טום
התעוררתי כשגופה עטף את גופי ורגלינו השתלבו זו בזו. שערה החלק התפזר לכל עבר. אמש היה מוזר, כל רגע בו, אבל החלק הכי מוזר היה להתעורר לצידה. אך משהו בזה הרגיש מדהים להיות קרוב אליה כל כך.
על מה היא חלמה אתמול שגרם לה לראות כל כך מפוחדת ומרוחקת?
הסתכלתי על פניה היפות והשלוות.
היה לי חשק עז להצמיד את שפתיי אל שפתייה אך לא יכולתי לעשות את זה.
במקום זה העברתי את אגודלי על השפתיים אדומות כמו תות שלה. רציתי כל כך לטעום אותה שוב.
אני חייב לטעום אותה שוב,משהו בנשיקה שלנו הזכיר לי משהו כל כך מוכר.
קמילה התחילה לזוז ועיניי הדבש שלה נפתחו באיטיות.
"בוקר" היא לחשה.
פאק. למה היא הייתה חייבת לראות כל כך מושלמת על הבוקר?
הזין שלי נהיה כואב רק מלהסתכל עליה ולדעת שאתה לא יכול לגעת בה כמו שאתה רוצה.
"בוקר טוב,איך את?" שאלתי והזזתי את שיערה מפניה.
"יותר טוב" קמילה הסמיקה כשהיא קלטה שאני לא לובש חולצה ושהיא עדיין עלי ,היא התרוממה לישיבה.
אני נשארתי לשכב ולחקור אותה בעיניי.
כותונת לילה שלה כל כך סקסית על גופה הקטן.
בא לי למשוך אותה בחזרה אלי ולא לשחרר אותה לעולם.
שיט. מה קורה לי? ממתי אני רוצה ככה בחורה כמו שאני רוצה אותה.
קמילה קמה מהמיטה והתקדמה אל חדר הרחצה אך לפני שהיא נכנסה אליו,היא הסתובבה אלי אך לא הסתכלה אלי ישירות.
מישהי פה ביישנית או שאני מדמיין?
אני לבוש רק בתחתוני בוקסר אז היא לא מעיזה להסתכל על חזי כשהיא מדברת,"אתה רוצה שאחרי המקלחת אני אתקשר לשירות חדרים ויזמין לך ארוחת בוקר,כמו תמיד?" היא שאלה.
אני לא יודע למה אבל אני מת על זה שהיא ביישנית כזאת.
סוף סוף היא לא מסתכלת עלי במבט רצחני שלה כמו תמיד.
"בסדר. אבל תזמיני משהו גם לעצמך" אני מתרומם מהמיטה ומתקרב אליה.
קמילה מביטה בי בעיניים פרועות ונושכת את שפתייה.
פאק,בבקשה אל תעשי את זה.
זה פאקינג גורם לי לרצות לטרוף את שפתיים שלך.
"אוקיי. עוד משהו?" היא לחשה.
"לא. את יכולה ללכת להתקלח עכשיו" לחשתי לה.
קמילה הנהנה אך לא זזה ממקומה ורק המשיכה להביט בי ואני בה.
מה קורה פה לעזאזל?!
הדלת נפתחת בתנופה ונטרקת על הקיר, "קמילה! את חייבת לרדת למ—. טום מה אתה עושה פה?" מילי נעצרת במקום והביטה בי במבט מבולבל.
קמילה התרחקה ממני,"אני נכנסת להתקלח" היא לחשה ונכנסה במהירות אל חדר הרחצה.
מילי מתקרבת אלי עם מבט מאיים בעיניים ומניחה את כפות ידייה על מותניה. "תסביר ומהר" היא מציתה בי.
"היה לה סיוט אתמול בערב. אז רק נשארתי בשביל להקל אליה. זה הכל" הרמתי את ידיי כעת הכניעה.
"בטוח? כי אני באמת רוצה להאמין לך,טום. אבל משהו בלב שלי לא נותן לי" היא מרימה לעברי גבה ולא נראתה משוכנעת. "לא קרה כלום,מילי. תפסיקי לשגע לי את השכל" נהמתי וחלפתי על פנייה.
