קמילה
"את בסדר?" מילי שאלה לידי בדאגה.
אני ומילי חזרנו למלון לפני שעה אך נשארנו בבר של המלון כי הייתי חייבת משקה.
"כן. למה שאני לא יהיה בסדר?" שאלתי ולגמתי מהמרטיני שלי.
"כי אולי זה כבר המרטיני השלישי שלך להערב. מה בדיוק קרה שם בחוץ?" מילי הרימה לעברי גבה.
"לא קרה כלום. אמרתי לך כבר,טום רצה להיות בחוץ קצת" היא לא נראית משוכנעת מדבריי.
"כן... לא נראה לי שזה מה שקרה שם" עיניה התקבצו והיא נעצה בי מבט.
"אני נשבעת לך,לא קרה שם כלום." וזה באמת נכון לא קרה כלום,אפילו שהגוף שלי רצה שיקרה שם משהו,אבל אסור לי לחשוב ככה.
פשוט אסור!
"בסדר. אני אוותר לך הפעם. אבל אם יקרה משהו את ישר אומרת לי"
היא מרימה לעברי אצבע ואני מהנהנת.
אני לוגמת שוב מהמרטיני שלי ומנסה להבין מה עבר בדיוק על טום ולמה לעזאזל הוא אמר לבחור הזה שאני הבחורה שלו?!
אני ממש לא הבחורה שלו!
"אני הולכת לישון" זזתי את הכיסא של מבר וקמתי.
"כבר? רק אחד בלילה עכשיו" משכתי בכתפיי,"הספיק לי היום הזה. אני חייבת לעצום קצת עיניים" מילי גם כן קמה מהכיסא שלה,"טוב. את כנראה צודקת. גם לי לא יזיק איזו שינה טובה" חייכתי אליה חיוך עייף והתקדמנו אל המעלית אך כשבדיוק הגענו אליה שלושת הבנים היו שם והם נראו שיכורים מאוד.
אוי לא.
"מה הולך פה?!" צעקתי.
אני ומילי מיהרנו אליהם,טום התחיל לצחוק בקול,"הנה העוזרת החביבה עלי! איפה היית?" הוא חייך אלי חיוך אמיתי,זאת פעם ראשונה שהוא מחייך אליי ככה.
"טום,אתה שתיתה?" מילי שאלה אותו בכעס.
הוא צחק כתגובה ונשען על קיר שמאחוריו.
"זה לא טוב בכלל,קמילה" מילי ממלמלת בדאגה ותופסת את דור לפני שהוא מספיק ליפול על הרצפה.
"הנסיכה שלי באת להציל אותי? אני חושב שאני מאוהב עכשיו" דור אמר וחייך אל מילי חיוך מפלרטט.
"אתה דפוק לגמרי,דור. אני ממש לא הנסיכה שלך" מילי התעצבנה עליו ומשכה אותו לכיוון המעלית ועל הדרך תפסה בזרועו של מארק.
"מילי? מה את עושה פה? איפה הבלונדינית שהייתי איתה?!" שואל מארק.
מילי מתעלמת ממנו ומסתכלת עליי,
"אני אקח את שניהם. את תסתדרי לבד עם טום?"
"כן. הכל טוב"
"תתקשרי אלי אם היו לך בעיות"
"בסדר" דלתות המעלית נסגרו ורק אני וטום נשארנו לבד.
טום נשאר להישען על הקיר אך הפעם הוא הסתכל עלי אחרת כאילו הוא חוקר אותי או משהו כזה.
"מה קרה לכם? ולמה לעזאזל אתה שותה?! אתה יודע שאתה בגמילה"
התקרבתי אליו אך הוא לא אמר דבר ורק ממשיך להביט בי.
"טום?!" נהמתי.
לפני שהספקתי להגיד עוד משהו,טום התקדם אלי במהירות כזאת שגרמה לי ללכת אחורה עד שגבי פגע בקיר שמאחורי.
"אמרו לך פעם שאת יפה כשאת כועסת?" הוא אמר את זה בקול עמוק וסקסי.
"מה? א-ני.... אמממ..." גמגמתי.
טום כלא אותי בין זרועותיו ורכן מול פניי.
ריח חזק של וודקה תקף את אפי,"טום,על מה לעזאזל אתה מדבר עכשיו? זוז. אתה צריך להגיע לחדר שלך לפני שמישהו יצלם אותך ככה" הנחתי את כפות ידיי על חזהו וניסיתי להזיז אותו אך הוא היה כמו קיר לבנים.
"את ישנה במיטה שלי היום" הוא ציווה. עיניי נפערו מרוב שוק.
הוא שיכור לגמרי כי טום האמיתי בחיים לא היה אומר לי לישון איתו באותה מיטה.
"לא טום. אני יעזור לך להגיע לחדר ואז אני אלך" טום הצמיד את האגן שלו לאגן שלי והרגשתי את הזקפה הקשה שלו כנגד בטני.
