אהבה קצרה

פרק מס' 31

ריח של אלכוהול וסיגריות יחד עם ריח בושם גברי חזק חדר לאפי, שפתיים חמימות מנשקות את צווארי וזוג ידיים גדולות ומוכרות נוגעות ועוברות לכל אורך גופי. "חזרת" אני פוקחת את עיניי במאמץ רב, וממלמלת. ידיי עוטפות את צווארו. "איך היה?" אני שואלת כשהוא רוכן מעליי, ידיו משני צדדי והוא מסתכל לתוך עיניי בחולמנות. "היה נחמד.. אבל פה יותר" הוא מחייך. רואים שהוא שיכור וחרמן, ולמרות שלפני כן הייתי גמורה מעייפות, עכשיו אני ערנית מאוד. ידיו מקלפות את מכנסי הפיג'מה שלי יחד עם התחתונים, והוא צולל עם ראשו מטה. ***אני מרגישה את הנשימות החמות שלו עליי, אני רועדת בציפייה לבא. הוא מפשק את רגליי פישוק רחב, ומצליף בי עם לשונו. אני אוחזת בראשו חזק, מתחננת אליו שלא יפסיק. אני מטיחה את ראשי על הכרית ומנסה לשלוט בקולות שיוצאות מפי. הוא מלקק אותי, מוצץ ונושך ואני מופתעת איך בכל פעם מחדש אני מרגישה דברים חדשים, למרות שכבר חוויתי את זה. ידו מעסה את האזור בתנועות סיבוביות. אני בתוך מערפולת. אני מתפתלת מתחתיו והוא אוחז ברגליי חזק על מנת שלא אזוז. הוא ממשיך לעשות פלאים עם הפה שלו. ומוסיף לתוכי את שתי אצבעותיו. נכנס ויוצא במהירות שאני לא מצליחה לעקוב אחריה. גניחת צעקה בוקעת מפי, ובין רגע היד של עידן מכסה את פי. הוא מפסיק ומרים את ראשו אליי לרגע. "אני מת לשמוע כמה את נהנת, אבל אלון פה ואני בטוח שהוא לא רוצה לשמוע מה אני עושה לאחותו הקטנה" אני נאנחת בתסכול ודוחפת את ראשו למטה, לסיים את המלאכה שהתחיל. אחרי כדקה אני גומרת בעוצמה. אני כמו ג׳לי רוטט. אני שומעת את הבגדים של עידן יורדים ממנו, ועוד לפני שאני מספיקה להרים אליו את ראשי הוא כבר בתוכי. לשם שינוי הוא מאוד עדין ורך. יוצא ונכנס באיטיות שהורגת אותי. הוא מרים את סנטרי אליו ומנשק אותי. הלשונות שלנו מתאחדות ואני טועמת את עצמי על לשונו. הקצב מתגבר ועידן מפשיל ממני את החולצה, חושף לפניו את השדיים הגדולות שלי, הפה שלו צונח על אחת מהן והוא מלקק, מוצץ ונושך לי את הפטמה, אני מוציאה זעקה מפי ומיד משתתקת. הוא עובר אל השד השני, עושה לה בדיוק את אותו הדבר. האצבעות שלי מתעגלות, המתח עולה לבטני ואני שוב לקראת ההגעה אל הפיצוץ הטוב והמוכר שיש לי עם עידן. אני מתנועעת כדי לקבל אותו עמוק יותר לתוכי, הוא מרגיש את זה ומרים את הרגל שלי על הכתף שלו, חודר אליי חזק יותר. אני חופנת את הישבן שלו, ציפורניי חודרות אל העור שלו ואני מתפוצצת. אני פועמת סביבו והוא גונח בקול. הוא הופך אותי. על בטני, גורם לי להרים אליו את ישבני והוא שוב ננעץ לתוכי, ולבסוף מתמוטט עליי וגומר במלמולים. אני צריכה לזכור שמחר בבוקר אני חייבת לו טובה ענקית על ההנאה הזו.***
