אהבה קצרה

פרק מס' 42

"מה אתה עושה פה?" אני שואלת בעייפות כשעידן זורק את החולצה שלו הצידה, מוריד את הנעליים והמכנסיים ונכנס אל המיטה שלי בנינוחות. מה נסגר עם הבחור הזה?! עד לפני כמה ימים הוא נפרד ממני סופית.. הריח המוכר והאהוב משתלט על אפי, ואני לא מצליחה להסתיר ממנו את הרגשות שלי - אני רוצה להתכרבל איתו לנצח. הוא לא אומר דבר, רק מלטף את פניי ברכות ואז מצמיד את שפתיו לשלי ומנשק אותי. תחילה באיטיות ורכות, ומהר מאוד במהירות וגסות. היד שלו מגששת מתחת לחולצה שלי, אני נלחמת עם עצמי אם זה יהיה המעשה הנכון, אבל הוא גורם לי לרצות עוד ממנו שאני שוכחת על מה חשבתי רגע לפני כן. ***הפה שלו עובר לצווארי, הוא מנשק אותי נשיקות רטובות שמרעידות אותי. הוא מקלף ממני את החולצה ואני עוצרת את הנשימה כשהוא מסתכל עליי בעיניים הכחולות העמוקות שלו. רגע אחד מיוחד שבו אני מצליחה לראות כמה הוא אוהב אותי וכמה הוא רוצה אותי. דפיקות הלב שלי מאיצות ואני אוחזת בעורפו, מקרבת אותו עוד אליי. הוא מסתער עליי במהירות והופך לאגרסיבי יותר. הלשון שלו נדחפת לתוך פי כמעט בנואשות וידיו מושכות את התחתונים שלי. אני עוזרת לו ומעיפה אותם ממני כאילו הם עולים באש. הוא מפשק את רגליי באמצעות ברכיו ואז מחדיר לתוכי את שתי אצבעותיו. אני נאנקת. הפה שלו יורד אל שדיי - הוא מנשק, מוצץ ומכרסם. גורם לי להתפתל מתחתיו ולהתחנן לעוד. אני עוטפת את גבו ומצמידה אותו אליי - חזה אל חזה, מניחה לריח והמגע שלו לשכר אותי. פיו יורד דרומה, מתעכב שוב על שדיי, ואז על בטני ולבסוף אני מרגישה את הנשימות שלו עליי. הן מצמררות אותי. אני אוחזת בראשו מנסה להרחיק אותו אך הוא מוציא את לשונו ולא מפסיק ללקק, לחדור איתה לתוכי, למצוץ ולנשוך עד שאני גומרת בהתפוצצות אדירה וצועקת. הכל שקט מסביב, מלבד הנשימות הכבדות שלנו. הוא מפשק עוד את רגליי, ואני כורכת אותן סביבו. הוא מחפש משהו בעיניי, אני לא מצליחה להבין מה כי הוא חודר אליי בתנופה אחת חזקה שמכאיבה לי ואני שוב בעולם אחר. אני מבינה שגם אני זקוקה לזה ככה, חזק ומהיר ולכן נותנת לו לעשות כרצונו. הוא מביט לתוך עיניי במבט חודר ועיניים יוקדות בכל פעם שננעץ לתוכי, ואני גונחת, מתפתלת ונועצת את ציפורניי בגבו חזק בכל פעם שהנעיצה לתוכי עמוקה וכואבת יותר. כאב של תשוקה, של אהבה.. של כל מה שעברנו יחד. "אני אוהב אותך. מטורף עלייך. השתגעתי מרוב אהבה" הוא ממלמל מילים שממיסות את ליבי. הוא מנשק את פי ביסודיות ובכך גורם לגניחות שלי להיבלע לתוך פיו. האצבעות שלו נעות מעליי בתנועות מעגליות עד שאני מתפוצצת. אני מרגישה כמו ג׳לי רוטט. הוא יוצא ואז חודר אליי חזק יותר. לא מפסיק עם הקצב הרצחני. "תבטיחי לי שאנחנו ביחד בסיפור הזה. שאנחנו נחשוב יחד מה לעשות" הוא מבקש ממני ואני מרגישה שאני עומדת לגמור פעם נוספת. "שירה, תבטיחי לי" הוא מרים מעט את קולו ושוקע לתוכי. השפתיים שלו מוצצות את הפטמות שלי. אני מרגישה שאני כבר אפוסת כוחות, אך בכל זאת מוצאת את המילים ולוחשת "אני מבטיחה". אני גומרת והוא ננעץ לתוכי פעם נוספת וגומר בתוכי, מציף אותי בנוזלים שלו. אני עוצמת את עיניי בחוזקה, מעכלת את מה שקרה כאן לפני רגע. הוא כמו הסם שלי, איך אני אצליח להיגמל ממנו?! "אני אוהבת אותך יותר מדיי" אני מודה בלחש לו והוא קורס מעליי. שפתיו נצמדות אל צווארי ואנחנו מתנשפים. "את מטריפה אותי, לטוב ולרע" הוא אומר בקול צרוד ומנסה לנשום באופן סדיר. אני מחייכת לעצמי בשביעות רצון.***