צלילי המאפיה: קולו של טום. ספר שני.

פרק 15

קמילה

טום מתנהג ממש מוזר מאז הלילה ישנו ביחד.
הוא כל הזמן חוקר אותי במבטו,כאילו הוא מחפש משהו ולא מצליח למצוא אותו.
אני לא מתלוננת או משהו כזה.
אני באמת נהנית מזה שהוא מסתכל עלי אך גם קצת חוששת.
אולי הוא מתכנן לי משהו? או שהוא רוצה לחזור להיות רע אלי ועוד פעם ‏להתעלל בי?
אני כבר לא יודעת מה לחשוב.
אבל אני מקווה מאוד שזה לא משהו רע.
"מה את עושה?" מילי מתיישבת לידי ומנחה את מפרקיה על השולחן ונשענת עליהן.
"סתם,מציירת. מה סיימתם כבר את ‏חזרות?" שאלתי אותה וסגרתי את המחברת שלי.
"כן. אני כל כך מותשת!" היא מתלוננת ומניחה את ראשה על השולחן אך ממשיכה להסתכל עלי.
אני מצחקקת ומעבירה את העיפרון בין אצבעותיי.
"מה את מציירת שם? אפשר לראות?" אני נושכת את שפתיי.
אני אף פעם לא נתתי למישהו להסתכל לתוך המחברת שלי,אני מציירת שם דברים שחשובים לי או דברים שעוברים לי בראש.
"אני מעדיפה שלא,בלי להעליב או משהו,פשוט זה דברים אישיים שלי" מילי הנהנה,"הכל טוב. זו החלטה שלך,אבל אני יכולה לבקש בקשה אחת?" היא שאלה.
"בטח"
"אפשר את הציור שציירת בפריז? הוא היה ממש מהמם והייתי רוצה ‏לתלות אותו בבית שלי כשאני יחזור לשם" עיניים שלי נפערות מהבקשה שלה.
אף אחד אף פעם לא ביקש ממני את אחד הציורים שלי.
"אני השמחה" חייכתי אליה חיוך קורן.
מילי קמה מהכיסא שלה וחיבקה אותי חיבוק גדול,"תודה רבה. את פשוט מדהימה" צחקתי מהתגובה שלה וחיבקתי אותה בחזרה.
"למה אתן מתחבקות ככה? לא. אל תגידי לי שמילי סוף סוף יצאה מהארון?! מילי איך יכולת לעשות את זה כשאני לא לידך?!" דור מתלונן אך מחייך חיוך גדול.
מילי משחררת אותי,מתקדמת אל דור ונותנת לו מכה על העורף.
"אתה פשוט מטומטם. אני לא לסבית,אידיוט אחד!" מילי מתעצבנת עליו. דור צוחק ומנסה לחבק אותה אך מילי בורחת ממנו,"אל תיגע בי! מארק, עזור לי!"
"‏אוי,תפסיקי לברוח ממני. אני יודע שאת רוצה אותי" דור ‏מתגר בה.
"עם מקל לא הייתי מעיזה לגעת בך!" מילי צועקת ובורחת ממנו.
מילי ודור רצים מסביב לשולחן ואני צוחקת בקול ‏מתנהגות שלהם.
עכשיו אני מבינה למה לדריה היה כל כך קשה להיפרד מהם,הם אנשים מדהימים ומצחיקים מאוד.
"מה קורה פה?" טום נכנס אל המטבח ועל פניו מבט מבולבל.
מילי רצה אל מאחורי טום ומנסה להתחמק מדור,"טום,‏תגן עליי מהפסיכי הזה" טום צוחק ומנסה להרחיק את דור ממילי.
"זוז, אחי. אני יודע שמילי מתה שאני יעשה אותה כבר" דור אומר בקול ‏מפתה.
"אתה חולה בראש!" מילי צועקת וצוחקת בו זמנית.
"אתם משוגעים? מה זה כל הרעש הזה?" מארק נכנס גם הוא למטבח ונראה פרוע מאוד.
מישהו קם משינה.
"טוב שבאת. לך אל הבן זוג שלך ותעצור אותו מלגעת בי" מילי תופסת בזרועו של מארק ודוחפת אותו אל דור.
"הוא לא הבן זוג שלי! אני פאקינג לא הומו!" צועק עליה דור.
"ואני לא לסבית!" מילי ‏מוציאה לדור לשון ובורחת משם.
"היא תשלם על זה" אומר דור ורץ אחריה.
מארק מושך בכתפיו והולך אחרים באדישות מוחלטת.
