מילה
לואיז וניקולאי נטשו לסוויטה שלהם לפני חצות, אחרי שהם חתכו את העוגה וחילקו אותה לכולם. רציתי ללכת הביתה אחריהם, אבל סופיה ומאיה מנעו ממני ללכת והמשיכו להביא לי כוסות של יין.
היין שיתק מעט את המועקה הקטנה במרכז בית החזה, אבל עיניי עדיין נמשכו לתומאס ולכריסטין. היא הייתה אחת הבחורות היפות והמושכות שראיתי, בדיוק מי שציפיתי לראות עם תומאס. הם רקדו לא רק רחוק מאיתנו, וזה הקשה עליי להפסיק להתבונן בהם.
סופיה ומאיה ניסו למשוך את תשומת לבי ולגרום לי לרקוד, אבל לא יכולתי לשחרר את המחשבות שהתרוצצו בראשי.
השתיקה של תומאס על האיפור.
כריסטין הדוגמנית.
הנשיקות שראיתי שהוא העניק לה במהלך כל הערב.
"הלוואי והיא לא הייתה מגיעה." סופיה לחשה באוזני באחת מהפעמים שראשי היה מסובב בכיוון הזוג המושך.
"למה?" שאלתי אותה מבלי להסתובב. ידיו של תומאס היו על מותניה של בת זוגתו, וזרועותיה היו סביב צווארו כשהם רקדו קרוב, אגן לאגן. ללא ספק הם היו להוטים ושקועים בתוך עולמם.
"אני לא אוהבת אותה." סופיה ענתה מבלי לפרט, וכשהסתובבתי לכיוונה ותכננתי לשאול אותה למה, ראיתי שהיא כבר עסוקה בלרקוד עם אחותו של ניקולאי.
תהיתי מה תומאס הרגיש לגבי העובדה שסופיה לא אוהבת את בת הזוג שלו. ידעתי כמה סופיה ודעתה חשובות לו.
ככל שהמשכתי להביט בתומאס ובכריסטין יותר, הכאב בבטן התגבר, וזה לא היה מכמות האלכוהול במערכת שלי.
באמת קיווית שתומאס יסתכל לכיוון שלך?
ניסיתי להדחיק את המחשבה הזאת אבל היא הסתחררה בראשי עוד ועוד.
לא הספיק לך אלכס? את רוצה עוד לב שבור?
המשכתי לרקוד, אבל מילות השיר שהתנגן ברקע רק החמירו את תחושת הבדידות והדחייה שחשתי בהן שנים.
תחושת מחנק התגברה בגרוני, ולאט לאט הרגשתי שאני זקוקה לאוויר.
הלכתי מבלי להגיד לסופיה ולמאיה לאן אני הולכת, ויצאתי למרפסת. שאפתי לריאותיי את האוויר הקריר, וצמרמורת כיסתה את עורי כשניגשתי למעקה שכמה שעות לפני שוחחתי לידו עם תומאס.
"מתי תשחררי את העבר, מילה?" שאלתי את עצמי בקול רם והבטתי לשמיים זרועי הכוכבים ולירח שהיה דק וגבוה בשמיים. עדיין שמעתי את המוזיקה בתוך האולם, אבל היה שקט מיוחד בחוץ. סובבתי את ראשי והסתכלתי סביבי וראיתי כמה אנשים שעישנו או שתו מתחת למרפסת, וזוג שישב על הכיסאות והתמזמז במרפסת.
כשראיתי את הזוג הזר הזה, ידעתי שזה יותר מדי בשבילי. הורדתי את הנעליים הגבוהות וכשהנחתי את רגליי על רצפת האבן הקרה, הרגשתי הקלה מיידית. כפות רגליי פיעמו, וכל צעד שעשיתי לעבר המדרגות שיורדות לדשא ולאגם היה מורכב מעט.
YOU ARE READING
לאחות את שברי הלב
Romance*הסיפור הושלם* מילה החיים שלי התחלקו לשניים, לפני שברון הלב ואחרי שברון הלב לא האמנתי באהבה. לא האמנתי בעצמי. התהלכתי כעיוורת ולא ראיתי את האור תקופה ארוכה. ואז הוא נכנס לחיי שוב, והוא כבר לא היה הילד הקטן שזכרתי. הוא היה גבר, והלב שלו היה שייך לאחר...
