רגשות מעוותים

דין: 34

השעון שנמצא על הקיר מצלצל, קודח לי חור במוח כאשר הקרב בין עורכי הדין מתחיל. במשך הזמן שהם מדברים מוריס הסביר לי על כך שעצרו אותם בגלל מילותיו של אבי ולאחר מכן לקחו אותם לחדר חקירות והם דיברו שטויות שגרמו לכולם לחשוד אבל לא לגמרי ולכן הם כאן היום. אני יודע את האמת, אבל עכשיו הכל לא נראה מבטיח לגבינו אלא ניכר מעיניה של השופטת שהיא לגמרי מעידה לטובת טום ואימי. ועכשיו, יש למוריס והיילי קלף מנצח בשרוול שהוא מסרב לומר לי מהו.

עורך הדין שלהם - דניאל, טוען שזה היה הגנה עצמית והם פעלו מתוך לחץ. פרד טוען שאם זה היה מתוך לחץ למה הם הפלילו שוב את ג׳ו אחרי שנים. וכך זה ממשיך. יצאנו להפסקה ועכשיו החמש עשרה דקות הפסקה שלנו נגמרו. השופטת חוזרת ונראית החלטית. ניכר שהיא קיבלה החלטה וההחלטה לא חיובית לגבינו. ״עורך הדין תומס.״ היא מסמנת לו לדבר. ״תן לי להבין משהו, פרד,״ הוא אומר בביטחון בחליפת שלושה חלקים שלו. ״למה ג׳ו היה שם מלכתחילה, למה הוא הגיע לשם. הבנתי שללקוח שלך היה אז מעקב בטלפון אחר אשתו. למה בני זוג, יותר מכך זוג נשוי צריך מעקב על הטלפון של אחד השני? זה לא נראה לך מגוחך?״ פרד בולע רוק וכשאני מביט בפניו אני יודע שזהו פרט שהוא אינו ידע.

״פרד?״ השופטת שואלת. ״האם היה לג׳ו מעקב אחרי הטלפון של ג׳ניפר?״ אלוקים, אני לא יודע איזה קלף יש להיילי ביד אבל היא חייבת להגיע, אחרת הכל ילך לאלף עזאזל כי השופטת נראית משוכנעת מדי כדי לתת להם חנינה ולאבי להירקב בכלא.

״השאלה החשובה כאן, כבודה, האם עורך הדין תומס שלנו מודע למצב שהתיק היה טמון שמונה-עשרה שנה, ורק אחרי מעל לעשור מזוין, תסלחו לי, הגיע שוב לחקירה, לעצירת הלקוח שלי שבזמנו, תתני לי להזכיר, הוא היה חף מפשע?״ הוא שותק, נותן למילים לחדור אליה ולאחר מכן אומר, ״האם זה לא נראה לך מוזר שברגע שהמשטרה עצרה את ג׳ו, ג׳ניפר נעלמה מהרדאר רק כדי להיות עם טום?״ היא מהנהנת, אבל לא נראה שהיא השתכנעה. ״שמעתי את שני הצדדים. ברשותכם נצא להפסקה של חמש דקות בלבד והפרלמנט ואני נחליט כאחד.״ היא יוצאת יחד עם כמה אנשים מהאולם. ״אמרת שיש לך קלף בשרוול, מוריס. הגיע הזמן שתוציא אותו. היא הגיעה להחלטה וזה לא לטובתנו.״

״היא לא עונה לי.״ מוריס אומר בלחץ.

מוריס ופרד מחליפים ביניהם כמה מילים לפני שהשופטת חוזרת עם החלטה בידה. ההחלטה הגורלית.

״שמעתי את שני הצדדים, הקשבתי לשניכם באוזניים פתוחות.״ ההחלטה שלה ברורה לי כשמש. הוא הולך לכלא.

אני מרגיש את ליבי מתכווץ.

״כבודה,״

״עורך הדין קנדי, אני מבקשת.״ היא משתיקה את עורך הדין שלנו. ״שמעתי והפנמתי את כל הדברים שנאמרו.״ היא מפסיקה הפסקה דרמטית.

לעזאזל, איפה את, היילי.

״פסק הדין שנקבע לאור העדויות במשפט בין ג׳ו קרטר לג׳ניפר וטום קרטר הוא,״ היא אומרת ואני מתחנן בפני אלוקים שבשמיים שלא יקבע את הדין הזה. לא לאבא שלי.

״ג׳ו קרטר נמצא אשם ברצח.״

הו, אלוקים.

אני מרגיש חלול, מילותיה פגעו בי, וחזק.

לוקחים את אבי ממני, והפעם זה לתמיד. לא אוכל לשחק איתו פוטבול יותר והוא לא יוכל לאמן אותי למשחקים שלי. לא אוכל לחזור ולראות אותו בכל יום אחרי בית הספר.

אבי עומד להיכנס לכלא על רצח שלא ביצע ואני הולך להירקב מבפנים.

בתוך ליבי הכל שחור משחור ואין שום דבר שיכול לשנות את עתידי. את הגורל המר.

❀