בערך 4 דקות מהרגע שאיתן אמר שייקח אותי הביתה לקח לניידת נוספת, הפעם לא סמויה, אלא אחת עם צ'קלקה והכל, להגיע למקום.
השותף של איתן, ששמו התברר לי כסמי, העביר את פרצוף התחת הקטן לניידת שהגיעה ונכנס איתו לחלק האחורי של הניידת, שמיד אחרי שנכנסו אליה, נסעה מהמקום.
"בואי, כנסי, אקח אותך הביתה", איתן החווה לי בראשו להיכנס לג'יפ הסמוי ופתח לי את הדלת שליד הנהג.
נכנסתי פנימה בדממה ועצרתי את נשימתי כשהוא רכן לחגור אותי וזרועו התחככה בגופי.
אלוהים הוא מריח כל כך טוב מקרוב, זה רק גרם לי להתכווץ מבושה בידיעה שאני מסריחה מסיגריות ואלכוהול.
למרבה אימתי הוא נעצר לפני שהזדקף והביט בי במבט האינטנסיבי שלו. "את בסדר?את שקטה", אמר לי והתרומם לבסוף לסגור את הדלת ונכנס לצד הנהג.
"אני בסדר, היה לי מזל שעברתם שם", עניתי בשקט.
"כן, טוב זה אזור מועד לפורענות כל השדרה הזו, ולמען האמת עברנו שם במקרה. אנחנו לא שוטרי סיור". הוא סובב את ראשו אליי לרגע לפני שהניע את הרכב והחל לנסוע.
"דרך רוזוויל 17", נתתי לו את כתובת מגוריי והוא פצח בנסיעה מהירה.
"רגע", נזכרתי פתאום, "אם אתם לא שוטרי סיור מה אתם ומה עשיתם שם בעצם?" שאלתי בסקרנות.
"אנחנו מיחידת הכנופיות. עברנו שם במקרה לחפש אחר מבוקש ואז ראינו אותך נאבקת על חייך. אני חייב להגיד שנאבקת כמו נמרה. נשכת אותו עד זוב דם."
זה קצה של חיוך גאה שאני רואה לו שם על זוויות שפתיו?
"כן, טוב.. המאבק לא עזר לי במיוחד. מכה אחת שלו וראיתי כוכבים. הבן זונה הימם אותי עם הכאפה שהעיף לי". עניתי בכנות.
צפיתי בצדודיתו וראיתי את לסתו מתהדקת בחוזקה.
אוקיי, מי שהוא לא יהיה, לא נראה לי שהוא אהב במיוחד לראות גבר שמרים יד על אישה.
הוא פנה ימינה בכניסה לרחוב החד סטרי בו אני מתגוררת והרגשתי איך אני באמת מתחילה להירגע.
"אנחנו שכנים את יודעת?", שאל בקול הצרוד והעמוק שלו. פערתי עיניים בתדהמה ושאלתי אותו אם הוא רציני.
"כן. דרך רוזוויל 23" הנהן אליי.
"טוב לדעת", עניתי בשיעמום מעושה.
על מי אני פאקינג עובדת? המידע הזה מעניין אותי כרגע יפה יפה.
לא שזה אמור לעניין, ועדיין...
"את גרה עם מישהו?" שאל בעניין והביט בי
"עם האהבה הכי גדולה של חיי", עניתי בחיוך.
"הפתעת אותי, חשבתי שאת גרה לבד", אמר לי ובחן את פניי כשחנה את רכבו.
"ולמה חשבת ככה?" שאלתי בתמימות מעושה
"אמרת שאת רוצה ללכת לדירה. לא ללכת לבית." ענה בידענות והמשיך לבחון את פניי באינטנסיביות כזו שגרמה לי להסיט את מבטי ממנו ולהסתכל על אצבעותיי.
מה דה פאק שיי? אינטרקציה קצת קרובה לגבר והתחלת לאבד את הצפון?
העיניים שלו, הן כל כך שחורות וסוערות, מהפנטות. הלסת שלו חזקה ומודגשת. שיערו השחור נראה כל כך רך ומלא שבא לי להעביר את אצבעותיי עליו ועל הגו-
"את איתי?" קטע את מחשבותיי באופן שגרם לי לרצות שהאדמה תפתח את פיה ותבלע אותי.
אלוהים, בבקשה שלא קלט את הסריקה שהעיניים שלי הריצו עליו. בבקשה!
"כן, סליחה, מותשת מהלילה הארוך הזה. תודה על הטרמפ", באתי לצאת מהאוטו ונעצרתי כשנזכרתי-"ותודה על ההצלה", קרצתי וחייכתי מעומק ליבי.
"רק עושה את העבודה שלי", ביטל את דבריי בקולו הממכר ולא נסע עד שלא ראה שנכנסתי לבניין.
YOU ARE READING
ברשות עצמה
Romantizm"עשיתי הרבה טעויות בחיים שלי. פגעתי ביותר מידי אנשים ואיבדתי את עצמי איפשהו בדרך. אני לא זוכרת איך לאהוב. אין לי מה להציע מלבד הרס. אני יודעת רק לפגוע." שיי עברה בחייה משברים ובדידות שבנו סביבה אלפי חומות, היא בחורה תוססת וחריפה, אותנטית וחדה. היא ש...
