תומאס
"היו לנו הרבה שנים להתכונן לחתונה הזאת." מילה התחילה את הנאום, הרעד הקל בקולה בלט באוזניי. "כמובן, החתן השתנה אינספור פעמים." ואז היא העמידה פנים שהיא לוחשת ללואיז "אבל לא נספר את זה לניקולאי." כול האורחים צחקו ביחד.
מילה לקחה נשימה עמוקה לפני שהמשיכה. "עברנו המון ביחד. אהבות, אכזבות וגם שיברונות לב. אף אחת לא מכירה אותי כמוך, ואני חושבת שאף אחת לא מכירה אותך כמוני. לכן אני אומרת בביטחון, שאין מישהי שראויה יותר ממך לאושר הזה. לאהבה הזאת." מילה הצביעה על האורחים שיושבים באולם ואז על ניקולאי.
"בדרך כלל יש בפי יותר מילים, אבל האהבה שלכם הותירה אותי בלעדיהן. אז מאחלת לכם שתאהבו ותחבקו אחד את השנייה גם כשטוב וגם כשמאתגר. אני מאחלת לכם לבחור אחד בשנייה בכל יום וללכת לישון בידיעה שאתם מאושרים." הבטתי בלואיז שמחתה דמעה ובניקולאי שחיבק אותה ונישק את הרקה שלה.
לאחר מכן מילה העבירה בידיים רועדות את המיקרופון לאחד החברים של ניקולאי שהצחיק את כולנו אבל לא ריגש כמו מילה. המשכתי להתבונן בה גם אחרי שהתיישבה במקומה ולקחה לידיה את האחיינית שלה.
בכל פעם שאני רואה אותה, היא נראית טוב יותר.
הבטתי בתינוקת שצחקה כשמילה נישקה את ביטנה ושיחקה אתה, ונראה שעכשיו כשהיא סיימה את הנאום שלה, דבר לא עניין אותה מלבד התינוקת שבידיה. לא ידעתי למה, אבל המחזה הזה הפנט אותי. מילה הייתה טבעית עם ילדים.
"מתי כריסטין מגיעה?" אקסל התפרץ למחשבותיי והסיט את תשומת לבי ממילה.
הסתכלתי על השעון וראיתי שהשעה 8 בערב.
"היא אמורה להגיע בעשר." כריסטין, בת זוגתי, הייתה עסוקה בעבודה ולא הצליחה להגיע אתי לטקס עצמו. הצעתי לה לוותר גם על מסיבת החתונה אבל היא לא הייתה מוכנה לוותר על עוד סיבה למסיבה.
"זה מאוחר." אקסל העיר וחזר לצלחת האוכל שלו.
"היא לא הצליחה להשתחרר לפני." עניתי בחוסר התלהבות. חבריי לא חיבבו את כריסטין וגם היא לא אותם. לא הצלחתי להבין מאיפה חוסר החיבה נובע. הצטערתי על כך שזה המצב אבל ידעתי שהתערבות עלולה לגרום ליותר עוינות אז שחררתי. כל עוד כריסטין וחבריי מכבדים את המקום שכל אחד מהם תופס בחיי- זה היה טוב מספיק עבורי.
"למה אתה לא אוכל את הטלה? הוא מעולה!" אקסל העיר בעודו לועס את הבשר.
"תבלע לפני שאתה מדבר, זה דוחה." מאיה העירה לאקסל אבל חברי התעלם מההערה.
"אני מחכה לריקודים! אתם יודעים שזאת החתונה הראשונה שלי?" סופיה אמרה בהתלהבות. אחותי ידעה ליהנות מכל רגע, ולו הקטן ביותר ולהפוך אותו למאורע ייחודי.
YOU ARE READING
לאחות את שברי הלב
Romance*הסיפור הושלם* מילה החיים שלי התחלקו לשניים, לפני שברון הלב ואחרי שברון הלב לא האמנתי באהבה. לא האמנתי בעצמי. התהלכתי כעיוורת ולא ראיתי את האור תקופה ארוכה. ואז הוא נכנס לחיי שוב, והוא כבר לא היה הילד הקטן שזכרתי. הוא היה גבר, והלב שלו היה שייך לאחר...
