צלילי המאפיה: קולו של טום. ספר שני.

פרק 23

קמילה

סוף סוף הגענו למלון.
הייתי כבר גמורה לגמרי מהיום הזה . עיניי שורפות מרוב הבכי ונפוחות.
בא לי רק להגיע לחדר שלי וללכת לישון ולא להתעורר עד ‏אחר הצהריים.
"היי,קמילה! את רוצה לצאת איתנו למועדון?" דור צעק לי כשבדיוק התחלתי להתקדם לעבר המעלית.
סובבתי אליו את מבטי והבטתי בו במבט עייף.
"לא נראה לי. אני עייפה מאוד.
תהנו אתם" מעבר לכתפו של דור ראיתי את טום נועץ בי מבט לא מובן אך המבט הזה העביר בי צמרמורת בעמוד השדרה שלי מיד.
אני עוד צריכה להסביר לו את מה שקרה לי בחדר הלבשה שלו אך ברגע שהוא ירד מהבמה התחמקתי ממנו.
לא הייתי ‏בנויה לזה כרגע וגם לא קודם.
"טוב,נתראה מחר. היי! טום לאיפה אתה הולך?!" טום עבר בין דור למארק ותקדם לעברי.
בלעתי את הגוש הגדול שנתקע בגרוני כשהוא התקדם בכל צעד.
הו אלוהים, הוא כל כך סקסי.....
ג'קט העור שלו נמתח על שריריו עם כל צעד שהוא עושה ושיעור הזהוב פעור כאילו הוא רק עכשיו קם מהמיטה.
שיט! אני לגמרי רטובה רק מהמחזה הפשוט הזה!
"את בסדר,שלגיה?" טום נעמד סנטימטר ממני ומעביר את ידו השרירית בשערו.
"כ-כן. פשוט קצת עייפה זה הכל" טום לוקח עוד צעד אליי עד שיכולתי להריח את ריחו השולב בזיעה וסיגריות.
אני פאקינג לא מבינה למה אני אוהבת את הריח הזה פתאום.
"בטוחה?" הוא לחש לי בקול צרוד.
הנהנתי כשעיניי עדיין נעוצות בעיניו הכחולות.
"הכל טוב פה,קימי?" קול עמוק נשמע לידנו וגורם לי ישר להתנתק המבט מטום.
פיירו מביט בטום במבט רצחני כשאנטוניו בידיו אך טום נשאר פשוט אדיש אליו ועדיין מסתכל עליי.
"הכל בסדר,פיירו. למה אנטוניו איתך?" שאלתי אותו והבטתי בנסיך הקטן עם העיניים הכחולות.
"דריה רוצה ללכת לבלות קצת ורפאל לא רוצה ‏להשאיר אותה לבד. אז אני שומר על הקטן" הנהנתי והושטתי את ידיי אל אנטוניו.
אנטוניו ישר רכן לעברי ועברתי אותו מיד לזרועותיי.
"אתה יכול גם ללכת איתם. אני אשמור על אנטוניו" חייכתי חיוך קטן אל אנטוניו והוא צעק צחוק קטן וחמוד.
"בטוחה בזה,קימי? אני יכול פשוט ‏להישאר אתכם." באתי לפתוח את הפה ולענות לו אך טום הקדים אותי.
"זה בסדר. אני אשאר איתם" אמר טום.
מבטי ישר זז אליו וראיתי שהוא הסתכל עדיין מביט בי בכימיה מוזר כזאת,כאילו הוא מהופנט ממשהו.
"אני לא חושב..." פיירו התקדם אל טום אך פתאום יד קטנה נגעה בזרועו של פיירו ועצרה אותו.
"הכל הסדר,פיירו. טום לא יעשה שום דבר רע לקמילה או לאנטוניו. הם בידיים טובות" אמרה מילי.
מבטו של פיירו נרגע פתאום כשהוא הביט על מילי.
מה לעזאזל קורה ביניהם?!.
