ברשות עצמה

פרק 43- שיי

שכבתי על הבטן ונופפתי את רגליי באוויר תוך כדי שגמעתי בשקיקה את תווי פניו הגבריים שנחשפו אליי עכשיו בתאורה העמומה שהגיעה רק מהטלוויזיה שנותרה דלוקה, בעוד שבחוץ  שרר חושך מצרים.
אני חושבת שזו הפעם הראשונה שיוצא לי לצפות בו ישן כשאני ערה, בדרך כלל עד עכשיו אני הייתי זו שנרדמת ראשונה וקמה אחרונה, אבל הפעם הוא כנראה היה מותש מכל המתח שעבר על שנינו בשעות האחרונות ויכולתי לזהות את העייפות על פניו היפות.
"הורדת לי עשרים שנה מהחיים כשלא יכולתי להשיג אותך". נזכרתי במה שאמר לי בלהט הרגע באתר הבניה אחרי שראה אותי לוקחת את חייו של מייקי במו ידיי ומבלי להסס.
הלב שלי כאב מהאהבה המרסקת כשהבנתי עד כמה דאג לי מבלי שעצר לרגע לחשוב על ההשלכות של המעשים שלו. על כך שהיה עלול להיות מואשם בסיוע לרצח וכתוצאה מכך לאבד את העבודה שכל כך אהב במקרה הטוב, או לשבת עונש מאסר במקרה הרע.
כף ידי נשלחה מעצמה כאילו היו לה חיים משלה ונגעה בצווארו בעדינות, חשתי על אצבעי את הזיפים הקשים שעל קו לסתו, ונזהרתי בכל מאודי שלא להעיר אותו.
"את קודחת חורים בפנים שלי עם העיניים השחורות והגדולות שלך", אמר בפתאומיות שכזאת בקול צרוד כשעיניו עדיין עצומות ככה שלא הייתה לי שום דרך להסיק שהוא ער.
הורדתי את כף ידי לסטור בעדינות לחזו כשהרגשתי נבוכה עד שורשי שיערי מכך שתפס אותי בוהה בו כמו קריפית. "אתה חתיכת- אההההה" צרחתי כשהפך אותי מהבטן להישכב על הגב ועלה מעליי כדי להידחק בין רגליי הפשוקות כמו פרא אדם, אבל עדיין הקפיד להיזהר על המכה שבעורף שלי.
"אני חתיכת מה, מלאך? מה רצית להגיד?", לחש בקול אפל וחיכך את אגנו באגני באופן שגרם לי לייבב מצורך אליו.
"אני ל-לא זוכרת..", בלעתי את הרוק בקושי והרמתי את האגן להגביר את החיכוך מבעד לבוקסר שהוא לבש ולתחתונים שכיסו את ערוותי.
"את לא זוכרת? מממ אז אולי תגידי לי על מה חשבת כשלא הורדת ממני את העיניים כי חשבת שאני ישן?", הימהם באוזניי כשאגנו לא הפסיק להתחכך בי ולהדליק אותי עד כאב. שפתיו הברישו את שפתיי בהתגרות, אבל מבלי לנשק.
עד שהוא לא יגמור אותי ולא יישאר ממני כלום הוא לא יירגע.
"חשבתי שאתה בטח עייף מכל מאורעות היום..", השבתי בנשימות מוטרפות וניסיתי להרים את ידיי לפניו כדי להוריד את הפה שלו עליי.
ניסיון כושל מיסודו.
ידיו לפתו את כפות ידיי לפני שבכלל הספקתי לגעת בו והטיחו באגרסיביות לתוך המזרן בצידי ראשי באקט חייתי וסקסי שהדליק אותי עד כאב.
ופאקקק אני כבר בוערת מהמחשבה להרגיש אותו בתוכי שוב.
"ואת לא עייפה מכל היום הזה, אמממ מלאך קטן? נאבקת בכל הכוח שיש בגוף הקטן שלך. היית נראית כמו שילוב הרסני של מלאך טהור ושדה מהגיהנום". 
שפתיו הטריפו אותי כשריפרפו על הלחי שלי צמוד לשפתיי וייבבתי בצורך אינסופי בו, השתוקקתי כבר להרגיש את הכוח המטורף שלו עליי.
