תומאס
"מילה, זה בסדר שתעלי על אופנוע השלג עם תומאס?" לואיז הפתיעה אותי כששאלה את מילה את השאלה לפני שהתייעצה אתי. קיוויתי שלפחות באופנועי השלג לואיז תאפשר לי להיות איתה, אבל טעיתי. הבנתי שלואיז מתחמקת ממני ולא יכולתי לעשות דבר, אבל לא הבנתי למה היא מערבת את בת דודתה בעניין. הסתכלתי על מילה והופתעתי מההבעה שעל פניה. זה נראה כאילו לואיז סטרה לה, ולא הציעה לה לרכב אתי.
ידעתי שמשהו קרה בין לואיז ולמילה כי שתיהן חזרו שקטות ואדומות עיניים. ניסיתי לשוחח עם לואיז בערב, אבל היא דחתה אותי בטענה שהיא עייפה מדי, והלכתי לישון בהרגשה רעה. גם מילה נמנעה מלהביט בי, ויכולתי להבין אותה. כמעט נישקתי אותה על חוף היהלומים, וזה היה אחד הדברים המטומטמים ביותר שעשיתי. הייתי מאוהב בלואיז, אז למה מצאתי את עצמי מביט בשפתיה של מילה ורוצה לטעום אותן?
מילה עדיין לא אמרה דבר על בקשתה של לואיז, שהביטה בבת דודתה בתחינה.
אם זה לא מתאים לך, את תמיד יכולה לסרב. רציתי להגיד לה ברוגז, אבל החלטתי להשאיר את פי סגור.
"אוקי." מילה ענתה לבסוף מבלי להביט בי או בלואיז.
"יופי!" לואיז קראה בהתלהבות מזויפת לפני שהמדריכים משכו את תשומת ליבנו והסבירו לנו על האופנוע. הצצתי חטופות במילה ולמרות הקסדה שהייתה על ראשה, ראיתי שהדם אזל מפניה. לא ידעתי האם זה בגלל אופנועי השלג או בגלל הרכיבה אתי.
קיוויתי שזה בגלל אופנועי השלג.
אחרי שהמדריכים וידאו שהבנו איך אנחנו אמורים לרכב על אופנועי השלג, טיפסנו עליהם.
"איך את מאחורה?" ניסיתי לסובב את גופי כדי לבדוק לשלומה של מילה והיא רק הצליחה להגיד "בסדר." חנוק.
אני מקווה שזה יגמר מהר. לא יכולתי להתמודד עם המתח שהיה באוויר.
רכבנו אחרי אקסל ומאיה שלפניהם היה אחד המדריכים ומאחורינו היו מדס ולואיז ומדריך נוסף. השליטה על אופנוע השלג התבררה כלא פשוטה, והבנתי מהר מאוד שמהירות גבוהה הקלה על השמירה על היציבות. גם העליות והירידות בקרחון היו פחות חלקות משדמיינתי, אבל מה שהטריד אותי יותר היה לוודא ששנינו נשאר על האופנוע ולא ניפול או נרסק את הרגליים שלנו. הרגשתי אחריות לא רק כלפי עצמי אלא גם כלפי מילה, שלמרות התנגדותה בהתחלה, בטחה בי מספיק כדי לעלות אתי על האופנוע.
חברינו צעקו בהתלהבות בכל עיקול וירידה, אבל אני לא העזתי להזיז את ראשי והתאמצתי להביט קדימה. השמיים היו בהירים באותו יום והרוח שהצליפה בי הצליחה לקרר מעט את גופי שהתחיל להזיע בחליפה התרמית. הבנתי באותו רגע שלא רק המהירות שומרת על היציבות שלנו, אלא גם שיתוף הפעולה ביני לבין מילה.
YOU ARE READING
לאחות את שברי הלב
Romance*הסיפור הושלם* מילה החיים שלי התחלקו לשניים, לפני שברון הלב ואחרי שברון הלב לא האמנתי באהבה. לא האמנתי בעצמי. התהלכתי כעיוורת ולא ראיתי את האור תקופה ארוכה. ואז הוא נכנס לחיי שוב, והוא כבר לא היה הילד הקטן שזכרתי. הוא היה גבר, והלב שלו היה שייך לאחר...