"את שלי. את הדבר הכי טוב שיכולתי לקבל בחיים האלה" הוא אומר ברצינות שמחממת את ליבי. "רק שלך! אני אוהבת אותך, ואני אוהבת את מה שאתה עושה לי" אני אומרת באושר ועיניים עצומות כשאני שוכבת על החזה החשוף של עידן. אצבעותיי מלטפות אותו. "אני אוהב אותך יותר, ואת אפילו לא קרובה לאהוב את מה שאני עושה לך.. כי זה עוד כלום" הוא אומר ביהירות שאופיינית לו, ואני בטוחה שאני נבוכה מדבריו ומסמיקה. הבחור הזה לא יודע שובע, תמיד שיערתי לעצמי שהוא ממש מנוסה בתחום הזה, ולא התבדיתי. הוא שכב עם המון בנות. אני מרגישה מעט חלחלה וגועל ומנסה לשכוח מהתמונות שרצות בראשי. "מה קרה?" הוא לא מבין. גם כן הגוף הבוגדני שלי. "שום דבר" אני אומרת בסוג של חיוך, והוא לא חופר בנושא ומניח לזה."אני מתה לעשן.. ואני כבר לא אצליח לחזור לישון עכשיו" אני מלטפת את פניו המחוספסות מהזיפים ומדביקה נשיקה קטנה על פיו. "אני בא איתך, אחרייך אני בטוח לא אצליח להירדם" הוא מחייך. אני מתרוממץ מהמיטה ומתלבשת. עידן לובש בחזרה את בגדיו ואנחנו יוצאים אל המרפסת בשקט. אני מתיישבת על ברכיו ועוטפת את עורפו בידי. הוא מדליק סיגריה ומעביר אותה אליי. הוא מדליק עוד אחת גם בשבילו. "סיפרת לחברים שלך עלינו?" אני שואלת בסקרנות. עיניו הכחולות צלולות, אני אוהבת להביט בהן ולשקוע לתוכן. הוא מחייך ונראה כ"כ שלו ומאושר. "ברור שסיפרתי" הוא עונה בשביעות רצון ונושף את עשן הסיגריה בצורה של חישוקים. "ו..? איך הם הגיבו?" לא באמת אכפת לי איך יגיבו אנשים כי אני לא שמה על אף אחד. זה סתם מעניין לראות מה היו התגובות. הוא פורץ בצחוק, ואני מביטה בו במבט מחוייך ולא מבין. "התשובה של גל: "כל כך שקוף שזה מה שהיה קורה בסוף, אני תמיד אמרתי לעצמי שאתם בסוף תתחתנו" אני פורצת בצחוק. אין על גל, הוא בין החברים הכי טובים של אלון שאני אוהבת, כמובן שאחרי עידן. "אמרתי לו שזה מה שאני מאחל לעצמי שיקרה בסופו של דבר" העיניים שלו מנצנצות, והלב שלי דופק בפראות. לשמוע דבר כזה מעידן, זה לא משהו שגרתי. אני מחבקת אותו חזק ונאבקת בעצמי כדי שלא יצאו לי דמעות, של אושר כמובן. "רן שמח בשבילנו ולא היה נראה מופתע, והשאר היו בהלם" הוא מתכופף כשאני דבוקה אליו, אל המאפרה ומכבה את הסיגריה. אני לוקחת עוד שתי שאכטות אחרונות ומכבה גם אני. "סיפרתי לרן, בגלל זה הוא לא היה מופתע. יותר נכון הוא הוציא את זה ממני" אני אומרת בקול חושש. "מה? מתי?" עידן שואל מופתע ועל פניו מבט שלא מסגיר את מחשבותיו. "כשישבתי אצל איתמר בפאב עם הבנות, פגשתי אותו ואת רן" אני עונה. "אהה, בלילה ההוא שנכנסתם יחד" הנימה שלו קנאית וכועסת, בין רגע המבט שלו חוזר להיות רך. "אתה רוצה לספר לי עכשיו מי זו לירז?" אני  משנה נושא, בקול עדין. אני מלטפת את עורפו בעדינות, גורמת לו להצטמרר מהמגע שלי. "לירז.." הוא אומר ומסתכל קדימה, נראה שראשו לא כאן והוא שוקע במחשבות. "הכרתי אותה בצבא. היא הייתה הפקידה הפלוגתית שלנו" המצח שלו מכווץ והוא נאנח. "היא לא הייתה המזרן של הפלוגה, דווקא הייתה בחורה טובה, דואגת ומשקיעה" הוא ענה על השאלה שלי גם מבלי שאשאל אותה. אני יודעת שזו סטיגמה לא כל הפקידות הפלוגתיות בגדודים של חי"ר הן "מזרן פלוגתי", יש לי חברות שעשו את התפקיד הזה והן סותרות את זה חד משמעית. לא צריך להיות פ"פ בשביל להיות מזרן פלוגתי, יש הרבה כאלה בתפקידים אחרים. "כולם תמיד היו אומרים שהיא מאוהבת בי. היא תמיד דאגה לי יותר מלכל השאר.. הייתה מעודדת אותי כשהייתי שבוז, ובקיצור באמת בחורה טובה. היא הייתה נראת טוב, אבל הייתה תמיד