ברשות עצמה

פרק 23- שיי

"מרגישה מוכנה?" ג'ו שאל אותי כשסיימנו תדריך משותף עם הצוות של מחלק מוסר*, שעות ספורות לפני היציאה הראשונה שלי לתפקיד סמוי בשטח.
"כן, אני מאמינה שאהיה בסדר" השבתי במתח שהוסווה באסרטיביות, לא רציתי להראות חולשה עכשיו.
התכוננתי 45 ימים ארוכים בציפייה לרגע המיוחל הזה- היציאה הראשונה שלי לשטח, ועכשיו כשהוא הגיע נמלאתי חשש.
"את תהיי בסדר. את מצוותת בכניסה הראשונה שלך עם מישל. וזה לא כי אני לא מאמין שתסתדרי לבד, אלא כדי שתרגישי יותר בנוח עם הסיטואציה הלא פשוטה הזו. 
ואל תדאגי, אחרי הערב הזה את לא תצטרכי יותר להיות תלויה באף אחת. אני בוטח בך". אמר וטפח על כתפי במחווה אבהית, סוקר את פניי בעיניו האינטלגנטיות כאילו קורא ומבין את המתח שהייתי שרויה בו.
"אני מניח שהתדריך היה ברור, אבל אם תרגישי צורך לשאול משהו נוסף- אני במשרד. בינתיים תלכי להתכונן, מישל תעזור לך להתאפר ולהרכיב מלתחה ובטח תעברו ביניכן על דקויות קטנות".

