צלילי המאפיה: קולו של טום. ספר שני.

פרק 30

טום
‏אנחנו סוף סוף נוחתים בברלין.
‏אני עדיין עד עכשיו לא קולט שפאקינג קמילה הופכת להיות שלי.
אני אוחז את ידיה כל אורך הדרך עד שאנחנו מגיעים אל המלון.
‏בלובי כולם מחכים שיחלקו את המפתחות לחדרים אך ברגע שאני מגיע לדלפק,"קמילה,תהיה איתי בחדר" אני אומר למרקוס.
עיניו של מרקוס נפערות והוא מביט בי וקמילה במבט ‏המום.
"ממתי זה קרה?" הוא שאל את קמילה.
קמילה באה לפתוח את הפה אך אני הקדמתי אותה.
"ממתי שאני אמרתי. עכשיו ‏תביא לי את המפתח לסוויטה שלי" אני מושיט לו את ידי והוא מניח ‏את המפתח, ‏ברגע שהיא בידי.
אני אוחז שוב בידה של קמילה ואנחנו ממהרים אל המעלית.
קמילה מצחקקת לעצמה כשאנחנו בתוך המעלית.
אני מסתובב אליה ומיד מושך אותה אליה.
‏אני חייב שהיא תהיה כמה שיותר קרובה אליי.
פאק.
‏היא משגעת אותי לגמרי!
"‏מה מצחיק אותך?" ‏אני שואל אותה ומנשק את אפה.
"‏אתה מצחיק אותי" היא אומרת וממשיכה לצחוק.
"למה?" אני קובר את הפי בצווארה ומחלק לה שם נשיקות רטובות.
צמרמורת עוברת בגופה וזה גורם לזין שלי לעמוד תוך שנייה.
שיט, ‏אני פאקינג צריך אותה עכשיו!
אני מרתק אותה אל הקיר של המעלית ועיניה של קמילה נפערות בהלם מיד.
אני מנשק אותה לפני שהיא מספיקה למחות או לבקש ממני להפסיק. והיא לא אומרת כלום אחר כך. היא נכנעת לגמרי, ידיה מתרוממות ונכרכות סביב צווארי, כל גופה נשען עליי. השדיים המלאים שלה נלחצים אל החזה שלי, ואני מעביר את ידי לצד גופה, האגודל שלי מטייל על השד שלה. היא מפרידה את שפתיה כדי להתנשף, מאפשרת ללשוני להיכנס, וגניחה שקטה חומקת מפי כשאני מעמיק את הנשיקה.
"מה אם מישהו יראה אותנו?" היא לוחשת כנגד פי.
אני נושך את שפתה התחתונה, גורם לה לייבב. "אף אחד לא יראה אותנו,שלגיה" אני נושק לה שוב אך ברגע שהנשיקה מתחיל להגיע רחוק מיד,דלתות המעלית נפתחות.
"פאק" אני נאנח.
קמילה מצחקקת ומושכת אותי אל המסדרון.
"בוא כבר,כוכב רוק. ‏ותהפוך אותי כבר לשלך" היא מחייכת אלי חיוך ממזרי מעבר לכתפיה.
את ביקשת את זה שלגיה.
אני ממהר לתפוס אותה ומרים אותה מיד על כתפי.
"טום!" קמילה צועקת וצוחקת ‏בו זמנית.
אני מפליק על ישבנה המושלם שלה והיא צוחקת בקול.
‏פאק, הצחוק הזה. רק מלשמוע אותו אני כמעט גומר.
"את מתה עלי" אני מחייך חיוך ממזרי וממהר לפתוח את הדלת של ‏סוויטה שלנו.
שלנו?
פאק, ‏למה אני אוהב לחשוב על זה ככה?!
אני מכניס אותנו פנימה ובועט בדלת.
