אהבה קצרה

פרק מס' 18

לפני שאני מתחילה עם הפרק - חשוב לי לומר שהסיפור הוא סיפור בוגר! יהיו בו הרבה קטעים לא נאותים. אתחום בכל אופן בכוכביות (***) על מנת שמי שלא מעוניינת לקרוא אותם, תוכל לדלג עליהם.. ועל הדרך גם להודות לכן על ההודעות, התגובות וההצבעות שאני נהנת לראות!!! ♥ 

*** תחושה של פחד מהול בתשוקה עוטפת אותי. אני עומדת מצדו השני של המיטה כשעידן נכנס אל החדר. הכל קורה כל כך מהר, שבתוך שניות אחדות הוא כבר עומד צמוד אליי והלשון שלו תקועה עמוק בתוך הפה שלי. הידיים שלו עוברות על גופי, נוגעות ומשאירות אחריהן שובל של אש. אני אוחזת בעורפו לתמיכה ובידי השנייה קוברת את אצבעותיי בשיערו. אני רוצה להיצמד קרוב יותר לגופו, למרות שאנחנו כבר דבוקים חזה אל חזה. הפרפרים בבטן כבר החלו לרחף, והחום מציף אותי בכל הגוף. האלכוהול עדיין זורם בתוכי, ומונע ממני לחשוב בהיגיון. המוח שלי נמס ממנו. כל מה שאני רוצה עכשיו זה אותו! לא אכפת לי מה אני אקבל ממנו, העיקר שיזרוק לי משהו. הוא הודף אותי אחורנית ומשכיב אותי על המיטה כשהוא רוכן מעליי. הוא יורד עם פיו לעבר המחשוף שלי, חופן את השדיים שלי וגורם לי לגנוח בתשוקה. "אלון" אני ממלמלת בבהלה, כשהמחשבה על כך שהוא לצוץ בכל רגע ולהרוס אותו, עולה לראשי. "הוא לא כאן אל תדאגי" הוא מחזיר מלמול משל עצמו וממשיך בעבודת הפה שלו על החזה שלי. נראה שהדלקתי אותו, כי העיניים שלו חדורות מטרה - כמו צייד שיוצא לצוד את הטרף שלו. הן קודרות ומלאות בתאווה והוא לא עוצר לרגע. הוא מיומן בכל הקשור לזה, ואני מרחיקה מראשי את המחשבה של כמה בחורות הוא הספיק לזיין במהלך השנים. תוך דקות ספורות אני נשארת בתחתונים וחזייה, ומצליחה להשאיר את עידן רק בתחתוני הבוקסר ההדוקים שלו. אני לא יודעת כלום, המוח שלי כמו עיסה אחת גדולה. רק דבר אחד מתרוצץ במוחי - אני רוצה אותו ושום דבר לא יעצור אותי הפעם. אני מנסה להתהפך מעליו, לקחת מעט מהשליטה אל הידיים שלי. אבל בכל פעם שאני מנסה הוא לא נותן לי. פאקינג שתלטן! הכאב בבטן מתחזק, אני  מצפה לזה אבל גם חוששת. "שירה.. אפשר לעצור את הכל" הוא אומר צרוד, בחוסר חשק בולט. כאילו מכריח את עצמו להוציא את המילים האלה מהפה. בחיים שלי לא נמשכתי לגבר בצורה שאני נמשכת אליו. כל רפרוף של השפתיים שלו על הגוף שלי, כל נגיעה של הידיים שלו בי או הגוף הקשה שלו שנצמד אליי - גורמים לי לרצות לצרוח מרוב עונג, ולהשאיר אותו קרוב אליי לנצח. "אני רוצה, אני ילדה גדולה ואני רוצה להמשיך" אני מביטה עמוק בעיניו. העיניים שלו אוכלות אותי במבטן. אני רוצה שיבין כמה אני רוצה את זה, לא פחות ממנו. הוא מהנהן ומצמיד את שפתיו לשפתיי. מנשק אותי ברכות שלא אופיינית לו. החזייה שלי יורדת בעזרת המיומנות של עידן לפתוח קרסים של חזיות