מילה
"רק לידיעה, בד"כ אני ישנה בשעות האלה." התעוררתי מוקדם בבוקר ולא יכולתי להכניס פירור לפה. הייתי בדיוק בארוחת הבוקר השבועית שלי עם לוסיה כשהוא כתב לי ולא הייתה תשובה אחרת שיכולתי להעניק לו. התאפקתי לא לכתוב לו אחרי הפגישה בבית הקפה כי לא רציתי לכפות את עצמי עליו, אבל לא הפסקתי לחשוב על כמה נהניתי אתו.
"אז למה הצעת להיפגש בתשע?" הוא הפנה לעברי מבט צדדי שמשקפיי השמש הסתירו אבל על פי החיוך הקטן על שפתיו יכולתי לדמיין את המבט המשועשע בעיניו הכחולות. שיערו נצץ בגוונים של זהב והעור שלו נראה קצת יותר שחום וזה לימד אותי שהוא כן בילה לא מעט שעות בשמש בשבוע האחרון. הוא לבש מכנסיים כחולים באורך הברכיים וגופיה לבנה שהדגישה את שרירי הזרועות שלו.
זה לא היה הוגן כמה טוב הוא נראה.
"כי לים הולכים בבוקר." משכתי בכתפיי כשהוא צחק.
"לים אפשר ללכת בכל שעה." כשנפגשתי עם תומאס ליד הבניין שלו, החלטנו לעשות הליכה לפני שהחום יחמיר. לא מעט אנשים טיילו בטיילת, חלקם בודדים אבל רובם בזוגות או עם משפחות, והרבה ילדים רצו לתוך הגלים ויצאו מהם.
"אבל כדאי להתרגל לחום בהדרגה, לא?" הסתכלתי עליו שוב וסימנתי לו לרדת לעבר האבנים שיצרו ג'קוזי טבעי.
"אני לא יודע איך אתם מצליחים לשרוד את מזג האוויר הזה, אפשר לטגן ביצה על המדרכה והיא תהיה מוכנה תוך כמה שניות." הלכנו בזהירות על האבנים ועל החול שגרגריו הרותחים הצליחו לחדור לתוך הכפכפים.
"יש שיגידו את זה על מזג האוויר שלכם, אבל אני מסכימה אתך. אני מעדיפה את החורף גם." התקדמנו לסלעים שבתוך המים שעמדו עליהם אנשים והצטלמו, אבל זה לא הפריע ליהנות מהמקום המיוחד הזה.
"איך לא שמתי לב למקום הזה כשרצתי?" תומאס שאל בפליאה כשהגענו לסלעים שהים הכחול-ירוק יצרו בהם גומחות קטנות ועגולות.
"קל לפספס אותו אני מניחה." שאפתי לתוך ריאותיי את ריח הים והקשבתי אך ורק לקולות הגלים. עמדנו בדממה כמה דקות ויכולתי להרגיש את עורו הרותח במקום שזרועו החשופה נגעה בזרועי. פרפרים קלים התעוררו בבטני, אבל בחרתי להתעלם מהם ולהתמקד במים המנצנצים ובדגים הקטנים ששוחים בגומחות ובבריכות הקטנות.
ואז הבטן המקרקרת שלי הרסה את הרגע.
"את רעבה?" תומאס צחק ואני סגרתי את פניי בשתי כפות ידיי. לולא הצרכים של הגוף שלי, זה היה יכול להיות רגע רומנטי.
"בואי נמצא מקום לאכול בו." תומאס התחיל להתקדם ואני אחריו, מנסה לשכוח מהרגע המביך.
"אני מכירה מקום נחמד לשבת בו, זה בהמשך." סימנתי לעבר הדרך שאחרי בניין הדירות בו תומאס התארח.
YOU ARE READING
לאחות את שברי הלב
Romance*הסיפור הושלם* מילה החיים שלי התחלקו לשניים, לפני שברון הלב ואחרי שברון הלב לא האמנתי באהבה. לא האמנתי בעצמי. התהלכתי כעיוורת ולא ראיתי את האור תקופה ארוכה. ואז הוא נכנס לחיי שוב, והוא כבר לא היה הילד הקטן שזכרתי. הוא היה גבר, והלב שלו היה שייך לאחר...
