תומאס
"משהו עובר עליך." מדס ניגש אליי אחרי שסיימנו להתאמן בחדר הכושר ואספנו את החפצים שלנו מהלוקרים אחרי המקלחת.
חשבתי להכחיש את העניין אבל הייתי עייף מדי לכן משכתי בכתפי.
לא הצלחתי לישון טוב בימים האחרונים, ותחושת אי השקט המשיכה לקנן בי ולא הצלחתי לפענח בעצמי למה מה שקרה ביני לבין מילה השפיע עליי.
לא הייתי תמים. שכבתי עם בחורות ועזבתי רגע אחרי שגמרתי. למה איתה זה הרגיש אחרת? למה המבט שלה והפגיעות שבה גרמו לי להרגיש כמו אידיוט מוחלט על כך שלא נשארתי איתה?
"בוא, אני מזמין אותך לשייק חלבונים." כשהבטתי בו ברוגז הוא צחק. שנאתי את השטויות שהוא מילא את עצמו בהן.
"אני מעדיף קפה." אמרתי לו ויצאנו לרחוב. הלכנו בדממה לבית הקפה שליד המכון והתיישבנו בפינה מרוחקת. אחרי שקיבלנו את הקפה שלנו בתוספת ארוחת הבוקר מדס המתין שאספר לו מה קורה אתי.
למרות שחבריי היו היחידים שהייתי פתוח איתם לגמרי, לא הצלחתי למצוא את המילים.
"זה קשור למילה?" מדס לקח את העניינים לידיו ושאל את השאלות.
"כן." נאנחתי ונשענתי אחורנית, עדיין לא נוגע באוכל או בקפה שלי.
"קרה ביניכם משהו?" מדס פתח שקית סוכר ושפך את תוכנה לתוך הקפה שלו, הוא אהב מתוק יותר ממני.
"אפשר להגיד, כן." לא הצלחתי להסתכל בעיניו של מדס כשהתוודיתי ובמקום זה שיחקתי עם הכפית שהגיעה ביחד עם כוס הקפה.
"טוב, זה היה עניין של זמן." מדס צחק והפתיע אותי בתגובתו. עיניי מיד עזבו את הכפית והתמקדו במדס המחייך.
"למה אתה מתכוון?" שאלתי אותו אבל במקום לענות לי מדס לגם מהקפה ומתח את הרגע. שנאתי את העצירות הדרמטיות שלו, אבל הוא לעומת זאת נהנה מהן.
"ביליתם כל רגע אפשרי ביחד באיסלנד, ואל תחשוב שאני לא יודע שגם בישראל העברתם המון זמן ביחד. " פתחתי את פי כדי להתנגד לדבריו אבל מדס המשיך. "גם בחתונה הבטתם זה בזו כשחשבתם שאף אחד לא הסתכל. כן, גם כשכריסטין הגיעה." מדס ענה על שאלתי עוד לפני שהספקתי לשאול אותה והמשיך. "ועכשיו היא בדנמרק, והיא נראית טוב יותר מפעם. ראיתי איך היא מסתכלת עליך, וגם אתה לא שולט בזה." הוא ענה בקלילות והניח את כוס הקפה על הצלחת ולקח בידו מזלג וסכין והתחיל לחתוך את החביתה.
נדהמתי מכך שמדס שם לב לכל הפרטים האלה כי אני לא שמתי לב אליהם, עד שהוא ציין אותם.
חיכיתי שמדס יסיים את הביס שלו ויסביר את עצמו יותר. ואולי קיוויתי שהוא יעזור לי להבין מה לעזאזל אני מרגיש או חושב. מעולם לא הייתי כל כך מבולבל. תמיד ידעתי מה אני רוצה, ותמיד הייתי בשליטה אבל אולי זה היה נכון לחיי ולא לחיי האהבה הכושלים שלי.
YOU ARE READING
לאחות את שברי הלב
عاطفية*הסיפור הושלם* מילה החיים שלי התחלקו לשניים, לפני שברון הלב ואחרי שברון הלב לא האמנתי באהבה. לא האמנתי בעצמי. התהלכתי כעיוורת ולא ראיתי את האור תקופה ארוכה. ואז הוא נכנס לחיי שוב, והוא כבר לא היה הילד הקטן שזכרתי. הוא היה גבר, והלב שלו היה שייך לאחר...