תוך שלוש שניות, הפה שלו כבר מתביית על האזור. הוא מסובב את הפטמה שלי באצבעותיו ואז נושך עם שיניו. אני פולטת זעקת כאב ותשוקה. "את לא תאמיני לי כמה פנטזתי על הרגע הזה" הוא אומר קורן מאושר, אם הוא היה יודע כמה אני פנטזתי על זה.. שנים. ברגע שהוא נושך את הפטמה השנייה שלי, הראש שלי גוהר אחורה. אני אוחזת בגב המוצק שלו כתמיכה. הוא ממשיך ויורד עם הפה שלו אל הבטן שלי, אני זזה בפראות כשהוא מנשק את אזור הטבור, רגישה מדי. הוא מושך את התחתונים שלי ואני מתרוממת מעט על מנת לתת לו להוריד אותם ממני. הוא מחפש סימן בעיניי על מנת שאאשר לו שהוא יכול להמשיך. אני בתגובה מחזירה לו מבט נרגש והוא מחייך. כשאני מרגישה את ידיו מפשקות את רגליי, אני נלחצת מעט וסוגרת אותן באופן אוטומטי. זה לא שלא עשיתי את זה כבר, אז למה לידו אני כ"כ מפחדת כאילו שזו הפעם הראשונה שלי? "אל תפחדי ממני" הוא מבקש ברכות ומביט אליי מלמטה. "את סומכת עליי נכון?" הוא שואל ואני מהנהנת. אני משתחררת מעט ונותנת לו לפשק אותן שוב. האצבע שלו  נתחבת לתוכי וגורמת לי לרעד קל. תחושת חמימות עוטפת אותי, וזה מרגיש כל כך טוב! הוא מוציא ומכניס במהירות, גורם למתח בתחתית הבטן שלי להיבנות. הוא מוסיף אצבע נוספת שחודרת עמוק לתוכי. עיניו כמו שתי להבות שחודרות לעיניי. אני רוצה לצעוק, אבל מנסה לשלוט על הקולות שיוצאים מפי. הוא מוציא את אצבעותיו מתוכי ורוכן עם ראשו לעבר הפתח הרטוב שלי. "לא" אני נאנקת, רוצה שיסיים את מלאכת האצבעות שלו ויתן לי כבר לגמור. אני מביטה בו ומבינה שהוא רוצה לרדת לי! באופן אוטומטי הגוף שלי מתקשח. הוא מסתכל עליי בגבה מורמת ובחיוך מתנשא למדיי. "אל תגידי לי שדור אף פעם לא ירד לך?" הוא שואל בחוצפה, גורם לי לזעוף ולתת לו מכה קטנה על הכתף. "אם זה כ"כ מעניין אותך דווקא עכשיו, אז כן הוא ירד לי, הרבה.. כל הזמן" אני מתגרה בו ונאנקת כשהאצבעות שלו חודרות לתוכי שוב בחוזקה. "מה את רוצה שירה?" הוא שואל ופניו מרצינות. העיניים שלו כ"כ כהות ברגע הזה, שזה נראה שהן בכלל שחורות ולא כחולות. "אותך" אני עונה במין ביישנות שלא אופיינית לי. הוא מתרומם מעט מעלה ומוציא את אצבעותיו ממני. אני מרגישה את הקור שמשתלט על גופי. הוא נצמד אליי, ויחד איתו גם הזקפה שלו שמתחככת בי. הוא מצמיד את שפתיו לשפתיי ומנשק את הפה שלי ביסודיות. "אני מכור אלייך!" הוא אומר לאוזני וגורם לצמרמורות לטייל על גופי. הוא מתרחק ממני, מוריד את התחתונים שלו וזורק אותם הצידה. אני מבינה שזהו, עכשיו שנינו רוצים בזה, והפעם לא נסוגים. זה מפחיד אותי, וגורם לי להבין שהכל הולך להשתנות לאחר מכן. הניסיון המיני שלי היה רק עם דור, להיות עם עידן שהוא עם ניסיון וביטחון גדול יותר גורם לי להרגיש שיתוק מהפחד. הוא מקלל וממלמל "קונדום". "אני