבתי שהיית חסרת גבולות כשרק הכרתי אותך- עכשיו עם כל ההורמונים שמשתוללים לך בגוף את ההגדרה הרשמית למטורפת חיים שלי" אצבעותיו חדרו לשורשי שיערי והטו את ראשי הצידה כשהצמיד את שפתיו לצווארי ומצץ את נקודת הדופק הרגישה.
"חסרת תקנה אחותך. מה אני אשמה שתמיד בא לי עליך? אתה גם לא מקל עליי בכלל כשאתה מתגרה בי ככה" התנשמתי כשזיפיו שרטו את עורי והלהיטו את דמי.

הבטן המקרקרת שלי הזכירה לי שמלבד חרמנות הרגשתי גם רעב אימתני, "אני רוצה לאכול. אני רעבה" הכרזתי וחיככתי את לחיי על כף ידו הפתוחה.
"מה בא לך לאכול?"
"משהו מתוק. ואז מלוח." הכרזתי בהתלהבות ופי נמלא ריר כשחשבתי על מנות מושחתות,
"פנקייק. בא לי פנקייק. ופיצה. אני רוצה גם פיצה עם מלא זיתים ואקסטרה גבינה" מחאתי את כפות ידיי בהתרגשות ונשכתי את שפתיי במבוכה כשצחק מההתלהבות המוגזמת שלי.
"אז קומי להתארגן חיים שלי. בואי נכניס אוכל לקיבה הריקה שלך".