העברתי את ידי בסורק כף היד ונכנסתי ליחידה, "הנה היא באה! נו, עכשיו שהיום הגדול שלך הגיע, את מתרגשת להראות לנו את היכולות שלך?". ראסל, חבר הצוות המבוגר והמנוסה ביותר של היחידה, שאל כשנכנסתי למטבחון להכין לי קפה כדי להתפקס על עצמי ולארגן את מחשבותיי לפני היציאה למבצע.
"האמת שכן, מתרגשת, אתה בטח יודע איך זה- שילוב של קצת חשש קצת ציפייה", השבתי בכנות וחייכתי כשראיתי שגם ניקו וסקוט נכנסו למטבחון אחריי.
"הכל יעבור חלק, אל תדאגי, את בידיים טובות. אל תשכחי שיש שני צוותים מיומנים מאחוריכן, גם אנחנו וגם הצוות של מחלק מוסר מחכים כבר לרגע שנשים את ידינו על רולו מהכנופיה הלטינית. יש לנו מודיעין חזק על כך שהערב הוא יופיע אחרי שירד למחתרת", ראסל אמר בביטחון מלא והרגיע מעט את החרדה שהייתי נתונה בה.
"בטח שהיא תהיה בסדר יא גנוב, אני אימנתי אותה, ותקשיב לי טוב, יא אח, הפכתי אותה למפלצת". ניקו נדחף לשיחה בנונשלנטיות שהייתה אופיינית לו וגרם לכולנו לצחוק עד שכאבה הבטן, לגמרי זוקף לעצמו את היכולות הפיזיות שלי.
"אתם יודעים איפה מישל? אני אמורה ללכת להתארגן איתה", שאלתי כשהרגשתי שהגיע הזמן להתחיל להזיז עניינים.
"היא בחדר ההלבשה, מחכה לך. תקראו לי כשתהיו מוכנות ולבושות, אגיע לחבר אתכן להאזנה". סקוט השיב והנדתי את ראשי בהסכמה.
"אם אפשר יהיה לקרוא לזה לבושות אחי", ניקו מילמל מתחת לאפו ובתגובה נעצתי בו מרפק שגרם לו להיאנק בכאב כשהתחיל לצחוק מהשטויות של עצמו.
"אמרתי לכם שהפכתי אותה למפלצת". רטן והעביר את ידו על המקום הכואב, גורם לכולנו שוב לצחקק לפני שפניתי לחדר ההלבשה כדי להתארגן ולעבור בפעם האחרונה עם מישל על מודל הכניסה שלנו לדירה של הכנופיה הלטינית כפרוצות שהוזמנו על ידם, מבלי שידעו שהנשים שהם יכניסו פנימה יובילו לכליאתם.
מישל בחרה עבורי את המלתחה באופן החלטי וללא טיפת התרגשות, מה שהעיד על כמה הייתה מנוסה לעשות מבצעים מהסוג הזה.
איכשהו הביטחון והרוגע המוחלטים שלה הצליחו להרגיע גם אותי. המלתחה שבחרה לי הייתה מורכבת ממעט מאוד בד, חצאית ג'ינס קצרצרה שבקושי הסתירה לי את התחת ושהרגשתי בה יותר מידי לא בנוח, בגד גוף שחשף חלק נרחב מהמחשוף שלי, גרבוני ביריות שחורים ונעלי עקב אדומות שהיו הכל- חוץ מנוחות.
את הלוק השלמנו עם תיק קלאץ' אדום ומעיל דמוי עור שחור שהגיע עד למאחורי ברכיי והודיתי עליו בליבי שלפחות כיסה את התחת הכמעט חשוף שלי.
"אני רוצה לראות כאב בעיניים שלך", מישל אמרה לי כשהתרחקה לבחון את דמותי בחדות כשכפיתי על עצמי לעטות ארשת פנים אומללה בהוראתה, והתקרבה כדי לטשטש עם אצבעה את האודם האדום שמרחה על שפתיי. "מצוין, את מוכנה", חייכה אליי כשרכנה לחבק אותי, "בואי נלך לסקוט לעלות על האזנה, אבל לפני זה אני חייבת להזהיר אותך מהשריקות שאת הולכת לשמוע עכשיו, הם אמנם שוטרים אבל הם עדיין גברים, מבטיחה לך שאם הזמן תלמדי להתעלם, בואי".
אמרה ומשכה את ידי, מובילה אותנו מחוץ לחדר ההלבשה.
לא הופתעתי כשנתקלתי במבטים ושריקות שהביכו אותי עד עמקי נשמתי בדיוק כפי שמישל הכינה אותי,
אוח גברים... אי אפשר איתם, אי אפשר בלעדיהם.
סקוט הגיש לכל אחת מאיתנו חבילת קונדומים ואודם קטן שבו הייתה מותקנת האזנה שנועדה לתת לצוותים בחוץ את האות כשנשים את עינינו על רולו, היעד המרכזי של הערב.
"קונדומים?" שאלתי בעיניים פעורות, "אתה מבין שאנחנו לא באמת הולכות להזדיין שם, כן?" 
הצוות צחק לשמע הדברים שלי וראסל ניגש לכיווני. "את יודעת ואנחנו יודעים שאת לא הולכת להזדיין שם, אבל הם לא. מבחינתם אתן נערות ליווי שהם הזמינו ללילה של הוללות. הם חברי כנופיה, שיי, טבעי שיחליטו לחפש בחפצים שלך לפני שיכניסו אותך לתוך הדירה שהם נמצאים בה. אין לך מה לדאוג, בחיים לא ניתן לכן להגיע למצב אינטימי כל כך קרוב ומסוכן עם אנשים כאלה, גם אם לא תזהו את רולו, נפרוץ הרבה לפני שתגיעו לסיטואציה כזו".
בלעתי את רוקי במבוכה, "ידעתי את זה", שיקרתי במבוכה והרגשתי את הלחיים שלי מתלהטות. 
"שמעת? היא ידעה את זה"  ניקו חזר אחריי בצחוק כשנעצתי בו מבט מצועף-
"רוצה עוד מרפק לצלעות?" שאלתי בכעס, והבחנתי בהבעה הזחוחה שלו מתחלפת לרצינית.
"לא, תודה. כבר קיבלתי את המנה שלי להיום". השיב וגרם לי לחייך בסיפוק.
הוצאתי את הפלאפון שלי כשהרגשתי רטט שהתריע על שיחה נכנסת ועניתי כשראיתי שמדובר באיתן.
"איפה את?" שאל מיד כשעניתי.
"היי איתן, אני בסדר גמור, תודה על התעניינות, מה שלומך אתה?" השבתי בציניות טהורה שהצחיקה אותי משום מה.
"תרגיעי את הסרקזם שלך איתי גברת, איפה את?" פקד בקולו הצרוד שעשה לי חם בגוף.
"ביחידה, יש לנו צפי ליציאה רק עוד כשעה", השבתי ברצינות כשהבנתי שהסיבה שהוא ככה קצר איתי עכשיו היא כי הוא דואג לי.
"מה לעזאזל את לובשת?" שאל, גורם לי להרים את עיניי במהירות ולהוריד את הפלאפון מאוזני כשהבנתי שהוא צופה בי.
עיניו בערו עליי כשהוא צמצם את המרחק בצעדים מהירים ובטוחים, כל גופו משדר כוח ועוצמה שהחלישו את ברכיי. צמצמתי עליו את עיניי בהתרסה כשרק צעד בודד הפריד בינינו עכשיו.
"למה ציפית? מה חשבת שאלבש, בגדי נזירה?" שאלתי בהתרסה וצפיתי בידו שעלתה אל עיניו באקט של ניסיון להשתלט על עצמו.
למשך שניות ארוכות הוא בחן אותי בדממה באופן שגרם לי להרגיש פגיעה וחשופה לגמרי לעיניו.
"מה יש לך?", שאלתי כשכבר לא יכולתי להחזיק בבטן את המתח ששרר בינינו עכשיו.
"את בסדר?", שאל בטון שקט ורך, "מרגישה מוכנה?"
"כן". השבתי קצרות, "דיברנו על זה כבר איתן, הפעם הראשונה הזו חייבת לקרות במוקדם או במאוחר, ואני שמחה שזה סופסוף קורה עכשיו".
כף ידו עלתה לצד לחיי ברוך וגרמה לי לעצום את עיניי לשניה מהרכות שהפגין כלפיי.
"אני מאמין בך חיים שלי. אני לא מטיל טיפה של ספק ביכולות שלך, אבל זה לא סותר את העובדה שאני דואג לך", לחש לאוזני והוסיף, "קיבלנו הוראה להצטרף הלילה למודיעין ולמוסר על כל מקרה שלא יבוא, אני אהיה שם גם, אשמור עלייך מבחוץ", הודיע לי.
"קיבלתם הוראה או שהחלטת להצטרף על דעת עצמך?", שאלתי כשהייתה לי הרגשה חזקה לגבי התשובה.
בתגובה הוא לא ענה, רק נשק לצד ראשי בחום וחיבק אותי אליו בכוח שעצר את יכולתי לנשום. 