"טום" כשאני ומילי כבר נמצאים מחוץ לחדר של קמילה,מילי תופסת בזרועי ועוצרת אותי.
"מה?" אני שאול בכעס.
"היא לא בשבילך,טום. היא בחורה טובה. בבקשה אל תשחק בה" למה היא חושבת שאני יעשה כזה דבר?! אני בחיים לא אפגע בקמילה. במיוחד ממה שראיתי אתמול ואיך שהיא הגיבה בפחד ממגע שלי.
"אני לא. אל תדאגי בקשר לזה" נכנסתי לחדרי וטרקתי את הדלת בפניה.
...........
"זה השיר החדש שלכם ואני רוצה שתעבדו עליו מיד" אומר מרקוס ומעביר כל אחד מאיתנו דף.
"מה זה לעזאזל?! אנחנו לא עושים שיר של מישהו אחר אם זה לא טום" דור מתפרץ וקם מהספה.
"זה השיר החדש שלכם. אם טום היה כותב לכם שיר לא הייתי צריך לבקש ממישהו אחר" ענה מרקוס והסתכל עלי במבט חודר.
החזרתי לו את אותו מבט.
לא כתבתי כבר כמה חודשים,פתאום משום מקום נהיה לי מחסום ופשוט לא הצלחתי לכתוב עוד שירים.
"הבנו. אני לא כותב שירים כרגע,אני במחסום" עניתי בכעס ושלחתי לכולם מבט חודר.
שירדו ממני לעזאזל,אני לא עושה את זה בכוונה.
"פאק,אחי. מה הבעיה? ממתי אתה במחסום" דור חוזר לשבת על הספה ונראה מודאג.
"זה קורה,דור. אני מאמין שזה יעבוד לי הקרוב" אני באמת מקווה שזה נכון.
יד קטנה נחה על כתפי ומשכה את דעתי מדור. "היי,הקפה שלך מוכן" קמילה מושיטה לי את כוס הקפה ואני פשוט בוהה בה.
"לא ביקשתי קפה" הרמתי לעברה גבה.
"זאת תמיד השעה שאתה שותה קפה" היא אומרת בבלבול ומניחה את הכוס בידי ומסתובבת בחזרה אל הכיסא שלה שנמצא בצד השני של החדר.
"טוב,בוא נחזור לענייננו" אומר מרקוס אך אני לא ממשיך להקשיב לו,מבטי נשאר נעול על קמילה.
קמילה הוציאה מהתיק שלה מחברת חומה והתחילה לעבוד עליה במרץ.
היא הייתה כל כך ממוקדת בה כאילו אין אף אחד בחדר חוץ ממנה והמחברת.
עיניי עברו על גופה הקטן ומהפנטת, חלק משערה היה מאחורי כתפיה והצד השני פשוט נפל קדימה וזז עם כל תזוזה שלה.
פאק,אני פשוט מרותק.
מעניין מה היא מציירת שם?
קמילה מרימה את מבטה אלי ולחייה נצבעות ישר באדום.
עיניים שלנו הצלבות ואף אחד מאיתנו לא מזיז את מבטו.
היא מרימה את ידה והזיז את שערה השחור אל מאחורי אוזנה כשהיא ממשיכה להביט בי כאילו היא חוקרת את פניי.
"טום!" שמי נשמע וגורם לי לנתק את מבטי מקמילה.
"אתה בא? קראתי לך לפחות שלוש פעמים. צריך להקליט בוא" מארק מוסר לי את הגיטרה שלי ואני לוקח אותה ממנו.
"כן. אני בא" אני שולח עוד מבט אל קמילה אך היא חזרה למחברת שלה.
נכנסתי אל תא הקלטות והתחלנו לנגן.
YOU ARE READING
צלילי המאפיה: קולו של טום. ספר שני.
Romanceטום מוריס הוא סולן בלהקה ״רוקס-מייק״ הילד הרע ואליל הבנות. זמר רוק ,חתיך ,מקועקע. לטום יש אחות תאומה בשם דריה שהיא נשואה לראש המאפיה של לאס וגאס. טום אשים את עצמו שבגללו אחותו נשואה לראש המאפיה,בגלל טעות שהוא עשה. הוא היה מחור לאלכוהול וסמים הוא...
