ברשות עצמה

פרק 68- שיי

פעמון הדלת צילצל בדיוק כשסיימתי לסדר את המיטה עם השמיכה המבולגנת והמצעים שיצאו ממקומם.
אני מאמינה שמיותר לציין שהייתי נחושה לסדר הכל לפני שבן היה נכנס ומתחיל להעיר הערות על הספורט הלילי שביצעתי עם איתן, נכון?
זרקתי מבט מהיר על החדר לוודא שלא נותר שום סימן מסגיר או תחתונים זרוקים על הרצפה, ורק כשראיתי שהכל נראה כרגיל ניגשתי לפתוח.

"חיידקקק" צווחת ההתרגשות של בן צרמה לי באוזן וגרמה לי לעצום את עיניי המומה כשחיבק אותי אליו בקפיצות נרגשות.
"גם אני פה" קולה של מיה גרם לי לפתוח את עיניי ולהתרגש עמוקות שהגיעה יחד עם בן. פתחתי את ידי הפנויה ומשכתי אותה לתוך חיבוק משולש.
"את מתחתנתתתתת אני מתתת" הצווחות של בן לא נרגעו, להפך. הן רק החמירו כשבחן את טבעת היהלום העדינה שעל הקמיצה ורקע ברגליו כמו ילד מתלהב.
כשגם מיה הצטרפה לחגיגה וצרחה יחד איתו נשבעת חששתי שהשכנים שלי יזמינו משטרה. הכנסתי את שניהם פנימה לתוך הדירה וסגרתי את הדלת,
"אתם לא נורמלים! עוד יחשבו שיש פה רצח ויזמינו משטרה מהצרחות שלכם!" הרמתי אצבע באיום אך ליבי התמלא חמימות מההתרגשות הכנה שלהם.
"ששש די בן, היא צודקת" מיה הנהנה לרגע וניסתה להשתלט על עצמה, אך נחירת צחוק קולנית נפלטה מפיה שניה לפני שחזרה לקפוץ בהתלהבות עם בן בסלון הדירה הקטנה שלי.
עצמתי את עיניי לרגע בייאוש מעושה אך חיוך עלה על שפתיי.
"איפה מיסטר סקסי?" בן הרים אליי גבה בהתגרות ובחן את ההיקי שעיטר את צווארי מליל אמש.
"בעבודה. הוא חזר ישר למשמרת כפולה, אבל הוא אמור לסיים בערב ואז הוא רוצה שניסע לאנשהו" השבתי וניגשתי למקרר להוציא משקאות קרים ונשנושים שהכנתי.
"חיה בסרט את, תכניסי חזרה את המיצים עתירי הסוכר האלה ותביאי בבקשה משהו אלכוהולי שלא יאפשר לי לנהוג חזרה הביתה" בן דיבר אליי אבל קרץ למיה והבנתי שהוא הולך לומר משהו סוטה, "ככה אני אוכל להישאר כאן ולהיות זבוב על הקיר ששומע את כל שאתם עושים בלילה יא זוג סוטים חביב שלי" מיה צחקה בפראות והטיחה סטירות של צחוק על זרועו של בן.
"בוא נתחיל מזה שאם אני לא שותה- גם אתם לא שותים.
זה לא בית זונות פה. מה אני איזו כלבה שאשתה מיץ אומלל בזמן שאתם שותים ומשתכרים?" הטחתי את המיצים על השולחן כדי לעצור את הצחוק הלא נגמר שלהם, "ואני יכולה להבטיח לך שגם אם היית שותה עד רמה שלא היית מסוגל לנהוג חזרה הביתה- איתן היה מעיף אותך בבעיטה לתוך המיטה שלך" החיוך שעל פניי היה כל כך מלגלג שאם מישהו היה מחייך אליי חיוך כזה-
הוא היה נותר ללא שיערות על הראש באחריות.
"משביתת שמחות היית ונשארת" חרץ עליי את לשונו והמשיך לחקור לי את הצוואר בעיניים הסקרניות שלו.
"מה עשית?" הרים עליי גבה בהתגרות.
"מה עשיתי?" שאלתי חזרה והתיישבתי על הספה עם כוס של מיץ לימונענע. הרמתי את רגליי כך שיהיו צמודות לחזי.
"יש לך היקי בצוואר. מאיך שאני רואה את זה איתן לא היה משאיר עלייך סתם סימן, הוא לא בן 15" עיניו ירדו באיטיות אל רגליי המקופלות וצווחת ההתפעלות המוגזמת שיצאה לו עכשיו גרמה לי לשפוך מבהלה את כל תכולת הכוס על חולצתי.
"אני מתתת יש לך היקים גם בצידי הישבןןן" צרח בפראות.
אומייפאקינגאד! מטומטמת! איך שכחת?!