"‏טוב הם בהחלט משוגעים על כל השכל" אומר טום ופורע את שערו.
"כן,אהה." אני נושכת את שפתיי ומביטה בזרועו השרירית.
אלוהים,משהו בהחלט לא בסדר איתי.
"רוצה משהו לשתות?" שואל טום ומתקדם אל המקרר.
"אולי בירה" טום מהנהן ו‏מוציא שתי בקבוקי ‏זכוכית של בירה מהמקרר ומושיט לי אחת.
"תודה" מלמלתי.
כשטום התיישב לידי שרירי הבטן שלו נמתחו ונהיו בולטים יותר.
"רואה משהו ‏שמוצא חן בעינייך?" הוא שאול ‏עם חיוך משועשע על-פניו.
"לא. ממש לא"‏ מיהרתי להסיט את מבטי מחזהו החשוף והצמדתי את הבירה שלי לשפתיי.
"‏תמשיכי להאמין בזה,שלגיה" הוא גיחך.
"תפסיק ‏לקרוא לי ככה" מלמלתי אליו.
הרגשתי שלחיי ‏בוערות,בכל פעם שהוא קורא לי ככה אני מרגישה, שמופיעים לי פרפרים בבטן.
"לא רוצה. מה תעשי לי,שלגיה?" הוא שאל ועדיין נשאר משועשע.
"א-ני אני,אממ." פאק, איפה המילים שלי לעזאזל?!
טום מניח את מפרקו על השולחן ומניח את סנטרו על כף ידו.
הוא ‏נועץ בי מבט ‏מפתה,אני בולעת רוק ועיניי ישר נשלחות אל שפתיו המלאות.
פאק. אני כל כך רוצה לנשק את השפתיים האלו שוב.
"שלגיה?" עיניי פוגשות בעיניו הכחולות כמו הים ואני פשוט מרגישה שאני טובעת בהן.
"מה?" לחשתי ונשכתי את שפתיי.
טום מושיט את ידו ‏פנויה לכיווני ותפס את פניי מתחת לסנטרי ביד אחת.
עיניים שלי נשארות נעולות על עיניו ואני פשוט לא הייתי מסוגלת לזוז.
פניו היו סנטימטר מי פניי.
טום שפשף את שפתיו על שפתיי,"את הטעם שלך פה אני כבר מכיר,אבל שם למטה..." הוא משחרר את האחיזה שלו מפניי וידו גולשת בין שדיי עד קו מכנסיי ונעצר שם. לשוני יוצאת החוצה ומרטיבה את שפתיי אך בטעות אני נוגעת בה בשפתיו.
קול עמוק נשמע מתוכו,"פאק,את מטריפה אותי" הוא נוהם.
הוא קם מכיסא שלו ואוחז בהירכיים שלי והרים אותי על השולחן ושהוא נמצא בין רגליי.
הבל פיו העמוק הדהד על לחיי, והוא לפת את שערי באצבעותיו. לאחר מכן הוא הוריד את פיו אל פי, וליבי רעם בחזי.
המילה די עמדה על קצה שפתיי, אבל לא הצלחתי להוציא אותה. ‏לא הצלחתי לעשות שום דבר ‏כשהרגשתי את שפתיו נוגעות בשפתיי. הנשיקה הייתה קלילה כנוצה, כמעט כמו לחישה, והיא הייתה מפתיעה בעדינותה עד שגופי הסגיר אותי כשהתקמר לתוכו וביקש עוד. אצבעותיו המיובלות ליטפו את קימור גבי, ורעד של עונג עבר בגופי.
רציתי עוד.
זה היה הדבר היחיד שהצלחתי לחשוב עליו. כל מחשבה על הגנה עצמית התעופפה מהחלון. לא עניין אותי מה קרה.
פשוט הייתי זקוקה לו. רכנתי אל מגעו, והוא נסוג מעט. נהמתי בתסכול, והוא צחק לפני שנשך את שפתי התחתונה בין שיניו. גנחתי וקירבתי את גופי אל גופו. עטפתי בזרועותיי את כתפיו וניסיתי לקרב את פיו אל פי. אחיזת ידו בשערי התהדקה, רגליי עטפו את מותניו, והוא נישק את זווית פי בעדינות מרתיחה, לפני ששפתיו גלשו על צווארי.
שיניו נשכו את עורי, ואז הוא ליקק את הכאב המענג בלשונו. הכנסתי את ידי אל שערו וניסיתי להחזיר את פניו אל פניי, אבל טום לא נתן לצריכת הכאב שגרמתי לו להשפיע עליו. הוא המשיך בשלו, וזה הטריף אותי לחלוטין.
