צלילי המאפיה: קולו של טום. ספר שני.

פרק 24

 

טום

"איך אתה בדרך כלל עם בחורות?" לחשה פתאום קמילה.
עיניי נפערו טיפה.
מאיפה היא ‏הביאה את השאלה הזאת?
"למה את שואלת?" שאלתי.
שלחתי את לשוני החוצה וליקקתי את שפתיי היבשות.
"אתה,אממ.... יודע" קמילה נהייתה פתאום ביישנית ושוב פנייה הסמיקו.
הזין שלי ישר נעמד רק מלהסתכל עליה ככה.
שפתיי נפתחו אך שום דבר לא יצא מהם.
לא רציתי לדבר עם קמילה על בנות שהייתי אתן בעבר.
עכשיו אני פה איתה ולא שום דבר אחר חשוב,חוץ ממנה.
הושטתי את ידי לעברה.
קמילה ‏משכה את השפה התחתונה שלה והסתכלה על יד שלי.
"טום... מה אתה עוש—" לא נתתי לה סיים את המשפט כי כבר תפסתי את ידה ומשכתי אותה אליי.
קמילה עכשיו התיישבה מעלי בפישוק והביטה בי מלמעלה.
צמרמורת קלה עברה בגופה הקטן כשהיא הרגישה את ‏זיקפה שלי ‏מתחתיה.
עיניי נדידו אל שפתייה וישר עברה בי המחשבה כמה אני אשמח להטביע את השיניים שלי בשפה שלה ולמשוך. לראות את השפתיים האלה עוטפות בחוזקה את הזין שלי. זה מה שאני רוצה יותר מהכול. לראות את קמילה ונטורה הקטנה כורעת ברך לפניי, עובדת על הזין שלי עם השפתיים המושלמות שלה, נותנת לי לגמור על כל הציצים המשגעים שלה, ועל פניה.
פאק מלחשוב על זה הזין שלי עוד שנייה פורץ החוצה מרוב כאב.
"שום בחורה שהייתי איתה בעבר לא ‏מעניינת אותי יותר. אבל את בהחלט כן" אמרתי לה בקול סקסי ועמוק.
הנשימות של קמילה נהיו כבדות לא יציבות.
"טום... אני לא יודעת מה לומ—"
תפסתי בעורפה וקרבתי אותה אל שפתיי,"את לא צריכה להגיד כלום,שלגיה. אני פשוט אראה לך עד כמה את חשובה בשבילי" טרפתי את שפתייה המלאות ולשוני צללה ישר פנימה.