הצוות של מחלק המוסר הוריד אותי ואת מישל בנקודה בה אנשים של הכנופיה הלטינית היו אמורים לאסוף אותנו כחצי שעה לפני המועד שנקבע, ועל אף שמזג האוויר היה קריר, הרגשתי את הזיעה זולגת במורד גבי ממתח.
הבחנו בג'יפ ב.מ.וו שחור שהתקדם לכיווננו באיטיות ומישל לחשה לי בשקט, "מתחילים, יהיה בסדר".
נכנסנו לרכב בו שהו שלושה גברים, שניים מקדימה ועוד אחד מאחור שהיה צמוד למישל שישבה במושב האמצעי ואני לצידה.
הנסיעה עברה בדממה, אף אחד מבין שלושת הגברים לא אמר לנו מילה והמתח בתוכי גאה.
כשנהג הג'יפ עצר את המכונית מישל לחצה את ידי במחוות הרגעה ויצאנו לחניה של בית פרטי וישן, כשאחד הבחורים שהיו ברכב תפס את ידי באגרסיביות והוביל אותי לפנים הבית, בעוד שגם מישל מאחוריי מובלת בידי אחד הגברים הנוספים.
"הבאנו את הזונות אחי", זה שתפס את ידי אמר לארבעת הגברים שנחשפו לעיניי בסלון הבית כשעל השולחן שמולם היו סמים שללא ספק נעשה בהם שימוש לפני שהגענו לשם.
"איפה רולו?", שאל ועשה את העבודה עבורי ועבור מישל כשחשף את העובדה שהיעד המרכזי שלנו להערב עתיד להגיע בקרוב.
"צריך להגיע". אחד מהבחורים שהיה בעל החזות המפחידה והמאיימת ביותר ענה וקם לכיווננו עד שנעצר ממש מול מישל.
"מה יש לנו כאן?", שאל והחליק בידו קווצה משערה כשבידו השניה הצביע לכיוון השולחן המלא בסמים והורה לה- "תריצי שורה".
הרגשתי את המצוקה שלה כשהיא קפאה. החלקתי את ידי בפתיינות על זרועו, ללא טיפת חשש כי ידעתי שיש צוות שלם בחוץ שלא יניח להם לפגוע בי. 
הידיעה שאיתן עשה הכל כדי להיות כאן בשבילי ביציאה הראשונה שלי לשטח הורידה את מפלס הלחץ שהייתה בי לפני היציאה למינימום, ובמקום לחץ משתק איברים הרגשתי דרוכה ועירנית.
"היא בגמילה, בייב, היא כבר לא מריצה". עפעפתי את ריסיי בפתיינות מוגזמת וזנותית לחלוטין כשידו לפתה את זרועי בכוח מכאיב.
"אז תריצי את", סינן מבין שיניו בברוטאליות.
"היי, היי, צ'יל פאפי, לא צריך להתעצבן, קח אותי לחדר, נריץ שם כמה שורות שרק תרצה ונבלה..", אמרתי כשהבנתי שאין שום סיכוי שיוותר לנו בעניין הסמים. הכנתי את עצמי למאבק מולו, יודעת שעל אף שהוא שוקל כמעט פי שניים ממני יש סיכוי טוב שאעלף אותו בנוק אאוט של סנוקרת לגרוגרת.
סימנתי בעיניי למישל שהכל בשליטה ופנינו לחדר בדיוק כשדלת הכניסה לבית נפתחה ונכנס לתוכה גבר לטיני שענה לתיאור של היעד שלנו.
"היי יו, רולו אחי, אכפת לך אם אעשה סיבוב פתיחה על הזונה שלך לפניך ואבדוק את הקילומטראז' שלה?", הגבר שהייתי אמורה להיכנס איתו לחדר שאל את הגבר שנכנס לבית זה עתה.
פאקינג רולו.
בינגו.
היעד הגיע.
עכשיו זה רק עניין של שניות עד שהצוות שהיה בהאזנה עלינו יפרוץ לבית וישתלט על המקום.

—---

*מחלק מוסר- מחלק במשטרה שמטפל בשפעים חמורים הקשורים בסחר בנשים, בתי בושת והימורים.