רגליי התהדקו סביבו וגופו התחנן אליו בעל כורחו לעוד. שיניו נעצר בעדינות סביב עצם הבריח שלי. "טום" זעקתי את שמו בעודי לופתת בכוח את שערו באצבעותיי.
אבל הוא פשוט בלע את זעקותיי והמשיך לייסר אותי. ייסורים מענגים שהפכו אותי לפגיעה מדי. פגיעות שהיה אסור לי לאפשר. פגיעות שנזהרתי מאוד לא להפגין, אבל טום סירב לאפשר לי להתחבא.
הוא סירב לאפשר לי לעשות משהו מלבד להיאחז בו ולספוג את העונג שאפשר לי לקבל. וזה הרתיח אותי.
גנחתי בתסכול על כך שאין לי שליטה, או מפני שהוא גרם לי לאבד את שיקול דעתי. שהוא גרם לי לרצות עוד ממה שהיה מוכן לתת לי.
אך לבסוף הנחתי את ידיי על חזהו ו‏התנתקתי ממנו. "טום,אנחנו לא יכולים" ניסיתי להסדיר את נשימותיי.
טום חפן את פניי והביט בי במבט רעב. "למה?" הוא לחש ורכן שוב אל שפתיי,"למה אנחנו לא יכולים?"
לא עניתי לו,פשוט לא היה לי מילים בפי,אז בנוקשות בלתי צפויה שהטריפה אותי מרוב תאווה, הוא ינק את עורי מאחורי האוזן, והכל פיו ריקד על עורי. הדחף להגיד לו כמה אני זקוקה לו עמד לי על קצה הלשון, אבל השתקתי כשהמטיר שלוש נשיקות עדינות מאוד על עורי ואז התנתק. "אני,אממ." זה הדבר היחידי שהצלחתי להוציא מפי.
אז חיכיתי לצעד הבא שלו, למגע הבא. לא ציפיתי שידו תתחכך בלחיי לפני שהרחיק עוד שערות סוררות מפניי. הוא משך את זרועי שהייתה מונחת סביב כתפו, ואז נטל את ידי בידו.
"בואי" טום עזר לי לרדת מהשולחן,אחז בידי ומוביל אותי למחוץ ‏מטבח.
"איפה אנחנו הולכים?" אני שואלת בחשש.
אני מקווה מאוד שהוא לא חושב שאני הולכת לשכב איתו עכשיו.
"יש לי משהו ‏להראות לך" הוא עונה אך לא מביט בי.
אנחנו עולים בגרם המדרגות,חוצים את המסדרון,עד שטום נעצר מול החדר של מילי.
"למה אנחנו פה?" אני מביטה בו בשאלה. טום ‏מביט בי סוף סוף וחיוך נמרח על פניו.
"‏תעצמי עיניים" הוא מבקש וניצוץ עובר בעיניו.
אני נושכת את שפתיי,"אני לא—"
טום תופס בכתפיי ומסובב אותי עליו. "פשוט ‏תסמכי עליי,שלגיה. את תמותי על זה" הוא חופן את פניי ומצמיד נשיקה עדינה על שפתיי. אני ממצמצת את עיניי והן נפערות בגלל ‏המעשה שהוא עשה עכשיו.
כאילו הוא יכול לעשות את זה מתי שבא לו.
"תפסיקי לחשוב" הוא מצווה.
‏הלוואי שיכולתי להפסיק.
"טום.... אני לא חושבת שזה רעיו—"
"את סומכת עליי?" הוא קוטע אותי ומקרב אותי יותר עליו.
אני לא סומכת על שום גבר בעולם הזה חוץ מאחים שלי,אבל על טום אני יכולה לסמוך? אני לא יודעת.
"‏אני יודע שעשיתי המון טעויות איתך,אבל אני ‏מצטער. ‏רק הפעם בבקשה תסמכי עליי. אני מבטיח שזה לא משהו רע" הוא מביט בי במבט של תקווה.
"טובבב" אני נאנחת ועוצמת את עיניי.
טום נושם עמוק ותופס בידיי.
"אפשר לפתוח" הוא צועק ונשמע שמישהו פתח את הדלת.
הוא מוביל אותי פנימה,"תעצרי. את יכולה לפתוח עכשיו עיניים" אני פוקחת את עיניי ולא מאמינה במה שעומד מול עיניי.
זה בטח חלום.