קמילה

טום טרף אותי כמו אדם נואש, שניסה להתעלם מכל הסיבות לכך שמה קורה כאן הוא טעות.
כאילו ניסה לטבוע בעונג של גופינו הצמודים. הוא בהה בי כשליקק את שפתיי. עיניי נפקחו בהלם מהתפנית הפתאומית של מאה ושמונים מעלות. אבל אז פתחתי את פי, פגשתי את לשונו בחצי הדרך, טעמתי אותו, וכשניסיתי לבלוע את האנחה שיצאה ממני, עיניו נעצמו.
טמנתי את אצבעותיי בשערו ואיבדתי את עצמי בתוך הרגע. עצמתי עיניים והתמקדתי אך ורק בטעם הקפה על לשונו, בתחושת ידיו שנצמדו לגבי, שהצמידו אותי לזקפה שחשתי כנגד בטני. הוא העביר את שפתיו על לחיי ובמורד צווארי ואז הן עלו שוב.
זה קרה. לא האמנתי.
ידיו ירדו לתחת שלי ולחצו את הבשר הרך. הוא גנח כשהרגיש.
אותי בידיו. פאק. האם אי־פעם נשמע גבר כה מסופק מכך שאחז בישבן שלי?
חשתי בטוחה בתשוקה שלו אליי והשקעתי את כל מה שהיה בי בנשיקה הזאת.
אבל פאקינג ידעתי שמה אנחנו עושים עכשיו לא בסדר בכלל. במיוחד שיש לנו תינוק בקומה למעלה.
אבל,שיט. אני לא רוצה להשתחרר מטום.
נשכתי את שפתיו, מצצתי אותן כמו שרציתי למצוץ את הזין שלו.
שיט,באמת חשבתי על זה עכשיו?
יד אחת המשיכה לאחוז בי ולהחזיק אותי קרוב אליו.
אצבעותיו הארוכות נשלחו סביב קימור ישבני וכמעט נגעו בליבת גופי. רציתי לדחוף את האגן שלי לאחור כדי לאפשר לו גישה טובה יותר, לעודד אותו ללכת רחוק יותר, אבל ידו השנייה הסיחה את דעתי כשהיא נעה קדימה, רפרפה על צידי גופי ואז חפנה את שדיי.
גופי פתאום ‏התכווץ טיפה בגלל המגע ‏הפתאומי, "הכל בסדר,שלגיה. אני מבטיח לך. את תהני מי זה בדיוק כמוני" הוא לחש נגד שפתיי ואז המשיך לנשק אותי.
הפטמה שלי הזדקרה עוד יותר וכמעט נשלחה לאגודל שלו, שהקיף אותה ונגע בקצה. כל ליטוף שלח זרמים לכוס שלי והייתי כמעט נואשת להתחכך בו. אדרנלין זרם בגופי והפך כל תחושה לחזקה יותר.
הייתי זקוקה לעוד.
"טום" גנחתי כשהוא שוב התחיל לפזר נשיקות במורד צווארי.
ואז הוא קפא. שפתיו נעצרו, הוא שם את ידיו על מותני והוריד אותי ממנו. "שיט", הוא לחש.
אז שמעתי בכי.
פאק,אנטוניו.
"אני לא מאמין. איך ‏הקטנצ'ק הזה ידע בדיוק מתי ‏להתעורר?" טום מעבר יד בשערו וצחק בשקט.
חייכתי לעברו חיוך קטן.
טום פגש במבטי וחייך אלי חיוך קורן.
"אני אלך לבדוק מה איתו" לחשתי וזזתי את שערי מאחורי אוזני.
בדיוק שהתקדמתי לעבר ‏המדרגות טום אחז במפרק ידי וסובב אותי אליו.
כשהייתי מולו,הוא חפן את פניי ונישק לשפתיי נשיקה עדינה.
"‏שיהיה לך ברור שעדיין לא גמרתי איתך" הוא אמר בקול סקסי.
חייכתי חיוך גדול כי גם אני לא גמרתי איתו.
לא ידעתי מה להגיד אז הנהנתי,הוא נישק לי שוב על שפתיי ואז שחרר אותי.
עליתי מהר במדרגות,רצתי במסדרון עד שהגעתי לחדר של טום.
"מאמא" אנטוניו ישב באמצע המיטה הגדולה ודמעות קטנות זלגו מעיניו הכחולות.
עליתי על המיטה והתיישבתי לידו.
"אמא שלך עוד מעט צריכה להגיע,נסיך קטן. אבל דודה קמילה פה" חייכתי אליו חיוך קורן וניגבתי את דמעותיו בעזרת אגודלי.
אנטוניו הניח את ראשו הקטן על צעד גופי ועצם עיניים.
כרכתי את הזרועה סביב כתפו הקטנה והצמדתי לראשו נשיקה.
"‏זה אף פעם לא ימאס לי לראות את זה" הרמתי את ראשי לעבר הקול וראיתי את טום שעון על המשקוף וצופה בנו.
"עוד פעם אתה בוהה בנו?" חייכתי וצחקתי בשקט.
"‏ואני אמשיך לעשות את זה עד זה ימאס יש לי. מה שלא יקרה" טום התקדם אל המיטה שלו ומתיישב לידי.
