צלילי המאפיה: קולו של טום. ספר שני.

פרק 38

טום

"איך את מרגישה עכשיו?" שאלתי את קמילה כשאני מלטף את זרועה בזמן שגבה שעון על חזי.
"יותר טוב. המים החמים ממש ‏מרגיעים אותי ובמיוחד כשאתה פה איתי" אני מחייך חיוך קורן אפילו שהיא לא יכולה לראות אותי אבל בכל זאת אני מנשק את קודקוד ראשה.
"אני תמיד אהיה פה בשבילך,שלגיה" אני מניח את סנטרי על כתפה החשופה ותופס שיד אחד שלה בידי.
קמילה פולטת גנחה קטנה וראשה עף לאחור על כתפי.
"טום..."
"אמממ..."
ידי יורדת במורד גופה עד שאני מגיע אל הפתח שלה ודוחף אצבע אחת לתוכה.
"זה נעים?" אני שואל אותה.
"מאוד. אל תעז להפסיק" היא עונה וכמעט מתחננת.
"לא ‏התכוונתי גם" עניתי בקול צרוד.

...........

אחרי סקס סוער במקלחת,נשאתי את קמילה למיטה שלנו והנחתי אותה עליה.
נכנסתי גם אני אל מתחת לשמיכות,משכתי את קמילה אלי והנחתי את ראשה על חזי.
"הלב שלך פועם מהר מאוד" הוא לחשה נגד חזי.
לטפתי את ראשה ונישקתי לה.
אם היא רק ידעה מה אני מתחנן לבן זונה הזה,ארתור.
היא הייתה מבינה למה הלב שלי דופק כל כך חזק.
אני פשוט לא יכול למחוק מהראש שלי את מה שראיתי במחסן הזה.
איך שהחרא הזה קשר אותה למיטה,נתן לה מכות ונסה שוב פעם לאנוס אותה.
פאק.
אם לא הייתי מגיע בזמן....
אני פשוט לא מסוגל לחשוב על מה היה קורה.
אני בא לענות לקמילה אך אני מרגיש את הנשימות שלה נהיות סדירות אז אני מנחש שהיא נרדמה.
אחרי מספר דקות אני מרים את ראשה בעדינות ומניח אותו על הכרית שלה.
אני נושק לשפתיי לפני שאני קם מהמיטה ומתקדם אל הדלת.
הגיע הזמן לטפל בבן זונה הזה.

..............