אני ממשיך במסדרון עד שאני מגיע אל בחדר השינה הגדול ‏והמפואר. אני מוריד את קמילה מכתפי. קמילה נעמדת מולי כשהיא מסמיקה ונראית כל כך מושלמת.
פאק.
תהרגו אותי כבר עכשיו!
"אני לא מאמינה ‏שעשית את זה מול האחים שלי" היא לוחשת.
אני מתקדם אליה ומזיז את שיערה השחור אל מאחורי אוזנה.
"האחים שלך לא מעניינים אותי עכשיו. את היחידה שמעניינת אותי פה" אני לוחש לה.

קמילה

אני נושמת עמוק ונותנת לטום לגעת בי.
ידיו יורדות במורד גופי,כשהוא מגיע אל רצועת חולצתי אני מהנהנת לו שהוא יכול למשוך אותה וזה בדיוק מה שהוא עושה.
החולצה שלי עפה ואז מיד אחריה גם החזייה.
טום בוהה כמה דקות בחזה שלי ויש לי ‏לחץ כזה שבא לי להסתיר את החזה אבל אני לא יעשה את זה כי אני סומכת על טום.
"פאק,קמילה. אני חושב שאני מת סופית" הוא ממלמל ומתקרב אלי שוב.
אני מניחה את ידיי על חזהו הרחב והקשה,"‏אתה הולך להוריד לי את המכנסיים או שאני אעשה את זה בעצמי?" אני שואלת בשקט.
טום נושך את שפתיו ומחייך חיוך ממזרי.
"תעשי את זה,שלגיה. עכשיו!" הוא מצווה ואני צוחקת.
אני פותחת את הכפתורים ואז מורידה את המכנסיים אך נשארת עם התחתונים.
אני שומעת את טום בולע רוק אך הוא פתאום נעמד מולי במהירות.
ואני רועדת כשהוא אוחז בישבן שלי וגורר אותי למעלה, ואז מעיף אותי על המיטה כאילו אני לא שוקלת כלום. אני נוחתת בקפיצה על המזרן, מחזיקה אותו בידיי כדי שלא יתהפך, הברכיים שלי כפופות. הוא עומד למרגלות המיטה, המבט שלו מופנה אליי. אני ממקמת את עצמי בתנוחה פרובוקטיבית, מהדקת את הברכיים שלי לפני שאני מפרידה אותן באיטיות. מבטו מתלהט כשהוא בוהה בנקודה שבין רגליי, ואני מרגישה את התחתונים שלי הולכים
ונרטבים ככל שהוא מסתכל יותר.
"את ילדה רעה," הוא ממלמל. "ידעתי שאני יכול להוציא את זה ממך." אני מפשקת את רגליי הכי רחב שאפשר, הן נטועות בחוזקה על המיטה. "אתה אוהב את זה?"
"אני פאקינג אוהב את זה." מבטו מתרכך. "תכניסי את היד שלך לתחתונים." הלם מציף אותי. "מה? אני לא יודעת אם כ—"
"שלגיה,תסמכי עלי את תהני מזה" אומר טום.
אני נושכת את שפתיי אך לבסוף מהנהנת.
אני נושמת עמוק, מניחה את ידי על הבטן, ממש מעל החלק העליון של התחתונים. אני עוקבת אחר הרצועה הדקה באצבע המורה שלי, מחליקה אותה אחורה וקדימה. הדרך שבה הוא צופה בי, והאופן שבו אני מגרה את עצמי, כבר מאיצים את הנשימה שלי. הלב שלי פועם חזק יותר. "‏תעשי את זה,שלגיה" הוא דורש, ואצבעותיי מחליקות מתחת לבד הדק, דרך שיער הערווה שלי. נכנסות עמוק יותר, עד שהן מרפרפות על הדגדגן שלי. אני מתנשפת ועוצמת את עיניי.