"טוב. בסדר. אבל אם קורה משהו את ישר מתקשרת אלי,ברור?" אמר פיירו בשיניים חשוקות.
"אין בעיה" הנהנתי.
"קח גם את זה. יש פה את כל מה שאת צריכה לאנטוניו" מילי מסרה לטום תיק גדול בצבע שחור.
"תודה,מי." מודה לה טום.
"אין בעיה" מילי קרצה לעברו ומשכה משם את פיירו.
פיירו לא ‏ ‏התווכח איתה והלך אחרייה כמו כלב.
אני חייבת להגיד שזה ‏די חמוד.
"מוכנה?" טום שואל ומניח את ידו על גבי התחתון ומוביל אותי אל המעלית.
כשאנחנו בתוכה והדלתות נסגרות אחרינו גבו של טום מופנה אליי ואני בזמן הזה מסתכלת עליו מאחור.
אני חייבת להגיד שהוא מאוד מרשים מאחורה.
כתפיו רחבות,גבו ישר ושרירי מאוד.
מעניין איך הוא יראה בעירום.
"את בטוחה שאת בסדר?" קולו של טום הבהיל אותי ואני מיד הסטתי את מבטי מגבו.
"כן. אני בסדר" אמרתי בשקט.
טום הסתובב אלי והטה את ראשו לצד.
"זה לא נראה לי ככה. היית נורא שקטה ממקודם וזה לא כזה מתאים לך" הרמתי את מבטי אליו ומצמצתי את עיניי.
"סתם רציתי קצת שקט" אמרתי.
טום הושיט את ידו אל אנטוניו וליטף את שיערו.
"אני חושב שתהיי אמא מעולה." עיניי מוצאות את עיניו של טום מיד.
גל של חום תקף את גופי.
אני לא מאמינה שהוא אמר את זה עכשיו.
טום חושב שאני יכולה להיות אמא מעולה?
מאיפה זה בא פתאום?
שקט מביך נפל עלינו עד הצלצול של המעלית נשמע ‏ואודיע לנו שיגענו ל‏הסוויטה שלנו.
טום התנתק ראשון ממבטי,הסתובב ויצא מהמעלית אך ‏חכה לי.
"אני אלך לשים את התיק במטבח. לכי בינתיים לסלון" הנהנתי.
טום הלך למטבח ואני ואנטוניו הלכנו לסלון.
כשהגעתי לסלון הזזתי בעזרת רגלי את השולחן הקטן בסלון הצידה ואז הנחתי את אנטוניו על שטיח והתיישבתי לידו.
אנטוניו הסתכל עליי בעיניו הגדולות וחייך אלי חיוך קטן וכובש.
הבחור הקטן הזה בטוח השבור מלא לבבות בעתיד.
הזזתי את שיערו השחור ממצחו,"אתה הדבר הכי חמוד שראיתי  אי ‏פעם"  אנטוניו תפס את האצבע שלי בידיו הקטנות.
"נה-נה" הוא אמר בקול קטן וחמוד.
חיוך גדול נפרש על שפתיי.
אנטוניו דבר עכשיו וזה היה הדבר הכי חמוד בעולם.
טוב הוא לא ממש דיבר אבל ניסה משהו.
זה פשוט לא יאומן שהדבר הקטן הזה שייך לאחי הגדול.
עיניו של אנטוניו הביטו פתאום אל משהו מאחורי,‏עקבתי אחרי מבטו וראיתי את טום שעון על המשקוף ומביט בנו.
"כמה זמן אתה עומד שם?" שאלתי.
טום חייך וניתק את גופו מהמשקוף ותקדם אליי.
"מספיק זמן בשביל לדעת שבא לך ילד. זה מה שאת רוצה,שלגיה. ילד?" חום על פניי כשטום התיישב לידי.
איך הוא יודע את זה בכלל?
לא עשיתי כלום בשביל לרמוז את זה.
"א-ני... אמממ..." טום חפן את פניי פתאום והביט בי במבט מוזר שלא הצלחתי ‏‏לפענח.
