ברשות עצמה

פרק 28- שיי

"חמש דקות ליציאה, תעלו על אפודים. סקוט, תוודא שהכל תקין אצל שיי וניקו עם ההאזנה". ג'ו פקד לצוות לפני יציאה למבצע נוסף. 
הפעם צוותתי לניקו במסווה של בני זוג שמעוניינים לקנות סמים מסוחר גדול בשם ביג טי.
ניגשתי לחדר ההלבשה להעיף מבט אחרון במראה אחרי שמישל מרחה לי מעט עיפרון אדמדם בקו המים התחתון של העיניים כדי ליצור לי מראה חולני של מכורה לסמים, וסך הכל הייתי מרוצה מהתוצאה.
הג'ינס המשופשפים שלבשתי יחד עם החולצה הקרועה שחשפה את עצמות הבריח שלי השלימו את המראה הזרוק והמכור באופן מושלם.
תוך כדי שבחנתי את דמותי במראה הבחנתי באיתן שנשען על דופן הדלת של חדר ההלבשה בידיים שלובות שהדגישו את השרירים שעיטרו את פלג גופו העליון הרחב.
"היי, מה אתה עושה פה? לא ידעתי שאתם מצטרפים אלינו הפעם". הסתובבתי והתקדמתי לחבק ולנשום את גופו האהוב.
"אנחנו באמת לא מצטרפים הפעם חיים שלי, לא קיבלנו אישור." אסף אותי אליו והרים את פניי לכיוונו כשדאגה השתקפה בעיניו.
 "את תעשי מה שאת צריכה לעשות בלי סיכונים מיותרים ותיזהרי על החיים שלך. הצוות שלך שומר עלייך. ג'ו אישר לצוות שלנו להיות בהאזנה עליכם כל הזמן. נהיה קרובים עד כמה שאפשר. את זוכרת את מילת הקוד?" שאל ובחן את פניי בעיניו השחורות היפהפיות.
השאלה הזו שלו גרמה לי להחניק צחקוק. "אתה באמת שואל אם אני זוכרת את מילת הקוד שאמורה להציל את החיים שלי במקרה של סכנת חשיפה? כן, איתן. אני זוכרת אותה". השבתי בציניות טהורה.
ניצוץ פראי נדלק בעיניו לשמע הסרקזם שלי. "יום אחד אני ארסן את הפה החצוף הזה שלך, תמשיכי לנסות אותי עד אז, אני נהנה מזה." החליק את אגודלו על שפתיי ועיניו עקבו בטורפנות אחרי התנועה שעוררה בנו תשוקה עמוקה.
"או וואו, אחי. אני לא פה. תתעלמו ממני". ניקו דפק כניסה דרמטית וקולנית לחדר ההלבשה ובהה בנו בלי בושה כשאצבעותיו של איתן מטיילות על שפתיי בכמיהה.
קברתי את פניי במבוכה בחזו כשצחקנו מדבריו.
"איך נתעלם ממך אם אתה עומד ובוהה בנו כמו אהבל, ניקו? מה קרה, בחיים לא ראית זוג מאוהב?", איתן השיב בעוקץ אבל דבריו נאמרו בחום חברי שהעידו עד כמה חיבב את ניקו.
"אחי ראית אתכם? אי אפשר שלא להסתכל. כאילו אני לא איזה טמבל, הרגשתי שיש ביניכם כימיה משהו משהו וקלטתי מבטים, אבל בנאדםםם בין לחשוד ללדעת יש פער ענק, אתה קולט אותי?", ענה בדרמטיות האופיינית לו וגרם לשנינו לצחוק מצורת הדיבור שאפיינה אותו.
"אבל עזבו שטויות עכשיו, מברוק, באמת. וואלה אתם יפים יחד, מילה של ניקו". חתם את דבריו וטפח לאיתן על הכתף בחיבה לפני שפנה אליי- "יאללה גברת, צריך לזוז, יש איתך כל מה שאת צריכה?" שאל בעניין.
"כסף לקנות סמים ומצית שמחוברת להאזנה, יאפ. הכל עליי". השבתי והרמתי את עיניי לאיתן שעיניו הביטו בי בדאגה. "אני חייבת לזוז, נדבר אחרי זה?" שאלתי.
"ברור. תתקשרי אליי ישר אחרי שיורידו ממך את האזיקים בסיום המבצע אחרי המעצר ותשמרי על עצמך יפה שלי. אני בהאזנה עלייך". רכן והצמיד נשיקה מתוקה לשפתיי ששנינו התקשנו לנתק אותה ולהתרחק.
"אהמ אהמ.. חברים, אני עדיין פה, יאללה פזרו הפגנה ותפסיקו לגרום לי להתחרמן, יש פה אנשים רווקים בתקופת יובש. גלו קצת התחשבות, ראבק". ניקו קישקש ובתגובה סובבתי אליו את פניי.
"אחלה מונולוג ניקו, ממש ליבי ליבי עליך". הוצאתי לו לשון ושמעתי את צקצוק לשונו.
"את מפלצת, כבר הבנתי. את יכולה להפסיק לנסות ולהוכיח לי את זה כל פעם מחדש".
השתחררתי מזרועותיו של איתן ונעצרתי כשתפס את אמתי שוב לפני שיצאתי מחדר ההלבשה, "בהצלחה יפה שלי, תהיי זהירה" ליטף את פניי ושחרר את ידי.