"תסתכלי עליי," הוא אומר, ואני פוקחת את עיניי שוב, שבויה במבטו. "תתחילי ללטף." אני עושה את מה שהוא אומר,מחליקה את האצבעות שלי למעלה ולמטה, לאט ובהיסוס, אוספת את כל הרטיבות. יבבה עוזבת אותי כשאני לוחצת על הדגדגן, ואז אני מחליקה בחזרה למטה, מתגרה בפתח שלי, דוחפת פנימה את האצבע האמצעית, רק בקושי.
"את מזיינת את עצמך באצבעות שלך?" הוא שואל, קולו צרוד. "לא ממש."
"את רוצה?"
אני נושמת עמוק ועוצמת לשנייה את עיניים ואז פוקחת אותן שוב.
"כן. ‏אבל אני מפחדת" אני מודה.
"אין לך ממה לפחד,שלגיה. זה רק שנינו פה. תחשבי רק על,בסדר?" הוא אומר.
"בסדר" אני ממלמלת.
‏אבל אז עוברת להמחשבה שאני רוצה שהוא יגע בי ושהוא ‏יענג אותי.
"אני כל כך רוצה אותך," אני מייבבת, כל הבושה שחוויתי אי־פעם נעלמת מהר כל כך כשזה קשור לבחור הזה. אני מרגישה חולשה. "בבקשה, טום. תיגע בי." ‏הוא מעל המיטה תוך רגע, מכנסי הג'ינס שלו פתוחים למחצה, חושפים את הטבור שלו ואת אותו נתיב שיער מסקרן שנעלם לתוך תחתוני הבוקסר הכחולים. טום מושך מעליו את החולצה וזורק אותה על הרצפה. הזקפה שלו מותחת את בד הכותנה כאילו היא מנסה להשתחרר. אני לא מצליחה לעצור את עצמי ורוכנת, מושיטה יד ועוקבת אחריה באצבעותיי.
טום מחניק גניחה, מקרב את פניו אל שלי לפני שהוא מנשק אותי כאילו כאילו הוא מורעב ואני היחידה שיכולה לספק אותו. הלשון שלו נדחפת בקצב כנגד לשוני, אצבעותיו נכרכות סביב מפרק כף ידי ומסיטות אותה מהתחתונים שלי, מחליפות אותה בידו. המגע שלו קשוח, גורם לי לזעוק, אבל לא אכפת לי. הוא מגשש ודוחף, האגודל שלך לוחץ על הדגדגן שלי תוך כדי שהוא מחליק אצבע לתוכי. האצבע שלו תואמת את הקצב המהיר של לשונו, פנימה והחוצה, ואני גונחת על שפתיו, האורגזמה כבר מתקרבת.
"את אוהבת את זה?" הוא לוחש על שפתיי, ואני מהנהנת במהירות. "תזייני את היד שלי, שלגיה. תעשי את זה." אני מזיזה את האגן שלי, התנועות שלי מגושמות, אבל בסופו
של דבר אני מצליחה. אני דוחפת קדימה באותו הזמן שהוא דוחף, מתכווצת בהתחלה, עד שזה מתחיל להיות נעים יותר.
הרבה יותר נעים. "אוי אלוהים," אני ממלמלת.
עיניי עצומות בחוזקה כשאני עושה בדיוק את מה שהוא אומר. זזה כנגד ידו בחוסר אונים. נואשת לגמור.
הוא מגביר את מהירותו, דוחף לתוכי שתי אצבעות, מותח אותי יותר. זה כואב, רק כי אני הדוקה כל כך, ואני עוצרת את התנועות שלי, מנסה להרגיע את נשימתי. את ליבי הדוהר.
"שלגיה," הוא מנשק אותי, הפעם רך יותר, גם המגע שלו מתרכך. הוא מעסה בעדינות את הדגדגן שלי, מחליק את אצבעותיו קדימה ואחורה, מצפה אותן ברטיבות שלי לפני שהוא מושך את ידו החוצה, ואצבעותיו פתאום על פי. "תטעמי." אני מפשקת את שפתיי, ואצבעותיו נכנסות לתוך פי. אני מלקקת אותן, טועמת את עצמי וגונחת. הפעימות בין הרגליים שלי חזקות עד כאב, והוא יודע את זה.