"פאק. אני מת על זה שאת מסמיקה ככה בשבילי" נהיה לי יותר חם עכשיו כשהוא אמר את זה.
עיניי נדדו אל שפתיו,לשונו בדיוק יצא החוצה וליקק אותן.
"טום..." פתאום הרגשתי ראש קטן נח על ירכי והכרחתי את עצמי להתנתק מטום.
אנטוניו הניח את ראשו עליי ועצם עיניים.
הו אלוהים זה הדבר הכי חמוד שראיתי בחיים שלי.
"שלגיה?" הרמתי את מבטי אל טום.
טום הניח את ידו על לחי ונגב שם משהו.
"את בוכה" הוא אמר בשקט.
הרמתי את ידי אל פניי ובאמת הרגשתי שרטוב שם.
בכיתי ואין לי מושג למה.
ניגבתי את עיניי בעזרת כפות ידיי.
"זה כלום. אני בסדר" אמרתי.
טום חייך אלי חיוך קטן אך זז פתאום והרים את אנטוניו אל זרועותיו.
"אני אלך לשים אותו בחדר שלי"
"בסדר" לחשתי.
עיניי לא עזבו אותם עד שהם נעלמו אל הקומה העליונה.
אחרי כמה שניות קמתי והלכתי לכיוון המטבח.
פתחתי את המקרר והוצאתי משם בקבוק מים.
כשסגרתי את המקרר והסתובבתי בחזרה בשביל לחזור לסלון אך טום בדיוק נכנס למטבח.
"את בסדר?" הוא שאל בדאגה.
"כן. רק נהייתי צמאה זה הכל" טום לקח את הבקבוק מידי,פתח אותו,נתן לי אותו.
שתיתי שתי לגימות ואז הנחתי אותו על השיש.
"את רוצה לדבר על זה?" הוא שאל.
אני יודעת על מה הוא רוצה לדבר אבל לא נראה לי שאני עדיין מוכנה לזה.
הנדתי את ראשי ללא.
שמעתי את טום נאנח אך הוא אחז פתאום בידי והוביל אותי אל הסלון.
"שבי" הוא לחש.
ישבתי על הספה וגם טום ישב אחריי.
הוא הרים את השלט והדליק את הטלוויזיה.
"מה בא לך לראות?" הוא שאל.
הרמתי את מבטי אל הטלוויזיה ונשכתי את שפתיי.
"מה שבא לך" לחשתי.
טום הסיט את מבטו מהטלוויזיה והסתכל עליי.
"למדתי דבר אחד מאחותי. ברגע שבחורה אומרת לי ׳מה שבא לך' זה אומר שזה ממש לא מה שבא לי אז פשוט תגידי לי מה את רוצה לראות" צחקתי צחוק קטן בגלל המבט הרציני שלו.
טום חייך גם חיוך קטן לעברי.
"אולי פשוט תעביר ערוצים עד שנמצא משהו,טוב?" שאלתי.
טום הנהן והתחיל להעביר בין הערוצים אך אני בכלל לא הסתכלתי על  הטלוויזיה,הבטתי רק בו.
היה לטום לסת חזקה ואצבעותיי רצו כל כך לגעת בו שם.
רציתי להרגיש את עור מתחת לעורי,רציתי לדעת איך זה ירגיש.
"אם תמשיכי להסתכל עלי ככה אני לא יכול להחזיק את עצמי יותר" זה בדיוק מה שהוא אמר לי היום בבוקר בחדר שלי.
אני לא רוצה שהוא יחזיק את עצמו.
אני רוצה אותו ממש עכשיו.
לא חשבתי שאני ‏אי פעם ארצה מישהו כמו שאני רוצה את טום עכשיו.
"אז אל תחזיק" עניתי לו כמו בבוקר.
טום הביט בי במבט רעב אך לא עשה שום צעד או נגע בי.
הוא רק המשיך להביט בי כמו שאני בו.
אך פתאום נפלת מפי שאלה שעבר בראשי,"איך אתה בדרך כלל עם בחורות?"