"אני לא זז עד שאת אומרת שאת נשארת איתי שם" ניסיתי לדחוף אותו שוב.
הוא יצא לגמרי מדעתו,אני לא נשארת איתו כל הלילה בחדר שלו לבד.
אין מצב בחיים.
"אין מצב. אני עוזרת לך להגיע לשם ואז אני חוזר לחדר שלי" טום חפן את פניי ואכריח אותי להביט בו.
"את. נשארת. לישון. יחד. איתי" הוא אקדיש כל מילה במילה.
"טום,אתה שיכור. אתה לא יודע מה אתה אומר. תזוז בבקשה בשביל שאני יכול לעזור לך להגיע לחדר" הנחתי את כף ידי על זרועו והוא נעץ מבט בידי.
"אני לא שיכור! מה את לא מבינה!" הוא הטיח אגרוף בקיר שמעל ראשי ואני קפאתי במקום.
עכשיו הבנתי למה לא נותנים לו לשתות,הוא מאבד שליטה.
ידיי רעדו אך איך איכשהו הצלחתי להניח אותן על חזהו.
"ב-בסדר. אני ישן איתך היום" קולי בגד בי גמגמתי מרוב פחד.
טום ראה כנראה את הפחד בעיניי כי הוא חפן שוב פניי, "את שוב מפחדת ממני?" הוא לחש.
שוב? מי מתי פחדתי ממנו פעם?
"אני ל-לא מפחדת ממך" יופי קול אתה שוב עושה לי פדיחות.
"את צריכה. אני בנאדם רע,שלגיה" טום מניח את מצחו על מצחי.
"אני לא טוב לאף אחד" קולו רועד כשהוא אומר את זה.
למה הוא חושב ככה? כן בהתחלה הוא לא היה טוב אלי וגם בזמן האחרון,אבל היום ראיתי צעד אחר שלו.
עובר עליו משהו אני יכולה לראות את זה אך רק אם הוא היה נפתח אלי קצת, אולי הייתי מצליחה לעזור לו איכשהו.
"טום." לחשתי.
חפנתי את פניו והכרחתי אותו להביט בי.
"אתה לא בנאדם רע. יש בך גם טוב,אני בטוחה בזה. אתה רק צריך להוציא אותו החוצה" טום לקח צעד אחורה אך המשיך להביט בי.
"את טועה. אני כן רע,רע מאוד אפילו. הרסתי את החיים של אחותי וגרמתי לה להתמודד עם הכל לבד! תשאלי אותי מה אני עשיתי בזמן הזה שהיא שילמה על כל החובות של אבא שלי. תשאלי אותי,קמילה!" הוא שאג.
"טום..." התקדמתי אליו צעד אך הוא הרים את ידו ועצר בעדי מלהמשיך,"פשוט תשאלי" הוא מתחנן בשקט.
"מה עשית בזמן הזה,טום?" שאלתי.
"שתיתי. שתיתי הרבה מאוד. הכנסתי את כל הלהקה שלי לצרות וגרמתי לאחותי להתחתן מאפיונר! ואני לא עשיתי כלום בקשר לזה!" הוא אצביע על עצמו ודמעות ירדו בעיניו ופניו נהיו אדומות מרוב כעס ובלבול.
התקדמתי אליו שוב אך הפעם הוא כן נתן לי,אחזתי בידו והורדתי אותה מחזהו. "טום,תסתכל עלי" בקשתי.
טום הרים את עיניו מהרצפה והסתכל לתוך עיניי, "אתה לא אשם בכלום,טום. תפסיק לשים את עצמך בכל הזמן. דריה מאושרת עם אחי,היא קיבלה את החלטה שלה בחיים. עכשיו זה תורך להחליט מה אתה רוצה לעשות בשביל עצמך" ניגבתי את דמעותיו בעזרת אגודלי וחייכתי אליו חיוך קטן.
אם היו אומרים לי עכשיו שאני יהיה במצב כזה עם טום,לא הייתי מאמינה להם בחיים.
טום תפס את ידי והרחיק אותה מפניו, "אני חושב שאני אסתדר לבד לעלות אל חדר. נתראה מחר בבוקר" הוא אמר בקרירות ועזב את ידי.
לקחתי צעד לאחור בשביל לתת לו לעבור,טום נכנס למעלית ולחץ על הכפתור. "לילה טוב" לחשתי אך כבר דלתות המעלית נסגרו.
כנראה שחזרנו שוב להתחלה.
YOU ARE READING
צלילי המאפיה: קולו של טום. ספר שני.
Romanceטום מוריס הוא סולן בלהקה ״רוקס-מייק״ הילד הרע ואליל הבנות. זמר רוק ,חתיך ,מקועקע. לטום יש אחות תאומה בשם דריה שהיא נשואה לראש המאפיה של לאס וגאס. טום אשים את עצמו שבגללו אחותו נשואה לראש המאפיה,בגלל טעות שהוא עשה. הוא היה מחור לאלכוהול וסמים הוא...