"דריה התקשרה. אמרתי לה שאנטוניו התחיל לבכות.
אז היא אמרה שהיא בדרך לכאן" הרמתי לעברו גבה וממש לא הייתי מרוצה מזה שהוא ספר לדריה על ‏אנטוניו.
"למה אמרת לה את זה? הכל בסדר עכשיו. היא ‏הייתה יכולה להמשיך עוד לבלות" אמרתי.
טום חייך אלי חיוך קטן והניח את כף ידו על לחיי.
"כי אני רוצה להיות איתך קצת לבד. וחוץ מזה אחותי נהנתה מספיק. כי ממה שהבנתי ממנה היא רבה עם רפאל"
"מה? מה קרה?" שאלתי בבהלה.
על מה יש להם לריב עכשיו?!
טום משך בכתפיו ונשאר אדיש.
"לא יודע. אולי ריב אוהבים או משהו כזה. אני לא מבין בשיט הזה" מעניין אם הוא רוצה בכלל ‏להבין באהבה? זאת השאלה הראשונה שעברה לי בראש.
אחרי כמה דקות של שתיקה ושום תזוז מאף אחד מאיתנו,נשמעו רעשים ‏מלמטה כאילו מעשהו נכנס ל‏סוויטה.
פגשתי במבטו של טום,הוא הטה את ראשו לעבר הדלת ואני הנהנתי.
הרמתי את אנטוניו בין זרועותיי כשהוא ישן שינה עמוקה.
טום הניח את כף ידו על גבי התחתון והוביל אותנו אל מחוץ לחדר.
"פאק! איזה לילה ‏מתיש!" דור צעק ופגש אותנו באמצע ‏המדרגות.
"מה קרה,אחי?" טום שאל בבלבול.
דור הסתכל אליו בכעס,"תשאל את ‏אחותך. היא ובעלה התחילו לריב פתאום באמצע המועדון ואז נהיה שם בלאגן רציני,אחי. בוא נגיד שהיה מלא ‏פפראצי במקום אחד ‏ואין לי פאקינג מושג איך הם נכנסו לשם!!" אומר דור בכעס כשהוא חולף על ‏פנינו.
מה קרה לעזאזל במועדון?
זה כנראה היה רציני אם דור מגיב ככה.
אחרי דקה דלת חדרו נטרקת בחוזקה.
טוב, הוא ממש עצבני.
מילי נכנסה ל‏הסוויטה בדיוק ‏כשהגענו לסלון ונראתה עייפה ועצובה מאוד.
"מה קרה,מילי?" שאלתי בדאגה.
"לילה קשה. נדבר כבר בבוקר,בסדר?" הנהנתי וגם מילי מהירה ‏להעלם לחדר שלה.
מה קורה פה היום? למה היא נראתה ממש עצובה?
"טום? אתה יודע משהו על זה?" שאלתי את טום אך הוא נראה יותר מבולבל ממני.
"לא. בחיים שלי לא ראיתי את מילי עצובה ככה. אני הולך לראות מה איתה,בסדר?"
"כן,לך.‏אני אחכה פה לדריה" טום הנהן.
הוא רכן פתאום לעברי והצמיד נשיקה על מצחי.
ואז נעלם במהירות לקומה למעלה.
קצת הייתי בשוק ממה שהוא עשה עכשיו אבל נראה לי שאני צריכה ‏להתרגל לזה עכשיו.
התקדמתי לספה והתיישבתי עליה.
הנחתי את ראשו של אנטוניו על חזי וחיכיתי לדריה.
כשבדיוק עיניי התחילו גם הם להיסגר נשמע דלת נפתחת ואז דריה נכנסה לסלון ונראתה עצבנית מאוד אך כשהיא ראתה את אנטוניו מבטה קצת נהיה רגוע.
"הוא בסדר?" היא לחשה ומהירה לקחת את אנטוניו מזרועותיי.
"כן. הוא היה ילד טוב" אמרתי.
דריה לא הזיזה את מבטה מאנטוניו אך משהו בעיניה הרגיש לי לא בסדר.
הנחתי את כף יד על כתפה של דריה.
ברגע שנגעתי בה היא הביטה בי.
"הכל בסדר?" שאלתי אותה.
"כן. כן. סליחה ותודה ששמרת על אנטוניו." היא מהירה להגיד אך היא לא נראתה בסדר בכלל.
מזל שטום לא היה פה כי הוא לא היה עוזב אותה ככה בחיים.
"את בטוחה בזה,דריה? אח שלי עשה לך משהו?" ‏רק המחשבה על זה שאח שלי עשה לה משהו לא בסדר הכעיסה אותי מאוד.
"הכל בסדר,קמילה. רק רבנו קצת. זה קורה לפעמים אבל עכשיו הכל בסדר." הנהנתי כי ראיתי שהיא לא רוצה להמשיך לדבר על זה.
"תודה שוב,קמילה. לילה טוב" היא אמרה ו‏הסתובבה לצאת מהסוויטה.
"לילה טוב" לחשתי כשהדלת נסגרה אחריה.
משהו בטוח קרה ואין מצב זה היה סתם ריב.
אני מרגישה את זה.