על גלולות" אני מרגיעה אותו כי אני כל כך רוצה להרגיש אותו. אני סומכת עליו, בטוחה שלמרות שהיה עם הרבה בנות במיטה, הוא תמיד נשמר. המבט שעל פניו שווה את הכל. הוא נרגע והמבט הזומם והממזרי שב על פניו. איבר המין שלו גדול ועבה, וזה גורם לי להשתנק. הוא נצמד אליי עם הרגל שלו והחל לפשק את הרגליים שלי עוד ועוד. אפו נצמד לאפי והוא מביט עמוק לתוך עיניי. ההתרגשות מציפה אותי ואני נאבקת לנשום סדיר ולא להסגיר זאת. אני מרגישה שאני מאבדת את עצמי בתוך הרגע, שהנשימה שלי נעתקת. הוא נתחב לתוכי בעדינות ואיטיות, יוצא ונכנס.. אני מרגישה אותו גדול יותר - וזה כואב לי מעט אבל אני לא אומרת דבר. הוא מתחיל לחדור לתוכי חזק יותר, מהר יותר. ורק אז אני מתחילה להשתחרר. העיניים שלנו מדברות אחת עם השנייה. אני ועידן תמיד תקשרנו באמצעות העיניים, אבל ברגע הזה זה התעלה על כל הרגעים האחרים. הוא אגרסיבי מצד אחד עם החדירות החזקות והעמוקות לתוכי ומצד שני מביט בי ברוך ואהבה. אני שוכחת מהכל ומכולם, וכשעידן מרגיש שאני קולנית מדיי הוא ממהר לנשק אותי. הקצב הוגבר, והוא לא מפסיק לשנייה. האצבעות שלי חודרות אל תוך העור שלו ומשאירות לו שריטות. הריח שלנו מתערבב וזה מרגיש חלומי. כל המילים שהוא אומר לי בזמן שמוביל אותי לשיא, מרגשות אותי ומציפות מעט את עיניי. אני מגיעה אל השיא שלי בצעקה, הגוף שלי רפוי, והמוח שלי נמס. אני מתכווצת סביב עידן שמקלל בגניחה. לאחר כשתי דקות הוא ממשיך לקדוח בתוכי עד שגומר בעצמו. "ה', את כ"כ נעימה" הוא ממלמל כשהוא עדיין בתוכי. גופו שרוע על גופי מבלי להכביד עליי. אני מרגישה את כל החום בפנים שהציף אותי, החום של עידן. זה היה הרבה מעבר לסקס בשבילי.***

"אני אוהבת אותך" אני אומרת בקול חלש כשעיניי עצומות חזק. הרגשתי שאני חייבת לומר את זה, גם אם זה לא הדדי. אני עומדת להתפוצץ מרוב כל הרגשות שאני חשה אליו! הוא לא אומר דבר, רק מלטף את שיערי ברכות. אני בולעת את רוקי ומרגיעה את עצמי. הוא מתרומם וקם מהמיטה. "את בסדר, נכון?" הוא שואל, מיד לאחר שרכן לנשק אותי ברכות על השפתיים. "אני בסדר" אני נאנחת ועונה בכנות. חיוך קטן ומסופק עולה על שפתיי. "אני הולכת להתקלח" אני מנסה לקום מהמיטה, ולרגע מתביישת. רוצה לעטוף את עצמי בשמיכה. אני מרגישה רגישה מדיי, מובכת.. העיניים שלו אוכלות אותי במבטן. הוא מסתכל עליי כאילו מה שקרה לפני כמה רגעים לא הספיק לו. אני צוחקת ורצה אל המלקחת במהירות. המבוכה נעלמה כלא הייתה, והוא נוהם על כך שאני לא מתחשבת. אני נועלת את הדלת, כדי שלא יחשוב אפילו להיכנס לכאן. כשהמים שוטפים אותי, אני מחייכת ומרגישה מרוצה. קיבלתי עכשיו משהו שחלמתי עליו המון זמן. אבל עדיין משהו בראשי מציק לי ומזכיר לי שמה שקיבלתי לפני רגע, היה הגוף שלו ולא הלב. 

