תומאס
"כפי שאתם אולי יודעים, הוויקינגים היו עובדי אלילים. אך בשנת אלף לספירה בעידודו של המנהיג האיסלנדי הדת הרשמית הפכה לדת הנוצרית ועל כך הם הכריזו בפרלמנט שלהם, האלת'ינגי." הגענו למפל גודפוס בעל צורת הפרסה עם מי הטורקיז הצלולים שלו, ובלי הכנה מראש מילה התחילה לספר את סיפור שמו של המפל. קולה היה נלהב, בדיוק כמו שהוא היה כשהיא סיפרה על ההיסטוריה של מפל ברנפוס. כשהיא עצרה את דבריה והתבוננה בחבריי, החלטתי להמשיך אותם. כשהידע בער בי, הוא בער בי. "לפי הפולקלור," הבטתי בה כדי לוודא בכל זאת שזה בסדר שאני ממשיך והיא הנהנה. "אחרי ההכרזה, המנהיג האיסלנדי עלה צפונה והשליך את פסלי האלים הנורדים לתוך המפל ומכאן שמו 'מפל האלים'."
"זה היה מעשה סמלי שביטל את האמונה הישנה בלי שפיכת דמים." היא השלימה את סיפורי וסיפורה, בזמן שמבטי חבריי חלפו ביני לבינה.
"עכשיו אפשר להצטלם?" אקסל שאל והרוויח סטירה קלה על הזרוע שלו ממאיה. שהגיעה לו לדעתי.
"לא יזיק לך קצת ידע מעבר לידע שלך על מוצרי טיפוח לשיער." מאיה התחילה להתקדם קדימה לעבר הסלעים שעליהם עמדו תיירים אחרים והצטלמו.
לואיז משכה את מדס בבקשה לצלם אותה ואקסל השתרך אחריהם.
הבטתי בהם ולא הבנתי למה לואיז המשיכה לברוח ממני.
למה זה עדיין מפריע לך? היא הבהירה את מקומך בחייה.
כמו יום קודם לכן, שוב נשארתי לבד עם מילה. היא הביטה בי בביישנות לפני שסובבה את פניה לעבר הנוף שלפנינו. כשלואיז שאלה האם מילה יכולה להצטרף אלינו לטיול, לא הייתי בטוח לגבי זה. פגשתי אותה פעמים ספורות בילדות וזכרתי שהיא הייתה ילדה פעלתנית וחסרת מנוחה. ניסיתי לשוחח עם לואיז ולוודא איתה שזאת ההחלטה הנכונה, כי כבר היינו חבורה גדולה למדי, והיא הרגיעה אותי שכמעט לא נרגיש בנוכחותה של מילה. התקשיתי להאמין בכך אבל למרבה ההפתעה לואיז צדקה.
נדהמתי מהשינוי שראיתי במילה ביום הראשון. היא הייתה שונה פיזית: היא הייתה מלאה יותר משזכרתי, חיוורת מעט ובעלת שיער קצר אבל יותר מכול הפתיע אותי השקט שלה.
"אני שמחה שהגשם הפסיק, אחרת היינו מפספסים את היופי הזה." מילה העירה אותי ממחשבותיי. בדרך לגודפוס התחיל לרדת גשם זלעפות שלא הכרתי כמותו למרות שחוויתי כמה חורפים קשים בדנמרק, וחששתי שזה יהרוס את ההנאה מהסיור במפל. למזלנו ולשמחתנו הוא הפסיק כמה דקות לפני שהגענו ליעדינו.
"את מכירה את האמרה האיסלנדית?" שאלתי אותה וצילמתי בשביל סופיה כמה תמונות.
"אם אתה לא מרוצה ממזג האוויר, תחכה 5 דקות?" מילה שאלה בחיוך.
"בדיוק. אני שמח שאני לא היחיד שבילה את זמנו בלקרוא על המדינה." התחלנו להתקדם קרוב יותר למפל.
YOU ARE READING
לאחות את שברי הלב
Romance*הסיפור הושלם* מילה החיים שלי התחלקו לשניים, לפני שברון הלב ואחרי שברון הלב לא האמנתי באהבה. לא האמנתי בעצמי. התהלכתי כעיוורת ולא ראיתי את האור תקופה ארוכה. ואז הוא נכנס לחיי שוב, והוא כבר לא היה הילד הקטן שזכרתי. הוא היה גבר, והלב שלו היה שייך לאחר...