סובבתי את פניי בחדות ולכדתי את שפתיו בשפתיי בלהט מטורף, לשוני נדחקה לתוך פיו כשנענה לנשיקה ואיפשר לי לקבוע את הקצב בדיוק לשניה לפני שהשתלט על הנשיקה והחליק את לשונו לתוך חלל פי בדומיננטיות הפראית שאני כל כך אוהבת.
הרגשתי את זקפתו מתעבה ומנסה להידחק אל בין רגליי כשרק תחתונים הפרידו בין איברינו עכשיו. 
כן, בבקשה. 
ניסיתי לשחרר את ידיי, אך ידיו היו נעולות עליהן באופן שלא איפשר לי להזיז אותן ולו במעט.
התנשקנו בפראות סוערת מבלי שיכולנו להפסיק, שפתיי הרגישו פצועות מהזיפים השורטים שעל פניו. 
כמעט טבענו האחד בשניה כשדחקתי את אגני בתנועה חדה ומהירה על זקפתו הפועמת שנדחקה אל התחתונים הרטובים שלי ורצתה לפרוץ אותם.
נהמה גרונית ועמוקה יצאה ממנו בעוד יד אחת שלו נשארה ללכוד את שתי ידיי מעל לראשי, והשניה ירדה אל מרכז העצבים המשתוקק של גופי והסיטה את התחתונים הצידה, לפני שאצבע אחת שלו עברה על הרטיבות שנאגרה בפתח המשתוקק שלי.
"את הורגת את יכולת האיפוק שלי, שיילה". נהם כשקרע את שפתיו משפתי.
הבטתי בעיניו ונרעדתי בפראות מהמגע המעורר של האצבע שלו על האיבר הפועם שבין רגליי.
"אני מנסה בשארית כוחותיי להימנע ממך עד שתחלימי, ואת לא מקלה עליי עם המבט המתחנן שלך. אני לא מצליח להוריד ממך את הידיים".
ייבבתי בתחינה והרמתי את אגני לאצבעו שעברה על הרטיבות שלי בסקסיות סנסואלית.
"אני בסדר, אני נשבעת שאני בסדר, לא כואב לי כלום. אל תתאפק עכשיו, בבקשה..", התחננתי בקול שלא זיהיתי כשלי ולא הסרתי את מבטי מעיניו, בדיוק כמו שאהב ודרש תמיד.
"אתה יכול לשחרר לי יד אחת לפחות? אני גם רוצה לגעת בך". ביקשתי והופתעתי קשות כשנענה לבקשתי ושיחרר לי אחת.
ידי ירדה על עורו החם עד שהגיעה לגומי של הבוקסר. הבטתי עמוקות לתוך עיניו כשהחלקתי את ידי פנימה לאחוז באיבר העבה שעמד בעוז והתחנן לפורקן.
ליטפתי את איברו מעלה ומטה, מהעטרה ועד לבסיס הזין הלוך ושוב כשידו עשתה בדיוק את אותו הדבר על הדגדגן שלי.
מאחר ונענה לבקשה שלי כששיחרר את ידי ניסיתי את מזלי אפילו יותר.
"אתה יכול לחדור אליי עכשיו? לא כואב לי כלום, ואני ממש צריכה להרגיש אותך בתוכי". ביקשתי כשנישק את הרקה שלי בעדינות ממיסה תוך כדי שאצבעותיו המשיכו עם הסיבובים היפהפיים על מרכז העצבים של גופי, שכבר היה קרוב עד כדי טירוף להתפוצץ באורגזמה מטלטלת.
"אי אפשר חיים שלי. את פצועה וכשאני חודר אלייך כל השרירים שלך נהיים נוקשים והגוף שלך מתכווץ, זה יכאיב לך, המכה שחטפת היא רצינית", לחש לשפתיי ורכן להניח נשיקה על עצם הבריח שלי, "גם אני מתגעגע עד כאב להיות בתוכך, עוד קצת יפה שלי. עוד קצת.." 
הרמתי את ידי לפי ושירבבתי את לשוני עליה לפני שחזרתי לשפשף את איברו עם הרטיבות.