אני בטוחה בכך.
"את תעשי הכול בשבילי, נכון?" אני מהנהנת, אפילו לא אכפת לי יותר. אני רוצה רק אותו. "כן"
"גם אני אעשה הכול בשבילך," הוא ממשיך, אצבעותיו מחליקות על פני הבטן שלי, מעבירות צמרמורת בעורי. "את מוכנה לתת לי את זה?"
הוא חופן אותי בין ירכיי, ואני פוקחת את עיניי, מביטה למעלה לעברו, חסרת נשימה למראה האפלה במבטו. "כן."
"אני רוצה לזיין אותך." אני מהנהנת. "אני יודעת. גם אני רוצה"
"תפקחי את העיניים." אני עושה כדבריו, והוא ממשיך, "תגידי לי, קמילה. תגידי שאת רוצה שאני אזיין אותך."
אני מצמידה את שפתיי ובולעת רוק בכבדות לפני שאני לוחשת ברעד, "אני רוצה שתזיין אותי, כוכב רוק."
הוא מרוצה לשמוע אותי אומרת את זה. זה כתוב על כל הפנים שלו. על החיוך שלו. "אני לא רוצה לפגוע בך"
אני יודעת שהוא לא יפגע בי. "אני אגרום לך לגמור," הוא מנשק אותי, "פעם. פעמיים. את צריכה להירגע." הפה שלו משוטט על כל הגוף שלי, עושה פלאים ללחץ שלי.
הציפייה דוהרת בתוכי. הוא מנשק אותי בכל מקום,מושך מעליי את התחתונים, נזהר שלא לקרוע אותם. אני נמסה לתוך המזרן, ממגע הפה שלו בפנים הירך שלי. במותן שלי. בטבור שלי.
"יש לך ריח כל כך טוב," הוא ממלמל על עורי, רגע לפני שהוא מחליק בין רגליי ופותח את פיו, הנשימה שלו מדגדגת את הנקודה הרגישה ביותר שלי כשהוא שואל, "את רוצה לגמור?"
"כ... כן." אני מכניסה את ידיי לתוך שערו, מצמידה אותו אליי. כאילו אני לא רוצה שהוא יעזוב לעולם.
הוא מעסה את הדגדגן שלי. ליטופים עדינים ורכים שגורמים לי לגנוח. הוא עוצר, ואני רוצה למות. אני לא רוצה שהוא יפסיק. "ככה?"
"חזק יותר," אני מפצירה, והוא מצמיד אליי את לשונו לכל אורכה, מלקק ואז מוצץ. "אה, כן. ככה."
אני חסרת בושה, מתחככת בפניו, גניחותיו הנמוכות מעודדות אותי. זה נעים כל כך, מה שהוא עושה. הוא נעים כל כך. לא צריך עוד הרבה כדי שאגמור, הגוף שלי אוחז צמרמורת ,השם שלו נפלט מבין שפתיי כשאני דוחפת את האגן שלי למעלה, מנסה להתקרב לפה הקסום שלו.
הוא מצמיד אותי אליו, פיו לא מהסס הלשון שלו מצליפה על הדגדגן שלי כשאני רוכבת על אורגזמה כנגד פיו. הוא מחליק אצבע לתוכי, ואני מקשיתה את גבי ועוצמת את עיניי.
"אני לא חושבת שאני אעמוד בזה," אני מוחה. אבל הוא לא מרפה. אצבע נוספת מצטרפת לראשונה, והוא דוחף אותן עמוק לתוכי,נשלף החוצה לפני שהוא מחליק בחזרה פנימה.
הלשון שלו בכל מקום,מלקקת את הדגדגן הפועם שלי.
