אהבה קצרה

פרק מס' 30

אני מתעוררת לגלות דמות יושבת על קצה המיטה שלי ומביטה בי. תחילה אני נבהלת ואז מבינה שזה עידן ונרגעת. הוא מתיישב קרוב יותר אליי וקובר את ראשו בצווארי, מריח אותי ומנשק אותי שם בנואשות. "אני לא מרגישה טוב" אני הודפת אותו אחורנית ממני בעדינות. אני לא רוצה להיות ביצ'ית, ולהוציא עליו את כל המצב רוח הרע שלי. "מה יש?" הוא שואל במבט מבולבל, נוגע במצח שלי כדי לבדוק אם יש לי חום. "סתם בחילות" אני מתרוממת מעט ויוצאת מהמיטה. "בואי אליי" הקול שלו כל כך רך וחושש, כאילו הוא יודע שאני במצב רגיש ביותר, ושאני עלולה בכל רגע להשתגע ולברוח. הוא מושך אותי מהמותניים ומשכיב אותי מעליו. הוא מביט בי בעיניים חודרות שמנסות לפענח את המחשבות שלי, אבל לא מצליחות. "את ענית ללירז?" הוא שואל בעדינות. לא, סבתא שלי ענתה ללירז. "מי עוד יכול היה לענות לה?" אני עונה בקור לא מכוון, ומתחרטת על זה ממש רגע לאחר מכן. "אני מצטערת, אני סתם במצב רוח מחורבן" אני מתנצלת ונשענת על החזה שלו. הריח שלו חודר לאפי חזק, אני עוצמת את עיניי ומנסה להירגע. "אני יודע, זה בסדר" הוא מנשק לראשי ארוכות. "דיברתי עם אלון" הוא אומר לפתע. הפחד חוזר להציף אותי, ואני מרימה את עיניי אליו במהירות. העיניים שלו רציניות ואני כבר בטוחה שזהו, זה הסוף לחברות שלהם, וזה הסוף ליחסים שלי עם אלון. מה שזה אומר שגם היחסים שלי עם עידן בדרך לסיום. אני אוהבת את שניהם כל כך, אני לא רוצה לאבד אותם. הוא פורץ בצחוק שקוטע את המחשבות הקשות שלי, ומחייך את החיוך היפה שלו - זה שיכול לשבות כל אחת! "הכל טוב יפהפייה נרדמת שלי, תנשמי" אני מרגישה הקלה,  אני נושמת לרווחה כאילו לא נשמתי שנים. "הוא עדיין לא מקבל את זה במאה אחוז, אבל אין לו ברירה" הוא מסביר בהאנחות. אני מחבקת את הגוף החסון שלו חזק, לא רוצה לשחרר. ה' אני כ"כ אוהבת את הגבר הזה!

אני יוצאת אל הסלון, מיד לאחר שצחצחתי שיניים ושטפתי פנים. עידן במטבח, מבשל.. הוא יודע לבשל, אבל עושה את זה לעיתים כל כך רחוקות שאני חושבת שהוא השתגע פתאום.  אני נזרקת על הספה בסלון ומרימה את עיניי אליו כשיוצא אל הסלון. "ואלון?" אני שואלת, לא מבינה לאן הוא נעלם. רציתי לראות אותו, לדבר איתו.. אני רוצה לדעת שהוא לא שונא אותי. נפגעתי ממנו הבוקר כשאמר את המילים שהזכירו לי את המילים של אמא שלי. אני יודעת שזה לא היה בכוונה, וזה היה מתוך כעס שהגיע לי. אז אני אחייה עם זה. "הוא חיכה שתתעוררי הרבה זמן, עד שהוא התייאש. הוא יחזור מאוחר יותר" הוא רוכן אליי ומנשק את שפתיי. נשיקה עמוקה עם הטעם האהוב עליי בעולם והריח מסביב שיכול להשכיח ממני את הכל למשך כמה דקות. הוא מרים אותי, גורם לי לכרוך סביב מותניו את הרגליים שלי. הוא מצמיד אותי אל הקיר. הידיים שלו מלטפות את הגוף שלי בהתגרות והלשון שלו בתוך הפה שלי משחקת איתי, מתגרה בי. הוא שולח את ידו אל דלת הכניסה וסוגר את הבריח, כדי שאם במקרה אלון ישתמש במפתח שלו הוא יצטרך לצלצל כדי שנפתח לו את הדלת. העיניים הכחולות שלו נוצצות מתשוקה ואני אבודה בתוכן. ***הוא שולח את ידיו מטה, מסיר  ממני בחוסר סבלנות את המכנסיים ואז את התחתונים. לאחר רגע אני כבר מרגישה את אצבעותיו בתוכי, נכנסות ויוצאות באיטיות מייסרת שגורמת לי להתפתל. "מהר יותר" אני ממלמלת חסרת אוויר. השפתיים של עידן משתיקות אותי, הן מוצצות את השפה שלי כאילו שהן איזו גלידה. השיניים שלו נושכות קלות את שפתיי, את סנטרי ואז השפתיים שלו מתבייטות על צווארי. אני גונחת כשהוא מגביר את את מהירות אצבעותיו למטה. אני שולחת את ידיי, מנסה להפשיט ממנו את המכנסיים והבוקסר, הוא נעצר ועוזר לי. הוא כבר גדול, זקוף וקשה. מבלי לשים לב אני מרגישה אותו ננעץ לתוכי, ממלא אותי עד הסוף. הוא נע בתוכי במהירות, בנזקקות. כואב לי, כאב טוב של תשוקה.. הגב שלי נצמד חזק יותר אל הקיר, ואני אוחזת בו חזק עם ציפורניי. הרגליים שלי מתהדקות על מותניו חזק יותר. "את עדיין לא מצליחה להבין שאני לא צריך אף אחת כשיש לי אותך" הוא מרים את הסנטר שלי מעט באגרסיביות אל פניו כשהנעיצות שלו אגרסיביות ואני כמעט צועקת באנקה. עיניו חודרות לעיניי באופן מפחיד. הוא יודע שאני מקנאה, הוא סתם אוהב לשאול שאלות מעצבנות כדי להוציא את זה ממני, כשבעצם הוא לא צריך כי הוא קורא אותי כמו ספר. אני לא עונה, כי חלק בי יודע את זה אבל החלק השני נאבק כדי שזה באמת יהיה ככה. הוא לא מסיט ממני את עיניו לרגע, אני מרגישה אותו הכי עמוק בתוכי שהיה לי אי פעם. אני אוהבת את ההרגשה שזה הוא שממלא אותי, מותח אותי. "אני אוהבת אותך" אני אומרת אפוסת כוחות,  אני כמעט ומגיעה אל השיא, ועיניי נעצמות. אני גומרת חזק, בצעקה וקורסת על הגוף שלו. הוא נע לעבר הספה כשהוא עדיין בתוכי, אני רוטטת סביבו ומתכווצת והוא גונח בקללה. הוא גוהר מעליי וחוזר לחדור לתוכי בקצב רצחני. "אני אוהב אותך יותר ממה שאת חושבת" הוא אומר בקול כועס. הוא כועס עליי. הוא גומר בתוכי בחוזקה ומציף אותי תוך כדי כשהוא ממלמל את שמי מספר פעמים.***