עיניו בערו עליי וידו שאחזה במפרק ידי מעל לראשי החליקה עכשיו לתוך כף ידי הפתוחה כשאצבעותיו נשזרו באצבעותיי באינטימיות כובשת ומרטיטה.
"כן, ככה חיים שלי" קולו היה צרוד כשעצם את עיניו לשניה אחת בזמן שסחטתי את קצה הזין שלו.
ואם כמה שחשבתי שסקס שכולל חדירה מלאה זה האקט המושלם שמקרב בין בני זוג-
העונג שהסבנו עכשיו האחד לשניה רק ממגע אצבעות עדין ואוהב היה אינטימי, סנסואלי וחשוף הרבה יותר.
התחלתי להרגיש את האורגזמה מתרסקת בתוכי ורציתי לצעוק מהתחושה המדהימה שזיעזעה את גופי.
רעדתי באקסטזה חושנית אבל לא יכולתי להוציא שום קול מפי כשהסתכל עליי ככה.
גמרתי וקברתי את פניי בצווארו כשאדוות קטנות של עונג התפוצצו בגופי שניות לפני שגמר גם הוא בתוך כף ידי ורכן לנשק שוב את פי נשיקה רכה ואוהבת.

אחרי שנגענו ועינגנו האחד את השניה ניהלנו שיחה שנמשכה כל הלילה ובה דיברנו אהבה.
 היינו ברורים יותר בנוגע לקשר החזק הזה שבינינו, ויצאנו מכל המקרה הזה חזקים יותר.
ואחרי כל היום המטורף הזה שהתחיל כפי שהתחיל ונגמר כמו שנגמר- ידעתי עכשיו שיש לנו את כל הסיבות להילחם על מה שיש בינינו והרגשתי בטוחה יותר.
רק כשעלה אור ראשון בעוד שגופינו היו צמודים ופניי התמקמו בנוחות על לוח ליבו, נכנענו לעייפות ונרדמנו.

התעוררתי בסביבות 9 בבוקר, לאחר שבקושי ישנתי משהו וניערתי את גופו של איתן בפראות כשניסיתי להעיר אותו כי נחרדתי מהאפשרות שאיחר למשמרת בוקר בגלל שהחזקתי אותו ער למשך כל הלילה.
"ממממ תחזרי לישון, גברת. עוד לא צברתי מספיק אנרגיה כדי להתמודד איתך ועם כל מה שתחליטי לעשות היום", קולו היה צרוד מעייפות ועיניו נותרו עצומות בתשישות.
באיזה קטע נראה לך שאתה יכול להיראות כזה סקסי על הבוקר?
"אתה מאחר למשמרת חיים שלי, קום". נשמעתי לחוצה אבל גיחכתי מהדברים שלו והמשכתי לנער את זרועו כדי לגרום לו לפקוח את עיניו היפות.
"למה באיזה עולם נראה לך שלא מגיע גם לי חופש יום אחד? גם עליי ירו אתמול".
פערתי את עיניי מהידיעה שגם הוא בחופש. התלהבתי כמו ילדה קטנה ומחאתי כפיים כשהבנתי שיש לנו יום שלם שבו נוכל להיות האחד עם השניה ופשוט להנות זה עם זו.
עיניו נפקחו עליי והתבייתו על דמותי המתלהבת, ליבי דילג על פעימה מהמבט האינטנסיבי שבעיניו.
 החלקתי את אצבעותיי על צד פניו כדי לגדוע את המתח שנוצר תוך שניות והתענגתי על היכולת להתעורר לצידו ולחקור את פניו בכזו קלות, זה הרגיש כמו הדבר היחיד שהיה נכון בחיים שלי. וכאילו קרא את מחשבותיי-
"יש לנו יום שלם להיות יחד, ואני רוצה שננצל אותו עד תום. עוד כמה שעות אני רוצה לבקר את אמא שלי במוסד שהיא שוהה בו, תבואי איתי?" שאל ובחן את פניי בדממה.
שכחתי איך נושמים מהבקשה שלו, אבל הציפייה שהשתקפה בעיניו גרמה להכל להרגיש נכון, "כן. אני רוצה. אני רוצה להכיר אותה היום".