חוקרת באיטיות כל חלק בי. אורגזמה נוספת נבנית, לאט יותר. הדרגתית יותר. אני תוחבת את אצבעותיי לשערו, אוחזת בו בחוזקה וזזה איתו כשהוא מטריף אותי בלשונו ובאצבעותיו. עד שאני מתנשפת, צועקת וגומרת, מהר כל כך אחרי הפעם הראשונה. הוא מנשק את החלק הפנימי של הירך שלי, מנגב את פניו על עורי לפני שהוא קם ומנשק את פי. התגובה שלי נלהבת. אני לא יכולה לשבוע ממנו, והמשקל של הזקפה שלו על הבטן שלי אומר לי שהוא מוכן.
הוא כנראה היה מוכן מהרגע שהכול התחיל. "יש לך טעם טוב," הוא ממלמל כנגד פי וגורם לי לחייך. "אני לא יכול לשבוע ממך." "אני רוצה אותך," אני לוחשת, לא מתאפקת.
"אני מייד אחזור." הוא מנשק את המצח שלי לפני שהוא יורד מהמיטה. אני מתרוממת על המרפקים, מסתכלת איך הוא פושט את הג'ינס ואת הגרביים לפני שהוא הול- "פאק!" הוא נהם.
"מה קרה?" שאלתי בדאגה ובאתי לרדת מהמיטה אך הוא מהיר אלי ועצר אותי.
"אל תעזי לזוז מפה. אני כבר חוזר" טום ממהר אל ‏הג׳ינס שלו ושלף משם את הטלפון ואז מצמיד אותו אל אוזנו.
"אחי,אני צריך טובה." אומר טום לטלפון.
הוא מסתובב חזרה אלי וקורץ לעברי.
זרם חם עובר בגופי באותו שנייה.
הו אלוהים,הבחור זה.
"כן. כן. המזוודות למטה. יש מצב את ‏מביא לנו אותם" טום ממתין לתשובה ואז מנתק את השיחה.
לגמרי שכחתי ממזוודות שלנו.
אני מחייכת אליו חיוך קורן ומתיישבת.
"אני כזה אידיוט,אהה?" הוא צוחק ומתקדם אלי.
אני חופנת את פניו ולוחשת כנגד שפתיו.
"אבל אתה אידיוט שלי" ואז אני מנשקת אותו בחוזקה.
הנשיקה ‏הופכת לסוערת יותר אך קול של דפיקות על הדלת עוצרת אותנו מלהמשיך. אני נאנחת באכזבה. טום צוחק ואוחז בסנטרי.
"אני כבר חוזר,שלגיה" הוא ממלמל,נושק לשפתיי ויוצא מחדר.
אני נשכבת בחזרה על המיטה ומחכה לו.
אחרי מספר דקות טום חוזר כשבידו קופסת קונדומים. אני המומה, והוא רואה את זה על הפנים שלי כשהוא קורע את הקופסה.
"למה אתה צריך את כל הקופסה?" שאלתי.
טום מחייך חיוך ערמומי, "‏כי אני הולך לגרום לך לגמור המון הערב" החיוך שמעקל את שפתיי הוא סיפוק טהור.
הוא שולף קונדום ומשליך אותו על המיטה לפני שהוא מניח את הקופסה על השידה שליד המיטה. הוא מוריד במהירות את תחתוני הבוקסר שלו ואני מביטה בו, נושכת את השפה התחתונה שלי כשהוא קורע את עטיפת הקונדום ומחליק את טבעת הגומי על הזין העבה שלו.
אני בולעת רוק בכבדות, נלחמת בחרדה החדשה שמתמקמת נמוך בבטן שלי. היה כיף והכול, אבל אני חוששת מהפעם הראשונה שטום עומד לחדור לתוכי. אני באמת הולכת לעשות את זה עם טום.
זה מרגיש לי לא אמיתי בכלל.