רפאל ופיירו כבר מחכים לי ליד הכניסה של המועדון ונראים לא רוצים בכלל.
"כמה זמן להגיע?" שואל פיירו בכעס אך רפאל רק מגלגל עיניים לעברו.
"הוא רוצה להרגו כבר את הבן זונה" מסביר רפאל.
תאמין לי שגם אני.
"קמילה הייתה צריכה אותי" עניתי.
רפאל מהנהן בהבנה אך פיירו נראה לא עצמו.
"מה יש לך? לא מתאים לך להיות כל כך עצבני. אם כבר זה מתאים לרפאל"
"נכון" רפאל מסכים איתי.
פיירו לא עונה,רק מעבר את ידו בשערו ונכנס למועדון כשאני ורפאל מאחוריו.
"מה הסיפור?" אני לוחש לרפאל.
"הוא רב שוב עם מילי לפני שיצאנו" ‏מה פאקינג גורם להם לריב כל הזמן?!
אני חושב ‏שהגיע הזמן שהם יקחו חדר לעצמם ומזדיינות כבר.
רק אלוהים יודע על מה הם רבים כל הזמן.
המועדון ריק לגמרי כשאנחנו מתקדמים אל הדלת המרתף, פיירו פותח אותה בחוזקה עד שהיא נטחת בקיר.
אני מעביר את אצבעותיי בשערי והולך אחריי פיירו.
אנחנו יורדים בגרם המדרגות עד שאנחנו עומדים מול דלת הפלדה.
"תפתח" דורש פיירו מהחייל שעומד ליד הדלת.
החייל מציית מיד ופותח עבורנו את הדלת.
כרמי נכנס פנימה עיניי ישר נוחתות על ארתור שקשור בשרשראות ברזל כשידיו מעל ראשו ושהוא ערום לגמרי.
חיוך זדוני נמרח על שפתיי.
הוא הולך לסבול כל כך על כל מה שהוא עשה לקמילה.
רפאל נעמד מול ארתור,משלב את זרועותיו ומביט בו במבט מתעב.
"ב-בקשה... אני ל-לא... עשיתי כלו-ם..." מגמגם ארתור ובקושי מצליח לעמוד על רגליו.
פיירו ממהר לאחוז בגרונו ומטיח אותו אל הקיר מאחוריו.
"לא ‏עשית כלום?! אני אראה לך בדיוק מה עשיתה!" פיירו שואג נגד פניו של ארתור,שרועד מפחד עכשיו ומשתין על עצמו.
פיירו שולף סכין מנרתיק שלו,מקרב את הלהב של הסכין אל חזהו של ארתור ומתחיל לחרוט עליו מילה.
בזמן הזה ארתור צורח מכאבים.
"בבקשה! די!!"
"תרגיש איך אחותי הרגישה שהיא בקשה ממך להפסיק!" שואג רפאל לעברו.
"אחותך?" ארתור נשמע מבולבל ומבועת בו זמנית.
דמי קופא כשרפאל מזכיר את שמה של הבחורה שלי.
קמילה סבלה כל כך בגלל הבן זונה הזה.
ואני פאקינג לא הייתי שם בשביל לעזור לה!
אני מתקדם אל ארתור כשבדיוק פיירו מסיים לחרוט עליו את המילה הארוכה שעל החזה שלו.
יש כל כך הרבה דם על גופו של ארתור ועל הרצפה שמתחתיו אך זה לא מעניין אותי כשאני בוחן את המילה.
היא באיטלקית.
"מה רשום שם?" אני שואל בקול קר.
"אנס מזויין" יורק פיירו בטון מתעב ואכזרי.
פיירו מושיט לי את הסכין שלו ואני מיד לוקח אותה.
עכשיו זה תורי לענות את הבן זונה.
אני דוקר אותו בכתף בטנופה מהירה ומשאיר את הסכין שם.
"עוד אחת" אני דורש מפיירו.
פיירו מחייך אלי באכזריות ומושיט לי עוד סכין.
אני עושה את אותו ‏התהליך בכתף השנייה שלו.
"אהההה....." צורח ארתור.
עיניו נהיות כבר כבדות,הוא עומד לאבד את ההכרה שלו עוד שנייה אך רפאל לא מאפשר את זה כשהוא מטיח אגרוף לתוך בטנו של ארתור וזה מיד מעיר אותו.
רפאל אוחז בלסת של ארתור בחוזקה עד שאני שומע סדק נשבר.
"אני הולך לשבור כל עצם ועצם בגוף שלך אך לפני זה אני יתחיל בלאכיל אותך בזין שלך!" נוהם רפאל.
רפאל שולף גם הוא סכין,"פיירו" רפאל מצוויה.
"אין פאקינג מצב שאני נוגע לבן זונה הזה בזין שלו" עונה פיירו.
"טום" רפאל פונה אלי.
אני אעשה הכל בשביל שהבן זונה הזה יסבול וימות מוות איטי.
"איפה הכפפות?" אני שואל אך לא מוריד את עיניי מארתור.
עיניו נפערות מבהלה והוא מנסה להשתחרר מאחיזה של רפאל.
"לא! בבקשה! אני לא ידעתי מי היא! אם הייתי יודע לא הייתי עושה את זה!" הוא מתחנן.
מה שיותר מעצבן את פיירו ורפאל.
"גם אם לא ידעת מי היא עדיין לא היית צריך לעשות את זה חלאה!" אני שואג לעברו כשאני מלביש את הכפפות על ידיי.
איך הוא מעז בכלל להגיד כזה משפט?!
גם אם קמילה הייתה אישה רגיל הוא לא היה צריך לגעת בה בכלל!!
אני חוזר מיד לעמוד מולו ותופס בזין הקטן שלו בגועל.
"לך על זה" רפאל לא מחכה עוד שנייה אחת וקורט לזין הזה את זין הקטן שלו.
הזין שלו ישר נפל לרצפה והדם מיד מפריץ החוצה.
הבגדים שלי ושל רפאל נהיו סופגים מהדם המסריח שלו בעוד פיירו צוחק בקול רם ואכזרי מאחורה.
"אני חושב שזה היום הכי מדהים בחיי" אומר פיירו.
רפאל לא מתייחס עליו ומתחיל מיד בלשבור את היד של ארתור אך עוצר ביד השנייה ומביט בי.
"לך על זה" הוא שולח לעברי חיוך אכזרי ואני מיד נהנה לזה.
ארתור ממשיך לצרוח מכאב אך אוזניי סתומות מרוב זעם.
"גם אני רוצה" אומר מיד פיירו.
אני שובר לו את היד השנייה בזמן שפיירו עובד על הרגליים שלו.
בחיים שלי לא חשבתי שיום אחד אני אהרוג שני אנשים בשבוע אחד.
אמת שלא חשבתי בכלל שאני יהרוג בכלל משהו בחיים האלה.
אבל בשביל דריה וקמילה אני יעשה הכל.
אני פאקינג ‏הופך לרוצח בגלל האחים של קמילה אבל עם זה ‏המחיר.
אני מוכן לקבל אותו בשמח רבה.
"אה,רגע לפני שאני אשכח" אמרתי.
התכופפתי ותפסתי בזין של הבן זונה.
חזרתי לעמוד מולו ותפסתי בלסת שלו כשאני פותח את הפה שלו.
"משהו קטן ממני לפני שאתה עובר ‏לגיהנום" אמרתי ודחפתי לו את הזין של עצמו לתוך הגרון שלו.