אנחנו יושבים שנינו מכורבלים תחת שמיכה במרפסת. אני מרגישה קרובה יותר אליו מאי פעם. אני מבינה עכשיו יותר מתמיד שיש לו השפעה אדירה עליי, ושהמושכות בידיים שלו - זה או שהוא מרסק אותי, או שהוא מעלה אותי איתו לשחקים. "על מה את חושבת כ"כ הרבה?" הוא שואל בקול שקט ורך. היד שלו מלטפת את הגוף שלי מתחת לבגדים, מעבירה בי רעד, צמרמורות וחשק לקבל עוד קצת ממנו. "סתם.. אני עדיין לא מאמינה ששכבנו" אני עונה בקול רגיל, אבל מה שאני מרגישה מבפנים עומד לפוצץ אותי מרוב אושר. "את מתחרטת?" הוא שואל ומלטף עם האגודל את השפתיים שלי, העיניים שלו עוקבות אחר התנועה שלו. "בחיים לא. אין כזה דבר אצלי חרטות. אני מאמינה שלכל דבר שקורה יש סיבה. גם אם זה לא תמיד לטובה" אני מתקרבת אל פניו, ומשפשפת את הלחי שלי בזיפים שלו שמדגדגים אותי. הוא נשם עמוק. "אתה מתחרט?" אני שואלת בהיסוס, מפחדת שיאמר שכן. "איך אני יכול להתחרט על דבר כזה? את מדהימה. אני רק אוכל את עצמי על זה שאני לא יודע איך אני אסתכל לאלון מחר בעיניים" הוא אומר בייסור. "אני מבינה אותך.. אבל אני לוקחת אחריות על המעשים שלי" אני מנסה להרגיע אותו מעט ונצמדת אליו לגמרי. הוא הופך אותי לישיבה עליו כשפניי מופנות אליו ואוחז במותניים שלי, מרים אותי למעלה. הנשיקות הקטנות שלנו הופכות לנשיקות לוהטות, ואני חייבת לעצור אותו לפני שיהפוך לסיבוב נוסף. 

כבר הספקתי להציף את הבנות בהודעה המפתיעה, והן היו בהלם. "תמיד ידעתי שתשיגי את מה שאת רוצה, חשבת שעידן יכול עלייך?" הדר צועקת באושר בטלפון. לא רציתי שעידן ישמע את זה, אז החלטתי לצאת מהחדר. הוא נשאר לשכב במיטה על גבו בתחתונים בלבד, מביט אל התקרה. "לאן?" הוא שואל לפתע. "אני כבר חוזרת, יש לי טלפון" אני מחייכת אליו באהבה. המבט שלו נשאר רציני, הוא מהנהן וחוזר להביט אל התקרה. פחדתי שמה שקרה ישפיע דווקא יותר עליו, אני מקווה שלטוב ולא לרע. 
אני מסיימת את השיחה עם הדר, מתכתבת עם הבנות קצת בוואטסאפ וחוזרת אל החדר. אני בטוחה שהוא נרדם, וקצת מתבאסת אבל ברגע שאני נשכבת על המיטה ומכסה את עצמי בשמיכה הוא מתגלגל מעליי. הלב שלי דופק על מאתיים. "את שלי" הוא אומר בקול סמכותי שגורם לבטן שלי להתהפך, הוא מנשק אותי, והיד שלו מלטפת את בטני התחתונה. אחרי מספר דקות של מזמוזים הוא משתחרר ממני. "לילה טוב" הוא אומר בקול צרוד. הוא מצמיד את ראשי אל חזהו ומה שמתחשק לי לעשות זה להרים את עיניי אליו ולנהל איתו שיחה של מה קורה בינינו.
אבל אני כל כך מותשת, יותר נפשית אפילו מפיזית, שאני נרדמת בשניות. למרות כל המחשבות שמטרידות אותי.