טום מסתכל עליי ולוכד את מבטי, הוא בטוח רואה את הפחד שכתוב על כל הפנים שלי. ללא היסוס הוא מתקרב אליי, עוטף אותי בזרועותיו, אנחנו לחים מזיעה, העור שלו נדבק לשלי כשהוא מערסל אותי קרוב. ידו מונחת על הבטן שלי, ופיו מונח על מצחי. אני עוצמת את עיניי, מתענגת על קרבתו, לא מסוגלת להתעלם מהזקפה שלו שנצמדת לירך שלי. "אל תדאגי," הוא מנשק את הרקה שלי, "אני אהיה זהיר."
"טום..." הקול שלי מתפוגג, ואני עוצמת את עיניי בחוזקה, מנסה להדחיק את הפאניקה המאיימת. "זה עניין גדול בשבילי." הוא לא אומר כלום. רק מקרב אותי יותר.
"אני יודע" הוא לוחש ומלטף את שערי.
הוא שולח יד מתחת לסנטר שלי, מטה את פניי כלפי מעלה כך שאין לי ברירה אלא לפגוש במבטו. "את יכולה לסמוך עלי,שלגיה. אני תמיד אהיה פה לצידך" אין יותר מילים אחרי זה. אין דבר שצריך לפענח. רק שפע של מלמולים וגניחות רכות כשהוא מנשק אותי עד שאני לא יכולה לחשוב. הוא מעביר את הפה שלו על כולי. במורד צווארי. על פני עצם הבריח ועל החזה שלי. הוא מלקק ומוצץ את הפטמות שלי, נותן להן כל כך הרבה תשומת לב.
אני מתחילה להיות חסרת מנוחה. ‏הרגליים שלי מסתבכות בשלו,הפעימות שבין ירכיי בלתי נסבלות.
אני רוצה אותו.
אני רוצה להרגיש מחוברת אליו.
הוא מתרומם,אצבעותיו אוחזות בזין שלו כשהוא מוליך את זקפתו דרך הפתח שלי.
אני גונחת, האגן שלי מתרומם.
משתוקק לעוד בזמן שהוא מתגרה בי.
הגבות שלו מתכווצות בריכוז, וכשהקצה נדחף לפתח שלי, אני אוטומטית נדרכת. הפה שלו שוב על שלי, הלשון שלו נדחפת לפני שהוא מתרחק. "תירגעי," הוא ממלמל. אני עושה כמיטב יכולתי, מרפה את הכתפיים, מדמיינת את שאר השרירים שלי נרגעים לאט. אני מפשקת את ירכיי רחב יותר כשהוא ממקם את עצמו בין הרגליים שלי, ואז הוא שוב דוחף, הקצה ממש בפנים, ממלא אותי. מותח ומרחיב אותי. אני עוצמת את עיניי, תוהה אם זאת המורה להיות ההרגשה המדהימה שכולם מדברים עליה.
הוא מתקדם פנימה, סנטימטר מייסר בכל פעם, ואני נושמת עמוק, נשיפות ארוכות עוזבות אותי עד שהוא לגמרי בתוכי.
אני פוקחת את עיניי ומוצאת את טום מתבונן בי בהיסוס, כל גופו רועד, הזין שלו פועם. חם ועבה ולא זז. תזכורת שאי אפשר להכחיש שהוא תבע עליי בעלות לגמרי. אני מרגישה מלאה לחלוטין. כאילו אני לא יכולה לזוז וגם הוא לא יכול. אני מפחדת שזה יכאב, ואולי לא יהיה אכפת לו. אולי הוא יהיה שקוע מדי בהנאה שלו ולא ישים לב אליי.
"את כל כך צרה." הוא מעביר את זרועו סביב החלק העליון של ראשי, אצבעותיו. משחקות ברכות בשערי. מבטו רך כשהוא בוחן אותי, אבל אני רואה את המאמץ בשפתיו המכווצות. הוא עוצר את עצמו. בשבילי.
