מילה
רתחתי מחום כשהתעוררתי וזרועות חזקות היו סביבי. מצמצתי והבטתי סביבי, מנסה להבין מה קרה והיכן אני.
ואז אירועי אמש חזרו אליי. המועדון, תומאס והסיפור שלו.
אני והסיפור שלי.
הרגשתי התכווצות איומה כשנזכרתי שסיפרתי לתומאס על הסוד הכי מכאיב שלי. האם עשיתי טעות? האם תומאס יברח כשיבין כמה אני והעבר שלי מורכבים? ניסיתי להתעלם מהמחשבות והחששות, והתמקדתי יותר בשרירים הכואבים בגופי. הספה לא הייתה מיועדת לשינה ובטח לא לשני אנשים, אבל נרדמנו מבלי לשים לב. הרגשתי את נשימתו של תומאס על אוזני ולחיי, וכשסובבתי את פניי אליו, שפתיי היו קרובות לפיו שהיה פתוח מעט. הבטתי ארוכות בשפתיו ואז הרמתי את מבטי והתבוננתי בריסיו הארוכים ובשערו שנפל על מצחו. הוא נראה טוב גם כשהוא ישן. הלב שלי התמלא במשהו עצום שלא רציתי לגעת בו. הוא היה נינוח כל כך, ויכולתי להסתכל על התמונה הזאת שעות רבות.
אבל הייתי חייבת להתעשת על עצמי.
הורדתי בזהירות את הזרוע של תומאס ממני וניסיתי לרדת מהספה מבלי להעיר אותו. עדיין הייתי באותם הבגדים שלבשתי למועדון והרגשתי צורך לנקות את עצמי מהכול.
נכנסתי לחדרי ולקחתי מהכיסא את הפיג'מה שלי והלכתי אתה למקלחת, ושם פשטתי את כל בגדי הערב. נתתי למים הזורמים לשטוף את כל הקושי שחשתי בו בימים האחרונים, והתמסרתי לחמימות של המים.
אחרי שסיימתי להתקלח ולצחצח שיניים הרגשתי טוב יותר אבל גם רעבה יותר. לא ידעתי מה תומאס אוהב ובכלל לא ידעתי האם יישאר אתי או לא, לכן בחרתי להכין בלינצ'ס כמו שנהגתי לעשות בכל סוף שבוע. ניסיתי להתנתק מהכול, לכן סגרתי את דלת המטבח ושמתי מוזיקה חלשה והנעתי את אגני לקצב שלה בזמן הכנת הארוחה.
הייתי שקועה כל כך במוזיקה ובבלינצ'ס, שלא שמתי לב שתומאס נכנס למטבח עד שהוא אמר "זה מריח טוב."
קפצתי במקומי וכמעט הפלתי את מרית המתכת שבידי. הנחתי אותה על ערימת הבלינצ'ס בצלחת שבסמוך לכיריים החשמליים ומיהרתי להפסיק את המוזיקה שעדיין התנגנה ברקע.
הרגשתי את פניי בוערות ואת פעימות לבי באוזניי כשסובבתי את ראשי לכיוונו של תומאס. הוא נשען על השולחן, רגליו שלובות בקרסול וידיו אוחזות בקצה השולחן. הוא חייך אליי לפני שכיסה את פיו כשפיהוק גדול השתלט עליו.
"בוקר טוב." הוא אמר לבסוף, קולו ישנוני. זכרתי היטב את הקול הזה עוד מאיסלנד, אבל בזמנו לא התעכבתי עליו. הוא היה צרוד ונמוך מהרגיל, והיה אפשר לחשוב שתומאס מעשן כבד בגללו.
הוא עדיין היה באותם הבגדים מהערב, רק שהם היו מקומטים יותר.
"בוקר טוב." עניתי לפני שחזרתי למחבת הרותחת. לא ידעתי כיצד להתנהג או מה לומר, הרגשתי חשופה מדי.
YOU ARE READING
לאחות את שברי הלב
Romance*הסיפור הושלם* מילה החיים שלי התחלקו לשניים, לפני שברון הלב ואחרי שברון הלב לא האמנתי באהבה. לא האמנתי בעצמי. התהלכתי כעיוורת ולא ראיתי את האור תקופה ארוכה. ואז הוא נכנס לחיי שוב, והוא כבר לא היה הילד הקטן שזכרתי. הוא היה גבר, והלב שלו היה שייך לאחר...