מסתירה את זה. אולי מביישנות או מחוסר בטחון אני לא יודע. שירתנו יחד שנה, בסוף אנחנו השתחררנו והיא עברה לפלוגה אחרת. לקראת הסוף קרה בינינו משהו.." הוא מסתכל עליי, בודק אם זה בסדר מבחינתי שימשיך. אני מהנהנת. אני רוצה לשמוע, אני רוצה לדעת כל מה שהוא יאפשר לי לדעת על העבר שלו. את רוב הדברים הרגילים עליו אני יכולה אפילו לספר במקומו, אבל כל מה שקשור ליחסים של בינו לבינה היה תמיד מחוץ לתחום בשבילי. לא היינו חברים ולא היינו ידידים, סך הכל האחות הקטנה של החבר הכי טוב שלו. "זה התחיל מנשיקה קטנה, המשיך לעוד כאלה ואז שכבנו" הוא מושיט את ידו אל השולחן, מושך 2 סיגריות מהקופסא, ומדליק אותן זו אחר זו בשבילנו. אחרי שהוא לוקח שאכטה מהסיגריה, הוא רגוע יותר והוא ממשיך. "לא הבטחתי לה אף פעם כלום, תמיד אמרתי לה שאני לא רוצה להתחייב. אבל היא בכל זאת הסכימה ואמרה שתקבל את מה שאני אוכל לתת לה" מזכיר לי את עצמי. "אחרי שהשתחררתי, חגגנו מסיבת שיחרור כל הצוות ואחרי הלילה הזה שכבנו" הוא בולע את רוקו, ממשיך לעשן מהסיגריה שלו בשתיקה. אני מחכה בשקט ובסבלנות שימשיך לספר. "בשבילה זו הייתה הפעם הראשונה. בהתחלה לא רציתי שזה יקרה, ידעתי שהיא תפגע בסופו של דבר ולא רציתי! אבל התחלתי להרגיש אלייה כל מיני דברים לא מוסברים. ובכל זאת עדיין לא רציתי להתחייב". בחורה מסכנה. "אני בינתיים עבדתי באבטחה, את זה את בטח זוכרת. חסכתי כסף לטיול, ובסופי השבוע שהיא הייתה מגיעה היינו נפגשים, שוכבים קצת ומסותבבים יחד.. בסוף השתכנעתי. הסכמתי שנהיה רציניים יותר. היינו יחד ארבעה חודשים שמתוכם היא הייתה בבסיס רוב הזמן. נחנקתי מתשומת הלב שלה אליי, כל הזמן שיחות והודעות שהעיקו עליי. אז חתכתי את זה בסוף" אני מסתכלת עליו, וסופסוף עיניו חוזרות להביט בי.  אני מלטפת את עורפו  ונצמדת אליו, מניחה את ראשי על שקע הכתף שלו. "היא לא הפסיקה לשגע אותי אחרי הפרידה. לכל מקום שהייתי יוצא אליו בסופשבוע היא הייתה מגיעה. אובססיבית מדיי!" הוא אומר בעצבים. "אחרי שהיא התשחררה מהצבא היא צברה בטחון, התחילה להתלבש אחרת, להתנהג אחרת.. במשך חצי שנה היינו נפגשים מדי פעם, שוכבים ופה זה נגמר. אמרתי לה שלא תצפה למשהו אחר כי זה לא יקרה! ואז היא החליטה לטוס לארה"ב לגור קצת עם אבא שלה. היינו קצת בקשר מדי פעם מתעדכנים אחד בשנייה אבל לא היה מעבר לזה. היא הייתה מגיעה לביקורים בארץ אבל אף פעם לא הייתי מסכים להפגש איתה. זה סתם היה מצית אצלה דברים שרציתי שיהיו כבויים" אני נושמת עמוק, עוד פסיכית אחת אל האוסף. "מה היא פאקינג רוצה ממך עכשיו? טוב שלא עבר כמעט עשור!" אני ממלמלת בכעס. "איך תמיד יש לך בעיות עם מטורללות?" אני צוחקת עליו. "לא יודע ולא מעניין אותי. יש לי כבר חברה, והיא הבחורה הכי מיוחדת בעולם והיא שלי" הוא צוחק ומחייך. אני נמסה. הוא מנשק אותי ואז מצמיד את האף שלו לשלי, מתבונן בי בעיניים מנצנצות. "את הראשונה, הראשונה והאחרונה שאני אוהב בחיים האלה" זולגת לי דמעה קטנה מאושר, שגורמת לשנינו לצחוק. אני מנשקת אותו ואז מחבקת אותו כ"כ חזק כדי שידע שאני לא מתכוונת לשחרר אותו ממני, בשביל אף אחת, לעולם!