"אני חושש שאם אזוז מהר מדי, אני אגמור."
"תהיה זהיר איתי," אני לוחשת, כי זה מה שאני צריכה. אם הוא ידחוף את עצמו עמוק, אני עלולה לבכות.
הוא עושה מה שאני מבקשת, יוצא החוצה לפני שהוא נדחף בחזרה פנימה. אני מנסה לזוז איתו, מביך ככל שיהיה, מתסכל, אף שאני יודעת שלוקח זמן ללמוד את הכול. הוא סבלני אליי, מניח את ידו על הירך שלי, מנחה אותי, ואחרי כמה דקות של התחלות והפסקות, אנחנו נעים יחד.
לאט. בצורה חלקה. עדיין לא נוח לי לגמרי. הוא עדיין עבה מדי בתוכי, אבל ככל שהוא זז, כך זה נהיה קל יותר. ואני משתחררת יותר. קפיצי המיטה זורקים בקצב התנועות שלנו, הצליל הצורם ממלא את החדר וגורם לי לחייך. "למה את מחייכת?" הוא עוצר ומוריד את ראשו כדי לנשק אותי.
"כי אני שמחה שזה אתה" הוא נושק לשפתיי.
"‏ויהיה גם היחיד" עיניי נפערות מההלם.
הוא באמת מתכוון לזה עכשיו? הוא באמת רוצה להיות היחיד שלי?
אני כורכת את זרועותיי סביב צווארו.
"ואני רוצה להיות גם היחידה שלך" אני לוחשת לו.
החיוך שלו מתוק, לא דומה לשום חיוך שהוא אי־פעם חייך אליי בעבר. ואז הוא טומן את פניו בצווארי, נשימתו לוהטת על עורר כשהוא מגביר את הקצב. דוחף את עצמו לתוך הגוף שלי, הכניסה האיטית של הזקפה שלו מתחילה גל חדש של עקצוצים ששוטף אותי. אני מצמידה אותו קרוב יותר, הלב שלו דוהר על שלי, הפה שלי מוצא את שלו, הלשונות שלנו דוחפות. הנשיקה לוהטת. הוא איבד כל שליטה ואני מעודדת את זה. מעודדת אותו. "פאק," הוא לוחש על צווארי וקורס עליי, הזין שלו קבור עמוק בתוכי. גופו מתוח, גניחה חנוקה נפלטת מבין שפתיו ממש לפני שהרעד משתלט עליו. הוא גומר. וכל מה שאני יכולה לעשות זה להחזיק בו, לצפות בנס הזה. אני מתכווצת סביבו, גורמת לך לגנוח בצליל חנוק, והוא מתמוטט עליי, משקלו כבד וחם. העור הלח שלו נצמד לשלי.
"אלוהים. אני מצטער. זה קרה מהר מדי," הוא מתנשף, הלב שלו דוהר, ואני יכולה להרגיש אותו. "אל תתנצל." אני מעבירה את אצבעותיי למעלה ולמטה על גבו הרחב, מתחקה אחר השכמות שלו. "זה היה טוב."
"גמרת? את לא." קולו שקט, אכזבתו מורגשת. "גמרתי כבר פעמיים," אני מזכירה לו ומנשקת את מצחו. אני לא יכולה להפסיק לגעת בו. אני אוהבת שהוא שוכב עליי ככה, כאילו אני שייכת לו. הכול מושלם כל כך. כאילו הוא שייך לי. טום מתכוון לצאת מגופי, אבל אני מצמידה אותו אליי, שומרת אותו בפנים ומניחה את היד שלי על ישבנו. אלוהים אדירים, השרירים שלו קשים. "אנחנו יכולים לעשות את זה שוב?" אני שואלת בתקווה. הוא מחייך, פיו מוצא את שלי כשהוא ממלמל, "ועוד איך."